הגהות יעב"ץ על ברכות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
דף לט.
תוס' ד"ה בצר. דהכא מיירי שהוסר הגרעין. כצ״ל:
בא"ד א"כ לא הי' כברייתו. נ"ב בזה איני מוצא טעם כי גרעין הזית ודאי אינו נאכל. א"כ מה ל' הוסר תחלה או אח"כ כי אין אדם אוכל גרעין של זית שאינו אפילו מאכל בהמה (וערא"ש שנזהר נזה). אבל לי נראה דלק״מ דתלמודא דידן במליח איירי כה״ג ודאי לא בריה הוי דמליח כמבושל. וכבר אינו כברייתו ובעינן כברייתו דוקא וכאותה ששנינו פ"ג דמכות אף חטה כברייתה וכמ"ש שם בס״ד. והירושלמי איירי בזית חי גמור עודנו באבו לא נמלח ולא הוסר כחו כה"ג ודאי הוי בריה לד"ה ולא בעי שיעור. ול"פ ירושלמי ובבלי לגמרי: