מילואים - אסופת אמרים'' · בֶּאֱמוּנָה - תּוֹשִׁיעַ ה'
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם אַךְ דַּרְכָּם אֵינָהּ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. מִצְרַיִם רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם מֵאָחוֹר וְרוֹצִים לְהַשְׁמִידָם וְאִלּוּ מִלְּפָנִים נִמְצָא הַיָּם.
הַדָּבָר הַטִּבְעִי וְהַמִּתְבַּקֵּשׁ מֵאֵלָיו שֶׁעוֹשֶׂה משֶׁה רַבֵּנוּ הוּא לִזְעֹק אֶל ה', לְהִתְחַנֵּן שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיַצִּילֵם וְכָךְ הוּא עָשָׂה, אַךְ מָה הַפֶּלֶא שֶׁעַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה לוֹ בִּשְׁלִילָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ! וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְגוֹ'''.
שׁוֹאֵל ''אוֹר הַחַיִּים'' הַקָּדוֹשׁ: וְכִי מֶה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת? לְמוּל מִי יִצְעַק אִם לֹא לַה' אֱלֹקָיו וּבִפְרָט בְּעֵת צָרָה? וְלִכְאוֹרָה אָנוּ רוֹאִים שֶׁאַף נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ: ''וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ''.
וְעוֹד קָשֶׁה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אוֹתוֹ ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ'', לְהֵיכָן יִסְעוּ אִם מִצְרַיִם רוֹדֵף מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְהַיָּם לִפְנֵיהֶם?! וְאִם הַכַּוָּנָה אַחַר שֶׁיִּבָּקַע הַיָּם אִם כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר קֹדֶם ''הָרֵם אֶת מַטְּךָ'' וְאַחַר כָּךְ ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל''.
מְתָרֵץ ''אוֹר הַחַיִּים'' הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּדַּת הַדִּין טוֹעֶנֶת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים וְאֵין כֹּחַ בָּרַחֲמִים כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין הַמּוֹנַעַת. רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמִּצַּד מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם רְאוּיִים.
הֲרֵי פָּשׁוּט הַדָּבָר שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין קשִׁי בִּקְרִיעַת יַם סוּף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ''גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ'' (נַחוּם א, ד), אֶלָּא כְּפִי שֶׁמֵּבִיא בַּזֹּהַר הַנִּגְלֶה: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָמְדוּ לִפְנֵי הַיָּם, וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף, בָּא רַהַב, הַשַּׂר הַמְמֻנֶּה עַל מִצְרַיִם, וְתָבַע דִּין מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אָמַר לְפָנָיו: ''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַדּוּעַ אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דִּין בְּמִצְרַיִם וְלִקְרֹעַ הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל? הֲרֵי כֻּלָּם חוֹטְאִים לְפָנֶיךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ בְּדִין וֶאֱמֶת. אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֵלּוּ חָטְאוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וְאֵלּוּ חָטְאוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָּמִים וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָּמִים''.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו לַעֲבֹר עַל מִדַּת הַדִּין. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֶל תּוֹךְ הַיָּם שֶׁנֶּאֱמַר: ''''וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ''. וְהָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲבֹר עַל מִדַּת דִּינוֹ וְלִקְרֹעַ לָהֶם אֶת יַם סוּף.
אַךְ כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'' כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַגְבִּיר צַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים וְיִתְעַצְּמוּ בֶּאֱמוּנָה בְּכָל לִבָּם ''וְיִסָּעוּ'' אֶל הַיָּם קֹדֶם שֶׁיֵּחָלֵק, וְזֹאת עַל סְמַךְ הַבִּטָּחוֹן כִּי אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָהֶם נֵס וּבְאֶמְצָעוּת זֶה תִּתְגַּבֵּר מִדַּת הָרַחֲמִים. כִּי רַק עַל יְדֵי הַגְבָּרַת הָאֱמוּנָה נִתָּן לִמְנֹעַ אֶת קִטְרוּגוֹ שֶׁל שַׂר מִצְרַיִם.
עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה וְלָדַעַת מָה רַב כֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁמְּסֻגֶּלֶת הִיא לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמְקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים. זוֹ הַזְּכוּת שֶׁהַיָּם נִבְקַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְהַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּרַם לְכָךְ הוּא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב שֶׁקָּפַץ רִאשׁוֹן אֶל הַיָּם, אַךְ גַּם עִם כְּנִיסָתוֹ לַמַּיִם הֵם עֲדַיִן לֹא נִבְקְעוּ עַד שֶׁהַמַּיִם הִגִּיעוּ לִגְרוֹנוֹ, עַד שֶׁאָמַר ''הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ'' (תְּהִלִּים סט, ב).
אֵין סָפֵק, כִּי כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה - הַיְשׁוּעָה אֵינָהּ מִתְמַהְמַהַת אַף לְרֶגַע!
אֲנָשִׁים רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהַיְשׁוּעָה צְרִיכָה לְהַגִּיעַ בְּאֹפֶן מִיָּדִי כַּאֲשֶׁר יֵשׁ צָרָה, וְלֹא אַחַת מִתְרַעֲמִים עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַדּוּעַ הִיא מִתְמַהְמַהַת וְדַוְקָא אָז נֶחֱלָשִׁים הֵם בְּכֹחַ אֱמוּנָתָם.
אַךְ דַּוְקָא כָּעֵת צָרִיךְ לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּי כֹּחַ אֱמוּנָתוֹ בַּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
אֶת הַפָּסוּק ''דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי'' (תְּהִלִּים קיט) הָיָה רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַּ''ל מְבָאֵר: ''מִפְּנֵי שֶׁבָּחַרְתִּי דֶּרֶךְ שֶׁל אֱמוּנָה תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה בַּה', לָכֵן כָּל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁל ה' הֵם שָׁוִים בְּעֵינַי, וּבָרוּר לִי שֶׁהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט''. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו מִירוּשָׁלַיִם הַיְדִיעָה הַמָּרָה עַל פְּטִירַת בְּנוֹ הַבְּכוֹר רַבִּי משֶׁה זַ''ל בְּלוֹנְדוֹן, מִיָּד אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: ''דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי - מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי, וּמִמֵּילָא אֵין לִי שׁוּם טְעָנוֹת''...
לְמַדְרֵגָה זוֹ צִפָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה בַּה' - אָז נִבְקַע הַיָּם.
''אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים''