הגהות יעב"ץ על משנה שביעית· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ח
משנה ב
בר"ש ולא מדליקין בשמן שרפה. נ"ב שמא י"ל בזה דאשביעית קאי דבר הלמד מענינו הוא. ר״ל בשביעית אין מדליקין כו' כשאר ימות השנה משום דנפק מינה חורבא שיסברו שהשמן של שביעית שנתעב להדלקה. ויקחו ממנו לצרכן כי יחשבוהו הפקר. והיינו בזיון שישתמש בו להדיוט:
משנה ו
אין קוצין אותן במקצה אבל קוצץ אותם בחרבה כצ״ל ונ״ב [מקצה] הוא כלי ברזל שקוצצין בו תאנה כדר״ש. והוא כמו מקצועה. מן יעשהו במקצועות (ישעיה מד) וכן בלשון חכמים (נדרים סא,ב סב,א ע"ש) אחר שהוקפלו רוב המקצועות ודרך לשון חכמים להבליע ולהשמיט העין כ"פ. ופר״מ בזה תמוה וכדומה שכ"ה פירוש חרבה לדעתו ג״כ שם מקום כמו חורבה. אך זר הוא בענין משנה זו:
משנה ז
בר״מ שאם נפסל כו' שגורם לפ״ש כו'. נ"ב תמוה דבפרק כל הזבחים משמע בהדיא כפר״ש ורש"י:
משנה ח
בר"ש ובירושלמי משמע דר"י כו' נ״ב הכי איתא נמי בבבלי בהגוזל (דף קב) בלולב הגזול (דף מ):
בר״ש זאת אומרת אסור כו'. נ״ב לכתחלה אבל דיעבד ודאי מקודשת כדשמעינן ממתני' דאחיות פ"ב דקדושין ע"ש דף נב,א: