מגיד · לָמָּה לֹא שׁוֹאֲלִים ''מַה נִּשְׁתַּנָּה'' בְּחַג הַסֻּכּוֹת?
בְּחַג הַסֻּכּוֹת יוֹצֵא הָאָדָם מִבֵּיתוֹ הַמְפֹאָר לְסֻכָּה שֶׁהִיא דִּירַת עֲרַאי. מַדּוּעַ אָנוּ לֹא שׁוֹאֲלִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת מַה נִּשְׁתַּנָּה, הֲרֵי שָׁם הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל יוֹתֵר מֵחַג הַפֶּסַח?
תְּשׁוּבָה:
עַל חַג הַסֻּכּוֹת אָנוּ לֹא שׁוֹאֲלִים כֵּיוָן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מֻרְגָּל בַּגָּלֻיּוֹת לִחְיוֹת וְלִנְדֹּד בְּדִירוֹת עֲרַאי.
אֲבָל לִישִׁיבָה עַל יַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בַּהֲסִבָּה - לָזֶה עַם יִשְׂרָאֵל לֹא הֻרְגַּל. וְלָכֵן שׁוֹאֲלִים מַה נִּשְׁתַּנָּה דַּוְקָא בְּפֶסַח (קָרְבַּן פֶּסַח).
מה נשתנה הלילה הזה?
מְסֻפָּר עַל רַבִּי יִשָּׂשכָר דֹּב מִבֶּעלְזְא זַצַּ''ל, שֶׁעָשָׂה בְּלֵיל הַסֵּדֶר פְּעֻלּוֹת רַבּוֹת שֶׁל שִׁנּוּיִים, כְּדֵי שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן יַנִּיק וְחַכִּים רַבִּי אַהֲרֹן יִשְׁאָלֵהוּ עַל כָּךְ. אֲבָל הַיֶּלֶד אֵינוֹ שׁוֹאֵל וְלֹא מֵגִיב כְּלוּם. הִתְפַּלֵּא אָבִיו וְשָׁאַל אֶת בְּנוֹ: ''הַאִם מַעֲשַׂי אֵינָם תְּמוּהִים בְּעֵינֶיךָ?''
עָנָה הַבֵּן בְּפַשְׁטוּת וּבִתְמִימוּת כָּךְ: ''כְּשֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה דְּבַר מָה, אֵין לִי עָלָיו כָּל קֻשְׁיָא''.
כַּמָּה נִפְלָא לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים מְאַלְּפִים כָּאֵלּוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְבָנִים כָּאֵלּוּ שֶׁיַּעֲרִיכוּ אֶת הוֹרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְיִתְּנוּ דֻּגְמָא לַאֲחֵרִים אֵיךְ צְרִיכִים לְכַבֵּד אֶת ההוֹרִים.