הגהות יעב"ץ על משנה כלאים· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק א
משנה ב
בר"ש ומשום כן צווחין ליה בל״י מלפפונין. נ״ב מלשון וילפות שמשון ובלשון חכמים מלפפתו עד יום מותו:
שם לזרע קורא מעה. נ״ב מלשון וצאצאי מעיך כמעותיו:
שם ובגמ׳ דידן כו' תיובתא. נ״ב אפ״ה י"ל שהיא קשה ומרה וצריך להטמינה ברמץ עד שתהא ראויה לאכילה. ונקראת כך ע״ש סופה (והתיובתא רק לר"א דמשמע מסתימת לשונו שהיא שוה לדלעת דעלמא):
משנה ח
בר"מ וע״כ נקרא חצוב. נ״ב לשון הוצב בהר:
בר"ש בסוף המתני׳. ארני. נ״ב אדאני צ״ל והוא בפ׳ במה מדליקין (דל״ה ע״ב):