אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל מגיד › רַק ה' יָכוֹל לִגְאוֹל אֶת יִשְׂרָאֵל

הגדה של פסח – אור דניאל

מגיד · רַק ה' יָכוֹל לִגְאוֹל אֶת יִשְׂרָאֵל

לֹא כָּךְ בּוֹכִים... תִּבְכֶּה!

יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא זֶה שֶׁגְּאָלָנוּ מִמִּצְרַיִם.

מִכָּאן מִתְבַּקֶּשֶׁת הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ לֹא שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָךְ אוֹ שָׂרָף, אֶלָּא עָבַר בְּעַצְמוֹ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמַּכַּת בְּכוֹרוֹת, לְהַכּוֹת אֶת מִצְרַיִם?

בַּסֵּפֶר ''יְרוּשָׁלַיִם בְּמוֹעֲדֵי ה''' מְבָאֵר הָרַב אֲבִיגְדוֹר נֶבֶנְצַאל שְׁלִיטָ''א וּמֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁטֻּמְאַת מִצְרַיִם כֹּה גְּדוֹלָה הָיְתָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָךְ, אִם הָיָה עוֹבֵר בְּמִצְרַיִם, לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִשָּׁאֵר בְּמַדְרֵגָתוֹ, עַד שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּמִצְרַיִם.

עוֹד יֵשׁ לְבָאֵר בַּדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזַ''ל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ''ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָךְ לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְחִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי - לְהַכּוֹת אֶת מִצְרַיִם, וּלְהַצִּיל אֶת בְּכוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, הַכֹּל יָכוֹל, הָיָה מַבְחִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם.

וְאַף שֶׁסִּימָן הָיָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי הָיָה דָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי כָּתַב רַשִׁ''י שֶׁגַּם בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶהֶרְגוּ, וֶהְיוֹת שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לַמִּצְרִים, לְכָךְ הֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲבֹר בְּמִצְרַיִם לְהַצִּיל בְּכוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל.

צֵא וּלְמַד, שֶׁאַף אַחֲרֵי שֶׁקִּיְּמוּ מִצְווֹת פֶּסַח וּמִילָה, וְהָלְכוּ שִׁבְעָה יָמִים, כְּשֶׁלִּפְנֵיהֶם הוֹלֵךְ ה' בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן, עִם כָּל זֶה, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם לֹא הִבְחִינוּ הַמַּלְאָכִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַמִּצְרִיִּים, עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ ''מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ''. כָּל שֶׁכֵּן בְּלֵיל פֶּסַח, בִּהְיוֹתָם עֲדַיִן בְּמִצְרַיִם - מְשֻׁקָּעִים בְּמ''ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה - שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ הַמַּלְאָכִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַמִּצְרִים, וְלָכֵן עָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין יִשְׂרָאֵל לַמִּצְרִים.

עוֹד הִסְבִּירוּ חֲזַ''ל מַדּוּעַ עָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין צד.): פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ, נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. סַנְחֵרִיב שֶׁחֵרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י שָׁם, שֶׁהַמְחָרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, נֶחְשָׁב הַבִּזּוּי וְהַחֵרוּף שֶׁלּוֹ כְּחֵרוּף יוֹתֵר גָּדוֹל, וּלְכָךְ עָנְשׁוֹ רַב יוֹתֵר, שֶׁנֶּעֱנָשׁ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁכָּךְ צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְיַחֲסוּת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא נֶעֱנָשׁ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֲבָל פַּרְעֹה, שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ - אַף שֶׁלְּעֹנֶשׁ גָּדוֹל רָאוּי הוּא, מִכָּל מָקוֹם, נֶעֱנַשׁ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּכָל אֹפֶן אֵין חָמוּר חֵרוּף זֶה כְּחֵרוּף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אַף כִּי זֶה וָזֶה לוֹקִים.

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ. וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף. וּבְכֹל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ. אֲנִי יְהֹוָה - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר:

אָמרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁיָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, יָרְדוּ עִמּוֹ תִּשְׁעַת אֲלָפִים רְבָבוֹת, מֵהֶם מַלְאֲכֵי אֵשׁ, וּמֵהֶם מַלְאֲכֵי בָרָד, וּמֵהֶם מַלְאֲכֵי זִיעַ, וּמֵהֶם מַלְאֲכֵי רֶתֶת, וּמֵהֶם מַלְאֲכֵי חַלְחָלָה, וְרֶתֶת וְחַלְחָלָה אוֹחֶזֶת לְמִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהֲלֹא מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד לַמִלְחָמָה – שָׂרָיו וַעֲבָדָיו מַקִּיפִין בִּכְבוֹדוֹ, וְאַתָּה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּיָן עָלֵינוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, וְהֵם בְּנֵי בְרִיתֶךָ, נֵרֵד וְנַעֲשֶׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה. אָמַר לָהֶם: אֵין דַּעְתִּי מִתְקָרֶרֶת עַד שֶׁאֵרֵד אֲנִי בְעַצְמִי, אֲנִי בִּכְבוֹדִי, אֲנִי בִּגְדֻלָּתִי, אֲנִי בִּקְדֻשָּׁתִי, אֲנִי יְהֹוָה – אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר.

בְּיָד חֲזָקָה. זוֹ הַדֶּבֶר. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵה יַד יְהֹוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד:

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה. זוֹ הַחֶרֶב. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָלַיִם:

וּבְמֹרָא גָּדֹל. זֶה גִלּוּי שְׁכִינָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:

וּבְאֹתוֹת. זֶה הַמַּטֶה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת:

יֹאחַז בְּיָדוֹ כּוֹס הַיַּיִן, וְיַבִיאוּ לְפָנָיו כְּלִי, וְיִשְׁפּוֹךְ מִן הַיַּיִן שֶׁבַּכּוֹס לְתוֹךְ הַכְּלִי שָׁלֹש פְּעָמִים כְּשֶׁאוֹמִֵר: דָּם, וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן. וְיִשְׁפּוֹךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּאֲמִירָת '' עֶשֶׂר מָכּוֹת''. וְשָׁלֹש פְּעָמִים כְּשֶׁאוֹמִֵר: דְּצַ''ךְ, עֲדַ''שׁ, בְּאַחַ''ב, בְּסַךְ הָכֹּל ט''ז פְּעָמִים. וְאֶת הַיַּיִן הַנִשְׁפָּךְ בִּכְלִי, יִשְׁפְּכֶנוּ בְּתוֹךְ הַכִּיוֹר. וְיַחֲזוֹר וְיִמְזוֹג כּוֹס יַּיִן, לְכּוֹס שֵׁנִי, וְיַמְשִׁיכוּ בִּקְרִיאַת הַהֲגָדָה (חזון עובדיה)

וּבְמוֹפְתִים. זֶה הַדָּם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

דָּם. וָאֵשׁ. וְתִימְרוֹת עָשָׁן.

דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה - שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל - שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת - שְׁתַּיִם, וּבְמוֹפְתִים - שְׁתַּיִם.

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלוּ הֵן:

דָּם. צְפַרְדֵּעַ. כִּנִים. עָרוֹב. דֶּבֶר. שְׁחִין. בָּרד. אַרְבֶּה. חשֶׁךְ. מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

''ועברתי בארץ מצרים - אני ולא מלאך...''

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה