הגהות יעב"ץ על אבות דרבי נתן· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק מא
הלכה א
אמר יפה כו׳. נ״ב רשב״י:
והייתי מתעסק בדברים בטלים. נ״ב שעבר על מ״ש [משלי כג] באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך ואומר [שם ט] אל תוכה לץ וא״ח [אבות פ״ד] אל תנחם חברך בשעה שמתו מוטל לפניו ואת״ל בשעת קלקלתו ואמרו [עי' עירובין מא:] היסורין מעבירין כו׳ ועד״ק ואמרו [ב״ב עז:] אין אדם נתפס על צערו וראיה מאיוב. לכן היו דברי תוכחתו לעני הדעת המתגולל בדמי ייסוריו נחשבים דברים בטלים ודאי:
הלכה ז
והעומד מלפני הספר. נ"ב המגלח:
והעומד מלפני החולי. נ״ב כלומר עמד מן החולי:
הלכה יד
אלו שתקנו חכמים. צ"ל ששנו:
חמשה מלכים. נ״ב נ׳׳ל דמפיק מנשה ומעייל אחז ואחזיה אמון:
הלכה טו
אין מצטרפין כו׳. נ׳׳ב אקרא דוהבאתי וגו׳ וצרפתים קאי. ונראה מצרפין גרסינן:
סוף הספר