מגיד · חָכְמָתּוֹ שֶל הָרַב זוֹנֶנְפֶלְד
הַזְמָנָה מוּזָרָה הִגִּיעָה לְכוֹלֵל אוּנְגָרִין בִּירוּשָׁלַיִם.
הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַּ''ל, רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הֻזְמַן לְטֶקֶס הַקְּבוּרָה שֶׁל הַכֹּמֶר הָאוֹסְטְרוֹ-הוּנְגָרִי, הַ''מְמֻנֶּה'' עַל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הַתַּהֲלוּכָה הָיְתָה אֲמוּרָה לָצֵאת מִפֶּתַח הַכְּנֵסִיָּה בְּהַר-צִיּוֹן, בְּבֵית קְבָרוֹת בְּמֶרְחַק דַּקּוֹת אֲחָדוֹת מֵהַכְּנֵסִיָּה.
מְבוּכָה רַבָּה הִשְׂתָּרְרָה בְּמִשְׂרַד הַכּוֹלֵל. הָכֵיצַד יִשְׁתַּתֵּף רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּטֶקֶס נוֹצְרִי? אַךְ יָדְעוּ הֵם הֵיטֵב כִּי אִם לֹא יִשְׁתַּתֵּף, עֲלוּלִים רָאשֵׁי הַכְּנֵסִיָּה הַנּוֹצְרִית לִרְאוֹת זֹאת כְּעֶלְבּוֹן, דָּבָר שֶׁעָלוּל לִגְרֹם נֶזֶק לַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ.
שָׁמַע הָרַב אֶת הַהוֹדָעָה, הִרְהֵר מְעַט, וְאַחַר שָׁאַל בְּאֵיזוֹ שָׁעָה תִּתְקַיֵּם הַתַּהֲלוּכָה. שָׁמַע אֶת הַתְּשׁוּבָה: שְׁתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם בְּדִיּוּק, וְשָׁב לְלִמּוּדוֹ.
זְמַן מָה לִפְנֵי הַהַלְוָיָה הִגִּיעַ הָרַב זוֹנֶנְפֶלְד לְמִשְׂרַד הַכּוֹלֵל. חָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִתְכַּוֵּן הוּא לָצֵאת לַהַלְוָיָה, וְהִנֵּה הִתְיַשֵּׁב הָרַב לִלְמֹד, כְּשֶׁמִּדֵּי פַּעַם הוּא מֵעִיף מַבָּט בִּשְׁעוֹנוֹ. מַה מִּתְכַּוֵּן הָרַב לַעֲשׂוֹת? - תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים.
כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם יָדְעוּ אַנְשֵׁי הַכּוֹלֵל כִּי אִם לֹא יֵצֵא כָּעֵת, בְּוַדַּאי יְאַחֵר, שֶׁכֵּן הַדֶּרֶךְ אֲמוּרָה לְהִמָּשֵׁךְ כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת. הֵבִינוּ שֶׁהֶחְלִיט לֹא לָצֵאת לַהַלְוָיָה.
לְפֶתַע, אַחֲרֵי הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם קָם רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים מִמְּקוֹמוֹ, וְיָצָא מִן הַמִּשְׂרָד כְּשֶׁהוּא רָץ בִּמְהִירוּת, וְאַנְשֵׁי הַכּוֹלֵל אַחֲרָיו. כְּשֶׁהוּא מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף הִגִּיעַ רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים לְאֶמְצַע הָהָר, וּמוּלָם רָאוּ אֶת אַנְשֵׁי הַכְּמוּרָה שָׁבִים מִן הַטֶּקֶס...
רָאוּ אֶת הָרַב הַקָּשִׁישׁ הַתָּשׁוּשׁ מִן הָרִיצָה, וְלִבָּם נִכְמַר: ''רַבִּי, כַּמָּה הִתְאַמַּצְתָּ לָבוֹא, אָנוּ חָשִׁים הַעֲרָכָה רַבָּה לְמַאֲמַצֶּיךָ. כַּמָּה חֲבָל שֶׁהָרַב לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַטֶּקֶס בַּזְּמַן...''
וְרַבִּי יוֹסֵף חַיִּים, כְּשֶׁחִיּוּךְ פִּקְחוּתִי מְרַחֵף עַל שְׂפָתָיו, שָׁב בַּחֲזָרָה לָעִיר הָעַתִּיקָה, הִתְיַשֵּׁב בְּמִשְׂרַד הַכּוֹלֵל וְהֵחֵל לִלְמֹד...
אָכֵן גַּם עִם הָרְשָׁעִים צָרִיךְ לִנְהֹג בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּם אֵינָהּ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וְגַם כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹצִים לְהִתְרַחֵק מִן הָרָשָׁע, לְעִתִּים צָרִיךְ לָלֶכֶת ''בֵּין הַטִּפּוֹת''. מִצַּד אֶחָד לְהִתְרַחֵק, מִצַּד שֵׁנִי לֹא לִפְגֹּעַ אוֹ לִגְרֹם נֶזֶק. וּלְצַעֲרֵנוּ, אָנוּ עֲדַיִן נִתְקָלִים בְּתוֹפָעוֹת ''הָרִשְׁעוּת לִשְׁמָהּ'' גַּם בְּדוֹרֵנוּ, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל מַטְּרָתָם לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹרָה וּלְבַזּוֹת תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת זְהִירִים מְאֹד לְבַל נִפֹּל בְּרִשְׁתָּם. עַל כֵּן יֵשׁ לִנְהֹג בְּחָכְמָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעְזְרֵנוּ!
וארבה את זרעו