הגהות הגרי״ב על אבות דרבי נתן· רבי ישעיה פיק ברלין
פרק ב
הלכה א
[עי׳ שבת דף סד:]:
הלכה ב
שבת דף יג.:
ס״א בכלום:
[עי' קדושין דף פ:]:
[ברכות דף מג:]:
נ״א היא:
[ברכות דף סא. עירובין דף יח:]:
[חולין דף מד:]:
נ״א שלא:
נ׳׳א לחמורה:
[עי' סנהדרין דף לז.]:
הלכה ג
שבת פז. [ועי׳ יבמות דף סב.]:
נ״א אחד:
נ״א והגר״א עד:
[עי' שנת דפ׳ח:]:
נ״א בעצמו:
ר״ל בזה יכולין להתנצל ולומר היכן הלוחות כו׳:
ס׳א לשברן:
[שבת דף פז וש״נ]:
הלכה ד
כל זה עיין ברכות י. ופסחים נו.:
[שם איתא ולא הודו לו ועי׳ בפי׳ המשניות להרמב"ם פסחים פ׳ אלו דברים ועי' מהרש״א א"א]:
הלכה ה
[סוטה דף יב.]:
[סוטה דף י.]:
[עי׳ ב"ב דף טז.]:
[גי' רש׳י כפירושו על איוב שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה]:
הלכה ז
[ע״ז דף יז.]:
הלכה ח
[ברכות דף ד:]:
נ״א שלא יהא ארם בא מן השדה בערב ממלאכתו וילך לביתו ויאמר [וכ"ג הגר״א]:
בגמרא דברכות וקורא ק״ש כו׳:
נ״א רשב״י [וכ"ג הגר"א] [כ"ה בברכות דף ח:]: