אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל מגיד › הָרַב רְאוּבֵן אֶלְבַּז מַצִיעַ לָבַּעָל לְהַנִיחַ תְּפִלִּין –וְהַאִשָׁה נִפְקֶדֶת בְּהֵרָיוֹן

הגדה של פסח – אור דניאל

מגיד · הָרַב רְאוּבֵן אֶלְבַּז מַצִיעַ לָבַּעָל לְהַנִיחַ תְּפִלִּין –וְהַאִשָׁה נִפְקֶדֶת בְּהֵרָיוֹן

הַיָּד הַגְּדוֹלָה שֶׁל בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה

שִׁמְעוֹן וְטוֹבָה עָבְרוּ לְהִתְגּוֹרֵר בְּקִרְיַת שְׁמוֹנָה. הוּא הִמְשִׁיךְ לְשָׁרֵת כְּקָצִין בְּהַנְדָּסָה קְרָבִית בִּלְבָנוֹן. קִרְיַת שְׁמוֹנָה סָבְלָה בְּאוֹתָם יָמִים מֵהַפְגָּזוֹת. יוֹם אֶחָד נָחֲתָה קַטְיוּשָׁה עַל בִּנְיַן מְגוּרֵיהֶם. טוֹבָה, שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת הֶרְיוֹנָהּ, נֶחְֶרְדָה. שִׁמְעוֹן נִכְנַס לְבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה וְנִדְהַם לִרְאוֹתָהּ מֻטֶּלֶת בְּמִטָּתָהּ חַסְרַת אוֹנִים. הֵם נָסְעוּ בִּמְהִירוּת לְבֵית חוֹלִים 'זִיו' בִּצְפַת, שָׁם הִתְבָּרֵר שֶׁהִפִּילָה מֵחֲמַת הַפַּחַד. הָרוֹפֵא אָמַר שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא תּוּכַל לָלֶדֶת בֶּעָתִיד.

מֵאָז נִכְנְסָה טוֹבָה לְסִדְרַת טִפּוּלִים מְיַגַּעַת. הֵם הָלְכוּ מֵרוֹפֵא לְרוֹפֵא, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָלְכָה תִּקְוָתָם וְהִתְפּוֹגְגָה.

פַּעַם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שִׁמְעוֹן לְבֵית הוֹרָיו, פָּגַשׁ אֶת אָחִיו, חֲסִיד בְּרֶסְלָב, שֶׁהִצִּיעַ לוֹ: ''מַה דַּעְתְּךָ לָלֶכֶת לְאֵיזֶה רַב לְקַבֵּל בְּרָכָה, בְּנוֹסָף לַטִּפּוּל הָרְפוּאִי?''

''אֲנִי לֹא מַאֲמִין בְּרַבָּנִים!'' עָנָה שִׁמְעוֹן בְּתֹקֶף, ''רַק הָרוֹפְאִים יוּכְלוּ לַעְזֹר, אִם בִּכְלָל''.

יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד הִגִּיעוּ בְּנֵי הַזּוּג לְטִפּוּל אֵצֶל פְּרוֹפֶסּוֹר בָּכִיר. בַּסִּיּוּם הוּא פָּנָה לְשִׁמְעוֹן בְּמַבָּט קוֹדֵר: ''לֹא חָסַכְנוּ שׁוּם מַאֲמָץ, אֲבָל הָרֶחֶם שֶׁל אִשְׁתְּךָ פָּשׁוּט מֵת. אֲנִי מַצִּיעַ לָכֶם לַחְשֹׁב עַל אִמּוּץ...''

שִׁמְעוֹן הִבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ הַמּוּתֶשֶׁת וְחָשׁ שֶׁהַשָּׁמַיִם נָפְלוּ עֲלֵיהֶם. אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ אֵצֶל הַפְּרוֹפֶסּוֹר הֲכִי גָּדוֹל, הֵבִינוּ שֶׁאֵין לְאָן לִפְנוֹת עוֹד.

לַמְרוֹת הַכֹּל, לֹא הִשְׁלִים שִׁמְעוֹן עִם רֹעַ הַגְּזֵרָה. בְּאוֹתוֹ יוֹם נָסַע לְהוֹרָיו, שָׁם פָּגַשׁ אֶת אָחִיו וְסִפֵּר לוֹ עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא הַבָּכִיר. אָחִיו אָמַר: ''מָה אִכְפַּת לְךָ לַעֲשׂוֹת מַאֲמָץ וְלִנְסֹעַ לָרַב רְאוּבֵן אֶלְבַּז בִּירוּשָׁלַיִם?!''

''אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ אֵלָיו'', אָמַר שִׁמְעוֹן, ''אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיּוֹתֵר לֹא תְּנַדְנֵד לִי אַף פַּעַם עַל רַבָּנִים וּבְרָכוֹת!''

''אֵין בְּעָיָה'', הִבְטִיחַ אָחִיו. בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן נוֹלְדָה אֵיזוֹ תִּקְוָה.

הוּא נָסַע עִם אִשְׁתּוֹ מִקִּרְיַת שְׁמוֹנָה לִישִׁיבַת 'אוֹר הַחַיִּים' בִּירוּשָׁלַיִם. הָרַב קִבְּלָם בְּפָנִים מְאִירוֹת, הִכְנִיסָם לְלִשְׁכָּתוֹ, כִּבְּדָם, וּבְלִי הַקְדָּמוֹת אָמַר לְשִׁמְעוֹן:

''אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת בַּחֹדֶשׁ הַבָּא?''

שִׁמְעוֹן נִדְהַם. הוּא צִפָּה שֶׁהָרַב יֹאמַר מַשֶּׁהוּ בְּנֻסַּח ''תָּבִיאוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל וּתְקַבְּלוּ בְּרָכָה''. חָשַׁב בְּלִבּוֹ: הֲרֵי הָרַב מְעֻדְכָּן לְגַבֵּי מַצָּבֵנוּ. אֵיךְ הוּא מֵעֵז לְהַבְטִיחַ הַבְטָחָה כָּזוֹ?! מֵרֹב כַּעַס רָצָה לַהֲפֹךְ אֶת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַב...

הוּא הִתְאַפֵּק וְשָׁאַל: ''אוּלַי הָרַב רוֹצֶה כֶּסֶף?''

''אֲנִי לֹא רוֹצֶה מִכֶּם שׁוּם כֶּסֶף!''

''אָז מָה הָרַב רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ?''

''תִּשְׁמַע חֲבִיבִי'', אָמַר הָרַב בְּרֹךְ, ''קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: תַּנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל בֹּקֶר, תִּשְׁמְרוּ שַׁבָּת, וְאִשְׁתְּךָ תִּשְׁמֹר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה''.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שִׁמְעוֹן הָיָה מַגָּ''ד בִּגְדוּד הַנְדָּסָה וְהִתְגּוֹרֵר עִם הַסַּמְגָּ''ד. עָלָה בְּרֹאשׁוֹ חֲשָׁשׁ: אֵיךְ אַנִּיחַ מָחָר תְּפִלִּין, דָּבָר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵאָז הַבַּר מִצְוָה, וְעוֹד בְּנוֹכְחוּת הַסַּמְגָּ''ד?

הָרַב אֶלְבַּז קָטַע אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ: ''לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ בַּנְּשָׁמָה. צָרִיךְ רַק לָדַעַת לְהַדְלִיק אוֹתוֹ!''

''אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת מַה שֶּׁהָרַב אָמַר לְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם'', אָמַר שִׁמְעוֹן, ''וְלֹא יוֹם אֶחָד יוֹתֵר!''

הָרַב הִנְחָה אוֹתָם בְּאֹפֶן כְּלָלִי לְגַבֵּי שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְהֵם נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְחָזְרוּ צָפוֹנָה. אֶת הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שָׁמְרוּ בְּנֵי הַזּוּג בְּבֵיתָם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת חָזַר שִׁמְעוֹן לַבָּסִיס בְּהַחְלָטָה לָקוּם מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בָּאֹהֶל לִפְנֵי שֶׁהַסַּמְגָּ''ד יִתְעוֹרֵר. הוּא הִנִּיחַ קַסְדָּה לְצִדּוֹ כְּדֵי שֶׁאִם הַסַּמְגָּ''ד יָקוּם, יוּכַל לְהַנִּיחָהּ עַל רֹאשׁוֹ וּלְהַסְתִּיר אֶת הַתְּפִלִּין...

הוּא קָם מֻקְדָּם, הִתְקַלַּח, נִגַּשׁ לַתְּפִלִּין, הֵחֵל לִכְרֹךְ אֶת הָרְצוּעוֹת, וְאָז הַסַּמְגָּ''ד פָּקַח אֶת עֵינָיו...

שִׁמְעוֹן הִתְחַלְחֵל, אֲבָל סִיֵּם לְהַנִּיחַ אֶת הַתְּפִלִּין מִבְּלִי לְהַבִּיט לְעֵבֶר סְגָנוֹ. לְפֶתַע שָׁמַע: ''אַתָּה יָכוֹל לָתֵת גַּם לִי לְהַנִּיחַ?...''

''אַתָּה רוֹצֶה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין?!'' נִדְהַם שִׁמְעוֹן.

''תָּמִיד רָצִיתִי, אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִמְּךָ...'' מֵאָז הֵחֵלּוּ הַמַּגָּ''ד וְהַסַּמְגָּ''ד לְהַנִּיחַ בְּיַחַד תְּפִלִּין מִדֵּי בֹּקֶר.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ הִגִּיעַ שִׁמְעוֹן לְבֵיתוֹ. אִשְׁתּוֹ הִבִּיטָה בּוֹ וְאָמְרָה: ''שִׁמְעוֹן, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי...''

הוּא רָצָה לִקְפֹּץ מֵרֹב שִׂמְחָה, אֲבָל פָּחַד שֶׁזֶּה בְּטֶרֶם עֵת.

אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִם אִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה בְּדִיקָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁהִיא אָכֵן מְעֻבֶּרֶת! בְּנֵי הַזּוּג הָיוּ מְאֻשָּׁרִים עַד הַשָּׁמַיִם. שִׁמְעוֹן הִתְקַשֵּׁר מִיָּד לָרַב אֶלְבַּז וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה. הָרַב קָרָא ''יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד!'', וְשָׁאַל אֶת שִׁמְעוֹן אִם יַמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר שַׁבָּת וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. שִׁמְעוֹן אָמַר ''בֶּטַח, כְּבוֹד הָרַב''.

בְּתֹם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים נָסְעוּ לְלֵדָה בְּ'שַׁעֲרֵי צֶדֶק' בִּירוּשָׁלַיִם. שִׁמְעוֹן חִכָּה בִּדְרִיכוּת עֲצוּמָה עַד שֶׁהָרוֹפֵא יָצָא וּבִשֵּׂר לוֹ: ''מַזָּל טוֹב, אִשְׁתְּךָ יָלְדָה בֵּן!'' שִׁמְעוֹן מִהֵר קֹדֶם כֹּל לִנְסֹעַ אֶל הָרַב אֶלְבַּז. הוּא נִכְנַס לְבֵית הָרַב וְאָמַר: ''כְּבוֹד הָרַב, יֵשׁ לִי בֵּן!''

הָרַב הִזִּיל דְּמָעוֹת כְּמוֹ יֶלֶד וְאַחֲרֵי רֶגַע הֵחֵל לִרְקֹד עִם שִׁמְעוֹן. לְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיא מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים וְהֵם שָׁתוּ 'לְחַיִּים'.

הָרַב אֶלְבַּז הָיָה הַסַּנְדָּק. לְאַחַר הַבְּרִית שָׁאַל אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן: ''הָרַב, מָה עִם הַהֶמְשֵׁךְ?''

''אַל תִּדְאַג. עַכְשָׁו הַכֹּל נִפְתַּח. הַיְלָדִים הַבָּאִים יָבוֹאוּ לָכֶם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בְּלִי בְּעָיוֹת''. וְכָךְ הָיָה.

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע, עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה - אַחַת, וָזַעַם - שְׁתַּיִם, וְִצָרָה - שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה, בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרוֹן אַפּוֹ - אַחַת, עֶבְרָה - שְׁתַּיִם, וָזַעַם - שָׁלושׁ, וְצָרָה - אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה, בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וְחֲמִשִּׁים מַכּוֹת .

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה