הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין· רבי יואל סירקיש [הב"ח]
דף יד:
בית כצ"ל:
נ"ב שנאמר הוצא את המקלל א' עומד על פתח ב"ד והסודר בידו והסוס רחוק ממנו כדי שיהא רואהו אמר א' יש לי ללמד עליו זכות הלה מניף בסודרו והסוס רץ ומעמידו:
נ"ב חיוב מיתה:
נ"ב היא מפרש מילי דידה ברישא והדר:
נ"ב הסוס היה מכיר בו ותי' וכו' נמחק:
נ"ב בן פלוני וכו':
מן ואם לאו עד מת בה יצא נמחק:
נ"ב פניו:
לו כצ"ל:
אומר הקורה מוטה כצ"ל:
מכסין אותו וכו' בחתיכת בגד כצ"ל:
נ"ב ומפילו וכו' הופכו כצ"ל:
נ"ב וכו':
נ"ב ודן את כולם ביום א' והד"א:
במקומן הס"ד ואח"כ מה"ד ולא היו קוברין אותו:
נ"ב בלבד:
נ"ב צ"ל דעבדים נינהו וכן מוכח בגמ':
וכתבו:
למחשדינהו כצ"ל:
תי' ותו אמרי' התם נמחק:
בכבודי בגן עדן בכבוד גדול בא ואראך כצ"ל:
על כל עוונותי כצ"ל:
נ"ב מפני:
בסי' ב' וכו' פיהם כדין כצ"ל:
נ"ב השעה:
נ"ב עליו:
כל הדברים וכו' שיראה לדיין שזה צריך וכו' בלבד ע"כ כצ"ל:
נ"ב לשון הטור בסי' ט"ז:
לי זכות בעדים וכו' אדרבה כ"ש הוא כיון שיש בידו כצ"ל:
נ"ב שבידו:
נ"ב לשון הטור סוף סי' ס':
שבידך יש וכו':
טען בודאי כצ"ל: