אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל מילואים - אסופת אמרים'' › הָרָשָׁע אוֹמֵר - אֵינוֹ שׁוֹאֵל

הגדה של פסח – אור דניאל

מילואים - אסופת אמרים'' · הָרָשָׁע אוֹמֵר - אֵינוֹ שׁוֹאֵל

מילואים - אסופת אמרים''

שְׁאַל בְּנִי

מַקְשִׁים הַמַּלְבִּי''ם וּבַעַל ''מֶשֶׁךְ חָכְמָה'': בְּכָל הַבָּנִים, לְמַעֵט הַבֵּן הָרָשָׁע, נִזְכְּרָה לְשׁוֹן ''שְׁאֵלָה'':

בִּשְׁאֵלַת הַבֵּן הֶחָכָם: ''כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם'' (דְּבָרִים ו, כ).

בִּשְׁאֵלַת הַבֵּן הַתָּם: ''וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת'' (שְׁמוֹת יג, יד).

וְאִלּוּ אֵצֶל שְׁאֵלַת הַבֵּן הָרָשָׁע לֹא נִזְכְּרָה לְשׁוֹן שְׁאֵלָה: ''וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם''.

מִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכְּרָה גַּם כָּאן לָשׁוֹן שֶׁל שְׁאֵלָה?

(שְׁאֵלַת הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל לֹא נִזְכֶּרֶת, שֶׁכֵּן אֵין הוּא יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל וְיֶשְׁנָהּ מִצְוָה לְסַפֵּר לוֹ גַּם בְּלִי שֶׁשָּׁאַל).

זֹאת וְעוֹד: אֵצֶל שְׁאָר הַבָּנִים נִזְכְּרָה לְשׁוֹן ''לֵאמֹר'', דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִזְכָּר אֵצֶל הַבֵּן הָרָשָׁע.

תְּשׁוּבָה:

הֶחָכָם וְהַתָּם אָכֵן שׁוֹאֲלִים וּמְצַפִּים לִתְשׁוּבָה. מִשּׁוּם כָּךְ מוֹפִיעָה שָׁם הַמִּלָּה ''לֵאמֹר'', אֲשֶׁר מְלַמֶּדֶת כִּי צִפּוּ לִתְשׁוּבָה אֲשֶׁר תֵּאָמֵר לָהֶם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ''ל בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים אֶת מוּבָנָהּ שֶׁל מִלָּה זוֹ.

לֹא כֵן הַבֵּן הָרָשָׁע, אֲשֶׁר לֹא בָּא לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה וַאֲשֶׁר אֵינוֹ מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָה כָּלְשֶׁהִי. בְּאָמְרוֹ ''מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם'' אֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְלַעַג לָעֲבוֹדָה, אֲשֶׁר לְדַעְתּוֹ הִיא דָּבָר בָּטֵל וּמְיֻתָּר, וְאֵין רְצוֹנוֹ בִּתְשׁוּבָה כָּלְשֶׁהִי. כָּל רְצוֹנוֹ שֶׁתִּשָּׁאֵר קֻשְׁיָתוֹ בַּחֲלַל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַלַּעַג חָזָק, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הֻזְכְּרוּ אֶצְלוֹ בִּטּוּי הַשְּׁאֵלָה וְהַמִּלָּה ''לֵאמֹר''.

רשע ... הקהה את שניו

יֵשׁ שֶׁהַהַנְהָגָה הַחִנּוּכִית הַנִּדְרֶשֶׁת מְחַיֶּבֶת לִנְקֹט ''שְׂמֹאל דּוֹחָה'', כָּאָמוּר כָּאן בַּתְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלַת הַבֵּן הָרָשָׁע ''הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו''. מּוּבָן שֶׁהַדְּבָרִים אֲמוּרִים רַק בְּמִקְרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן שֶׁל בֵּן שֶׁסָּר מִדֶּרֶךְ אָבוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּנִדּוֹן זֶה מִתְקַיֵם וִכּוּחַ קָדוּם בֵּין שְׁתֵּי גִּישׁוֹת, מַה הִיא הַהִתְיַחֲסוּת הָרְאוּיָה לְבֵן תּוֹעֶה שֶׁכָּזֶה, הַלְרַחֵק אִם לְקָרֵב; הַאִם לְנַתֵּק בַּיָּדַיִם אֶת הַפְּתִיל אוֹ לִשְׁמֹר וְלוּ בִּמְעַט עַל הַקַּיָּם, גַּם בִּמְחִיר כָּבֵד; שֶׁהֲרֵי קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם...

רַבֵּנוּ הַגְּרִי''ח זוֹנֶנְפֶלְד זַצַּ''ל הֵבִיא סֶמֶךְ לְעִנְיָן זֶה מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁמְּתֹאָר בַּתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר שָׂרָה אִמֵּנוּ רָאֲתָה אֶת יִשְׁמָעֵאל מְצַחֵק וְנִזְעֲקָה אֶל אַבְרָהָם לְשַׁלֵּחַ אֶת יִשְׁמָעֵאל מִן הַבַּיִת, וְאַבְרָהָם הִסֵּס בַּדָּבָר, ''וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע'' (בְּרֵאשִׁית כא, יב). כְּלוֹמַר, אִם רְצוֹנְךָ שֶׁיִּצְחָק יַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכְּךָ וְיִקָּרֵא עַל שִׁמְךָ - לֹא נוֹתַרָה לְךָ בְּרֵרָה אֶלָּא הַפְרִידֵהוּ מִיִּשְׁמָעֵאל.

וְהִטְעִים רַבֵּנוּ אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁהִנֵּה לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין מֵהֵיכָן הִגִּיעָה שָׂרָה לְמַסְקָנָה זוֹ - לְצַוּוֹת אֶת אַבְרָהָם לְגָרֵשׁ אֶת בֶּן הָאָמָה, הֲרֵי סוֹף כָּל סוֹף יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, וְכָל חֶטְאוֹ הִסְתַּכֵּם בָּזֶה שֶׁ''מְּצַחֵק הָיָה''.

אֶלָּא שֶׁכָּאן מִתְגַּלָּה לָנוּ הַשְׁקָפַת הַתּוֹרָה, מַהִי דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אֲשֶׁר תְּחִלַּת מַעֲשֵׂיהֶם - צְחוֹק, אַךְ בְּסוֹפָם גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. אָמְנָם כְּלַפֵּי חוּץ יִשְׁמָעֵאל רַק הָיָה מְצַחֵק, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה בְּנוֹסָף לָזֶה הוּא הָיָה עוֹבֵר אֶת הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר. וְלָכֵן פָּנְתָה שָׂרָה אֶל אַבְרָהָם בִּדְרִישָׁה ''כִּי לֹא יִירַשׁ וְגוֹ' עִם בְּנִי עִם יִצְחָק''. וּמִנֶּגֶד - אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חָשַׁשׁ מִלְּגָרֵשׁ אֶת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׁמָעֵאל שָׁרוּי בְּבֵיתוֹ, וְנִמְצָא בְּצַוְתָּא עִם יִצְחָק, הֲרֵי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁלֹּא יִנָּתֵק הַקֶּשֶׁר לְדַרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אוֹ אָז יֻשְׁפַּע וְלוּ בִּמְעַט מֵרוֹמְמוּת הַבַּיִת הַגָּדוֹל. אַךְ מִנֶּגֶד טָעֲנָה שָׂרָה, כִּי חוֹשֶׁשֶׁת הִיא שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּשְׁמָעֵאל יֻשְׁפַּע מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק עָלוּל יִצְחָק לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו וּמִמִּדּוֹתָיו הַמְקֻלְקָלוֹת שֶׁל יִשְׁמָעֵאל.

אָז בָּא דְּבַר ה' אֶל אַבְרָהָם וְהִכְרִיעַ בַּסֻּגְיָה הָעֲמֻקָּה: ''אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע'' - אִם בִּרְצוֹנְךָ שֶׁיִּצְחָק יִקָּרֵא עַל שִׁמְךָ, אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָרַע מִן הַטּוֹב. אִם לָאו - עָלוּל אַתָּה לְאַבֵּד גַּם אֶת יִצְחָק, וְגַם הוּא לֹא יִקָּרֵא עַל שִׁמְךָ. וְאַף אִם בְּעֵינֶיךָ נִרְאֶה הוּא רַק כִּ''מְצַחֵק'', יֵשׁ לָדַעַת כִּי הַדָּבָר מֵעִיד עַל עֹמֶק הָרַע הַטָּמוּן בּוֹ אֲשֶׁר הוּא חָמוּר בְּיוֹתֵר. וְסִיֵּם רַבֵּנוּ שֶׁהַכְרָעָה זוֹ, כְּאוּבָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה, רְאוּיָה לִשְׁעָתָהּ וּנְכוֹנָה לְדוֹרוֹת - ''גָּרֵ–ׁ ''... (רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד)

החכם מבקש לדעת טעמי המצוה

רַבִּים מִן הַמְפָרְשִׁים דָּנִים בַּשְּׁאֵלָה מַה בֵּין הֶחָכָם לָרָשָׁע. הֲלֹא כְּשֵׁם שֶׁהָרָשָׁע אוֹמֵר ''מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם'' וְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, שֶׁלֹּא אָמַר ''לָנוּ'', כֵּן גַּם הֶחָכָם אָמַר ''אֶתְכֶם'' וְלֹא אָמַר ''אוֹתָנוּ''!

בַּסֵּפֶר ''חֲזוֹן עוֹבַדְיָה'' לַגְּרַ''ע יוֹסֵף שְׁלִיטָ''א מֵבִיא בְּשֵׁם ''שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט'', שֶׁהוֹאִיל וְהֶחָכָם הִזְכִּיר ''''ה' אֱלֹקֵינוּ'' בִּשְׁאֵלָתוֹ וְכָלַל עַצְמוֹ עִמָּהֶם, וַדַּאי שֶׁכַּאֲשֶׁר סִיֵּם ''אֶתְכֶם'' לֹא נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַקָּטָן (פְּסָחִים צא.), לָכֵן אָמַר ''אֶתְכֶם''.

טַעַם נוֹסָף מוּבָא בְּשֵׁם ''פָּנִים יָפוֹת'' וְהַ''כְּלִי יָקָר'':

אָמְנָם הָרְשׁוּת נְתוּנָה לַחְקֹר, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּשָׁרְשֵׁי טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ, אַךְ נוּכַל לְבַקֵּשׁ טַעַם לַמִּצְוָה כְּפִי שֶׁכָּתַב מָרָן הַחִידָ''א זַצַּ''ל בַּסֵּפֶר ''לֵב דָּוִד'', שֶׁחַיָּב אָדָם לְמַעַן דַּעַת טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת לְפִי הַפְּשָׁט עַל פִּי יְדִיעָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל ''''וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה'', בְּכָל זֹאת טוֹב לַחְקֹר הַדָּבָר לְאַחַר עֲשִׂיָּתָהּ וְלֹא מִקֹּדֶם לָכֵן כִּי אוּלַי לֹא יִמְצָא טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר וְיָבוֹא לְזַלְזֵל בַּמִּצְוָה, כְּפִי שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל ''נַעֲשֶׂה'' לְ''נִשְׁמַע'' כְּשֵׁם שֶׁהָעֶבֶד לֹא יִשְׁאַל אֶת רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּצַוֵּהוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר מַה טַּעַם בָּעֲשִׂיָּה אֶלָּא עוֹשֵׂהוּ מִיָּד וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵרַבּוֹ טַעַם אִם יִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו אָז יוֹדִיעוֹ.

וּמֵעַתָּה יוּבְנוּ הַדְּבָרִים הֵיטֵב. אֵצֶל הֶחָכָם נֶאֱמַר ''כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם''. הֶחָכָם אֵינוֹ מַטְרִיד אֶת הָעוֹלָם בְּקֻשְׁיוֹת בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח אֶלָּא רַק לְמָחָר. קֹדֶם הוּא מְקַיֵּם אֶת הַצִּוּוּי וְעוֹשֶׂה וְרַק לְאַחַר מִכֵּן, לְמָחָר, הוּא שׁוֹאֵל. רַק לְאַחַר שֶׁקִּיֵּם אֶת הַמִּצְוָה כְּהִלְכָתָהּ וּכְמִשְׁפָּטָהּ הוּא שׁוֹאֵל כְּדֵי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל טַעַם הַמִּצְוָה וְדִקְדּוּקֶיהָ.

לְעֻמַּתוֹ הָרָשָׁע שׁוֹאֵל ''מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם''. הוּא מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וּבִרְצוֹנוֹ לָדַעַת תֵּכֶף וּמִיָּד אִם יֵשׁ טַעַם הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת לְכָל מַעֲשֵׂה שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, הַקְרָבָתוֹ וּצְלִיָּתוֹ לְקִיחָתוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ, וְאִם אֵין טַעַם הַמּוּבָן לְפִי שִׂכְלוֹ אֲזַי הוּא לֹא מְקַיֵּם הַמִּצְוָה.

הַגָּאוֹן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַּ''ל הָיָה אוֹמֵר: כָּל הַחֲקִירוֹת בִּיסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בְּחֶזְקַת סַכָּנָה הֵן, מִקֹּצֶר הַמַּשִּׂיג וּמֵעֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וּבְנָקֵל יוּכַל הָאָדָם לִפֹּל בְּרֶשֶׁת הַטָּעוּת, כִּי שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ''בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ''. וְלָכֵן קֹדֶם שֶׁבָּא הָאָדָם לַחְקֹר וְלִדְרשׁ, עָלָיו לִקְבֹּעַ בְּדַעְתּוֹ בְּאֹפֶן נִמְרָץ לֵאמֹר: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֱמֶת, וְהַכֹּל נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד, אֶלָּא שֶׁבִּרְצוֹנִי לְהָבִין גְּדֻלַּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְעֶרְכָּהּ הַנִּצְחִי.

וְזוֹהִי כַּוָּנַת הַפָּסוּק: ''וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה'' - שֶׁאִם הָאֱמוּנָה נֶחְקְקָה עַל מוֹרֶשֶׁת לִבְּךָ בְּרֹב עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, אָז ''וְיָדַעַתְּ אֶת ה''' (שָׁם), תּוּכַל לַחְקֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן לְהַכִּיר אֶת בּוֹרַאֲךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ''בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֶיךָ''. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶּׁאוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה ''אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאֲדוֹנֵנוּ'' וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ: ''מִי כֵּאלֹקֵינוּ, מִי כַּאֲדוֹנֵנוּ'' וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְהֵפֶךְ: תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן שְׁאֵלָה ''מִי כֵּאלֹקֵינוּ, מִי כַּאֲדוֹנֵנוּ'' וְאַחַר כָּךְ תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: ''אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאֲדוֹנֵנוּ!'' וּלְפִי הָאָמוּר נִיחָא, כִּי ''רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה''' - לְהַאֲמִין בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּקְבַּע הַדָּבָר בְּלִבּוֹ בְּאֹפֶן מֻחְלָט וּבָרוּר, כְּאָמְרוֹ: ''אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאֲדוֹנֵנוּ''! רַק אָז רַשַּׁאי לַחְקֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן כִּי ''מִי כֵּאלֹקֵינוּ, מִי כַּאֲדוֹנֵנוּ''?

בַּסֵּפֶר ''קִנְיַן הַתּוֹרָה'' מוּבָא מַעֲשֶׂה הַמְחַדֵּד אֶת שְׁאֵלוֹת הֶחָכָם וְהָרָשָׁע:

נֶכְדּוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שָׁךְ זַצַּ''ל שְׁאָלוֹ: ''מַה בֵּין שְׁאֵלַת הֶחָכָם לִשְׁאֵלַת הָרָשָׁע, הֲרֵי שְׁנֵיהֶם שׁוֹאֲלִים לְטַעַם מִצְווֹת הֶחָג?''

חִיֵּךְ מָרָן זַצַּ''ל וְעָנָה: ''דַּע לְךָ כְּלָל, אוֹתָהּ שְׁאֵלָה עַצְמָהּ - תָּלוּי מִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ...''

וְהוֹסִיף: ''הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. שְׁמַעְתִּיו מִדּוֹדִי, מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן מֶלְצֶר זַצַּ''ל.

אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַמּוּסָר נִקְלַע לַעֲיָרָה אַחַת בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל וְלָן בְּאַכְסַנְיָה. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה שָׁמַע קוֹל קִינָה וּנְהִי בּוֹקֵעַ מֵחַלּוֹן הַבַּיִת הַסָּמוּךְ: 'אַלְלַי לִי, עָבַר הַקַּיִץ וְאָנוּ כְּבָר בְּאֶמְצַע אֱלוּל! מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף?!'

שָׁמַע הַצַּדִּיק וְהַדְּבָרִים פִּלְּחוּ אֶת לִבּוֹ. שְׁנָתוֹ נָדְדָה, וְהוּא עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. כִּי אָכֵן, הַקַּיִץ עָבַר וּכְבָר אֶמְצַע אֱלוּל, וּמַה יְּהֵא הַסּוֹף!...

עִם שַׁחַר הָלַךְ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִתְעַנְיֵן אֵצֶל בָּאֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִי מִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לָאַכְסַנְיָה. הֶרְאוּ עַל אָדָם פָּשׁוּט, בְּיַרְכְּתֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הִנֵּה כִּי כֵן נִתְגַּלְגְּלָה לְיָדוֹ הַזְּכוּת לִפְגּשׁ בְּצַדִּיק נִסְתָּר!

לְאַחַר הַתְּפִלָּה הִתְקָרֵב אֵלָיו וְנִסָּה לְדוֹבְבוֹ בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. אַךְ הַלָּה הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּמַבָּט תָּמֵהַּ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, וְנִכָּרִים הָיוּ דִּבְרֵי אֱמֶת: אָדָם פָּשׁוּט הוּא וּרְדוּד-מַחֲשָׁבָה.

הִתְבַּלְבֵּל הַצַּדִּיק: ''וּמִי הָיָה זֶה שֶׁקּוֹנֵן בְּאִישׁוֹן לַיִל שֶׁעָבַר הַקַּיִץ וּכְבָר אֶמְצַע אֱלוּל, וּמַה יְּהֵא הַסּוֹף?!''

''אֲנִי הוּא,'' - הוֹדָה הָאִישׁ - ''הוֹגַע בְּעַצְמְךָ, לַיְלָה אַחַר לַיְלָה עוֹטִים עָלַי הַיַּתּוּשִׁים וְעוֹקְצִים לְלֹא רַחֵם! מֵילָא בַּקַּיִץ, זְמַנָּם הוּא. אֲבָל בֶּאֱלוּל - הִגִּיעַ זְמַנָּם לְהֵעָלֵם, הֲלֹא כֵן?...''

''הִנֵּה כִּי כֵן,'' - סִיֵּם מָרָן - ''אוֹתָהּ הִתְבַּטְּאוּת, תָּלוּי מִי אוֹמְרָהּ!''

איך שואל החכם טעם על חקה?

חֹק שֶׁבַּתּוֹרָה טַעְמוֹ נִסְתָּר מֵאִתָּנוּ וְהַמִּצְוָה חֲתוּמָה וּסְתוּמָה, וְאִם כֵּן עַל מָה וְלָמָּה שׁוֹאֵל הֶחָכָם? חָכָם זֶה, מִתּוֹךְ שֶׁחָכָם הוּא, כְּלוּם אֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִשְׁאֹל בְּטַעְמָהּ שֶׁל חֻקָּה? וּמִתּוֹךְ שֶׁחָכָם הוּא, הֲלֹא יוֹדֵעַ הוּא כִּי תַּכְלִית הַשְּׁאֵלָה וּמַטְּרָתָהּ הִיא הַמַּעֲנֶה שֶׁעָלֶיהָ, וְכִי אֵין טַעַם לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אֲשֶׁר תִּשָּׁאֵר לְלֹא מַעֲנֶה, וְאִם כֵּן הָלְמַאי הוּא שׁוֹאֵל, כְּלוּם יַעֲנוּ לוֹ עַל שְׁאֵלָתוֹ?

אַךְ בֶּאֱמֶת כָּתוּב ''מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל'' (תְּהִלִּים קמז, יט), שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים הַטַּעַם בַּחֻקָּה! (''שְׂפַת אֱמֶת''). אִם כֵּן, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מֻנָּח בִּשְׁאֵלַת הֶחָכָם - אָנָּא, אִמְרוּ לִי טַעְמָהּ שֶׁל חֻקָּה. מִשְׁפָּטִים מֵבִין אֲנִי, אַךְ לֹא אֶת הַחֻקִּים, וְלָכֵן מִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ, שֶׁיֹּאמַר לִי הַטַּעַם לְכָל דָּבָר.

נִמְצָא שֶׁשְּׁאֵלַת הֶחָכָם הִיא בִּטּוּי וְהַבָּעַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וּכְמִיהָה אַדִּירָה מֵעִמְקֵי לִבּוֹ לַהֲבָנַת טַעַם הַחֻקִּים.

אַךְ הָרָשָׁע כַּוָּנָתוֹ אֵינָהּ לְהוֹסִיף חָכְמָה אוֹ דַּעַת, אֵין כַּוָּנָתוֹ לֵידַע טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת. כָּל מַטְּרָתוֹ הִיא לְקַנְטֵר, לְבַעֵט, לֹא לָדַעַת, לִשְׁאֹל כְּדֵי לִשְׁאֹל וְלֹא לְצַפּוֹת לִתְשׁוּבָה וְעַל כֵּן אֵין מְשִׁיבִים לוֹ.

אֵין סָפֵק, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ נְבַקֵשׁ לֵידַע טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת כְּדֵי לְקַיְּמָן, הַדָּבָר יָקֵל עָלֵינוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּעֵת קִיּוּמָן.

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה