אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל מגיד › הַמַּסְמֵר שֶׁל הָרַשְׁבָּ''א

הגדה של פסח – אור דניאל

מגיד · הַמַּסְמֵר שֶׁל הָרַשְׁבָּ''א

יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה

בְּכֹל עֵת וּבְכֹל שֲׁעָה צְרִיכִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַזְּכוּת שֶׁבָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. הַתּוֹרָה הִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ, וְיֵשׁ בְּכֹחָהּ לָתֵת ''חַיִּים מַמָּשׁ'' כְּפִי שֶׁסִּפֵּר הַגְּרִ''י זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ''א:

פִּצּוּץ אַדִּיר הֶחֱרִיד אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם. בִּרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה הִתְפּוֹצֵץ מִטְעָן גָּדוֹל עִם מְחַבֵּל מִתְאַבֵּד. בָּחוּר צָעִיר, שֶׁעָמַד בְּסָמוּךְ לַמְחַבֵּל, נִפְצַע אֲנוּשׁוֹת וּלְתוֹךְ גּוּפוֹ חָדְרוּ רְסִיסִים רַבִּים.

כַּיּוֹם הַבָּחוּר הוּא אַבְרֵךְ עֲטוּר זָקָן וּפֵאוֹת, וְכַאֲשֶׁר אֲנָשִׁים נִפְגָּשִׁים עִמּוֹ הֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁבְּגוּפוֹ נִמְצָאִים עֲדַיִן יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים מַסְמְרִים, בְּרָגִים וְ''אֻמִּים'', שֶׁחָדְרוּ לְכָל אֵיבְרֵי גּוּפוֹ בְּפִגּוּעַ חַבְּלָנִי, אַחַד הַקָּשִׁים שֶׁיָּדְעָה יְרוּשָׁלַיִם.

עוֹד בְּטֶרֶם נִפְצַע אֲנוּשׁוֹת בַּפִּגּוּעַ הַקַּטְלָנִי עָבְרוּ עַל אִישׁ זֶה צָרוֹת וְתַהְפּוּכוֹת לָרֹב, אֲבָל מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁהַמְחַבֵּל הִתְפּוֹצֵץ בְּמֶרְחַק מֶטֶר אֶחָד מִמֶּנּוּ, הִשְׁתַּנּוּ חַיָּיו מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

הָאִישׁ שָׁהָה בַּמָּקוֹם עִם חָבֵר נוֹסָף. הֶחָבֵר סָפַג בֹּרֶג אֶחָד בִּלְבַד מִכַּמּוּת הַבְּרָגִים הָעֲצוּמָה שֶׁהָיְתָה מְחֻבֶּרֶת לְחֹמֶר הַנֶּפֶץ שֶׁל הַמְחַבֵּל. הַבֹּרֶג הַיָּחִיד חָדַר הַיְשֵׁר לְמֹחוֹ וּלְאַחַר שָׁבוּעוֹת שֶׁל יִסּוּרִים קָשִׁים נִפְטַר הֶחָבֵר לְבֵית עוֹלָמוֹ. ה' יִקֹּם דָּמוֹ.

מְיֻדָּעֵנוּ, לְעֻמַּת זֹאת, סָפַג מֵאָה בְּרָגִים וּמַסְמְרִים אֶל תּוֹךְ גּוּפוֹ. שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם בַּמֶּה מְדֻבָּר: מֵאָה חֳמָרִים מַתַּכְתִּיִּים חָדְרוּ אֶל תּוֹךְ הַגּוּף!

בְּהַגִּיעוֹ אֶל בֵּית הָרְפוּאָה הֻגְדַּר מַצָּבוֹ כְּ''קָשֶׁה מְאֹד''. הָרוֹפְאִים חִוּוּ דַּעְתָּם שֶׁמִּן הַנִּמְנָע הוּא לְהוֹצִיא אֶת כָּל כַּמּוּת הַבְּרָגִים שֶׁחָדְרָה לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁכֵּן כָּל הוֹצָאָה שֶׁכָּזוֹ כְּרוּכָה בְּסִכּוּן רַב וּפְגִיעָה בְּאֵיבָרִים וּכְלֵי דָּם.

בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר הַפִּגּוּעַ הוּטַב מַצָּבוֹ קִמְעָה, וְהָרוֹפְאִים הוֹצִיאוּ מִגּוּפוֹ רַק אֶת מַה שֶּׁמֻּכְרָחִים לְהוֹצִיא, דְּהַיְנוּ אֶת הַבְּרָגִים שֶׁ''הִתְיַשְּׁבוּ'' בִּמְקוֹמוֹת רְגִישִׁים בִּמְיֻחָד וְהַשְׁאָרָתָם שָׁם הָיְתָה עֲלוּלָה לִיצֹר זִהוּמִים קָשִׁים וְסַכָּנוֹת מִיָּדִיּוֹת.

אַחַד הַמַּסְמְרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹצִיא, וְשֶׁגָּרַם לִכְאֵבִים וְיִסּוּרִים תְּכוּפִים, הָיָה זֶה שֶׁחָדַר לְתוֹךְ הַגֻּלְגֹּלֶת, וְאַךְ בְּנִסֵּי נִסִּים לֹא פָּגַע בְּמֹחוֹ. הַמַּסְמֵר גָּרַם לְהַפְרָשׁוֹת וְלִכְאֵבֵי תֹּפֶת, אֲבָל הָרוֹפְאִים טָעֲנוּ שֶׁאִם יִגְּעוּ בְּמַסְמֵר זֶה, קַיֶּמֶת סַכָּנָה מוּחָשִׁית לִפְגִיעָה בַּמֹּחַ.

בְּמַקְבִּיל הֵם הִזְהִירוּ אֶת הַפָּצוּעַ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁעַשְׂרוֹת הַמַּסְמְרִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּגוּפוֹ לֹא יִגְרְמוּ לְזִהוּמִים, הָעֲלוּלִים לְהָבִיא לְתוֹצָאוֹת קַטְלָנִיּוֹת, חָלִילָה.

וְהַדְּבָרִים הָיוּ בְּרוּרִים וּשְׁקוּפִים: מַסְמֵר אֶחָד שֶׁיַּעֲלֶה חֲלוּדָה, עָלוּל לְהָבִיא לְזִהוּם קָשֶׁה בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף, וְהַשְּׁאָר - מוּבָן כְּבָר מֵאֵלָיו!

בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וּבִרְאוֹתוֹ אֵיךְ עַד לְרֶגַע זֶה שָׁמַר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל מִשְׁמָר, הִתְעוֹרֵר מְאֹד בִּתְשׁוּבָה, וּפָנָה אֶל אַחַד הָרַבָּנִים שֶׁיַּדְרִיכֶנּוּ בְּעֵצָה טוֹבָה וִישָׁרָה כֵּיצַד יְהֵא בְּיָדוֹ לִשְׁמֹר עַל גּוּפוֹ מִזִּהוּמִים.

אַף מַסְמֵר לֹא גָּרַם לְזִהוּם, דָּבָר שֶׁנֶּחְשָׁב אַף הוּא לְתוֹפָעָה נְדִירָה, בְּהִתְחַשֵּׁב בְּמִסְפַּר הַמַּסְמְרִים שֶׁהָיוּ בְּגוּפוֹ.

שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת לֹא הָלְכָה לוֹ בְּקַלּוּת. הוּא הִתְמוֹדֵד עִם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, עִם חֲבֵרִים שֶׁנִּסּוּ לִלְעֹג וְלָבוּז לוֹ, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא עָמַד בְּדַרְכּוֹ.

כְּבָר בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ שָׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת הִבְחִין שֶׁלֹּא רַק שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר, אֶלָּא מַעֲנִיק לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁנָּתַן לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא - הַשַּׁבָּת. שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הָפְכָה אֶצְלוֹ אֵפוֹא לִמְשִׂימָה שֶׁל מִצְוָה.

מִדֵּי פַּעַם הִבִּיעוּ בְּפָנָיו הָרוֹפְאִים אֶת פְּלִיאָתָם עַל כָּךְ שֶׁמִּכָּל הַמַּסְמְרִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּגוּפוֹ, אַף אֶחָד אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ זִהוּם.

רַק הוּא יָדַע אֶת הַסִּבָּה.

וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, בִּמְסִירוּת.

שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְעוֹלָם אַחֵר, עוֹלָם שֶׁל יְהוּדִי, עוֹלָם שֶׁל מִצְוֹת, עוֹלָם שֶׁבּוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים. וְדַוְקָא הַחַיִּים הַלָּלוּ, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְעֹנֶג רוּחָנִי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ מֵעוֹדוֹ.

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הוּא הֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּפֵּק רַק בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, וְהֶחְלִיט לְהִתְקַדֵּם הָלְאָה. לִמּוּד הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ עָמָל וִיגִיעָה, הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הַבָּאָה שֶׁלּוֹ. הוּא יָדַע וְהֵבִין שֶׁהַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים תְּלוּיִים רַק בָּזֶה.

הוּא רוֹאֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת כֵּיצַד ה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עָלָיו וּמְפַקֵּחַ עַל כָּל צַעַד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. תְּחוּשַׁת הָאֱמוּנָה מְלַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל דְּרָכָיו וּפְעֻלּוֹתָיו. הַחֵשֶׁק לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ גּוֹבֵר מִיּוֹם לְיוֹם, וּכְכָל שֶׁהַהִתְלַהֲטוּת גּוֹבֶרֶת, הוּא מֵבִין שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה הִיא דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה.

וְאָז מַגִּיעַ הַשָּׁלָב שֶׁבּוֹ הוּא מַחְלִיט לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַגּוֹרָלִי, וְלַחֲזֹר בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל בּוֹרְאוֹ. הוּא מַגִּיעַ לִישִׁיבָה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה בְּלִמּוּדָיו, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁל בֶּן יְשִׁיבָה אֲמִתִּי, הַיּוֹדֵעַ לִלְמֹד דַּף גְּמָרָא עִם רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים.

לְהַזְכִּירְכֶם: הַמַּסְמֵר שֶׁחָדַר לְגֻּלְגָּלְתּוֹ, עֲדַיִן נִשְׁאַר שָׁם, וְגוֹרֵם לוֹ מִדֵּי פַּעַם לִכְאֵבִים חֲזָקִים מְאֹד. אֲבָל אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, כֵּיוָן שֶׁהָרוֹפְאִים חָזְרוּ וְאָמְרוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁכָּל נְגִיעָה בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ ''יוֹשֵׁב'' הַמַּסְמֵר, עֲלוּלָה לִהְיוֹת קַטְלָנִית.

כַּחֲלֹף מִסְפַּר חֳדָשִׁים מֵאָז הִכָּנְסוֹ לַיְשִׁיבָה, הִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, שֶׁהִסְבִּיר אֶת דַּף הַגְּמָרָא עִם הָרַשְׁבָּ''א. מְיֻדָּעֵנוּ לֹא הֵבִין אֶת דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ''א, אֲבָל לֹא הִתְיָאֵשׁ, וְהִמְשִׁיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

הוּא פּוֹרֵשׁ לְחֶדֶר צְדָדִי וּמִתְעַמֵּק בְּדִבְרֵי הָרַשְׁבָּ''א. בְּתוֹךְ כְּדֵי הַמַּאֲמָץ הַמֹּחִי הִרְגִּישׁ רְטִיבוּת וְזֵעָה בְּרֹאשׁוֹ, אֲבָל לֹא הִתְחַשֵּׁב בְּכָךְ. הוּא מַחֲזִיק אֶת הַ''טִּישׁוּ'' בְּיָדוֹ וּמְנַגֵּב כָּל הָעֵת אֶת הַמַּיִם הַנִּגָּרִים מֵרֹאשׁוֹ, וּמַמְשִׁיךְ לַעֲמֹל וְלַעֲמֹל עַל דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ''א.

''לֹא אָקוּם מִמְּקוֹמִי עַד שֶׁאָבִין מַה הִתְכַּוֵּן הָרַשְׁבָּ''א בִּדְבָרָיו'' - אָמַר לַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ.

הוּא לֹא קָם, אֲבָל מִישֶׁהוּ אַחֵר קָם בִּמְקוֹמוֹ.

בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הַמַּאֲמָץ הַמֹּחִי שֶׁהִשְׁקִיעַ בַּהֲבָנַת דִּבְרֵי הָרַשְׁבָּ''א, תָּקַף אוֹתוֹ כְּאֵב עַז בִּמְיֻחָד, וְהַמַּסְמֵר הִבְקִיעַ אֶת בְּשַׂר הַגֻּלְגֹּלֶת, עַד שֶׁחֶצְיוֹ שֶׁל הַמַּסְמֵר כְּבָר הָיָה בַּחוּץ...

בְּנִתּוּחַ קַל וּמָהִיר בָּרֹאשׁ הוֹצִיאוּ גַּם אֶת הַחֲצִי הַשֵּׁנִי וּמַסֶּכֶת הַכְּאֵבִים הַנּוֹרָאָה בָּאָה לִידֵי סִיּוּם...

לֹא מַאֲמִינִים? כְּדַאי לְעַיֵּן בְּחוֹבֶרֶת בַּת שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁבָּהּ הֶעֱלָה הָאַבְרֵךְ עַל נֵס אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַנִּסִּים שֶׁלִּוְּתָה אוֹתוֹ הָחֵל מֵרֶגַע הַפִּגּוּעַ וְעַד יְצִיאַת הַמַּסְמֵר מִגֻּלְגָּלְתּוֹ.

הַחוֹבֶרֶת מְלֻוָּה בְּצִלּוּמִים הַמַּצִּיגִים אֶת הַמַּסְמְרִים וְהַבְּרָגִים שֶׁנִּתְקְעוּ בְּגוּפוֹ. אֶת הַמַּסְמֵר שֶׁנִּפְלַט מֵהַגֻּלְגֹּלֶת בְּאֹרַח כֹּה נִסִּי, הִצִּיב בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת גְּדוֹלָה וּמֻזְהֶבֶת בְּסָלוֹן בֵּיתוֹ.

וּמֵאָז הוּא מַרְאֶה לְכֻלָּם אֶת ''הַמַּסְמֵר שֶׁל הָרַשְׁבָּ''א''...

כְּדֵי לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁכֶּתֶר תּוֹרָה נָתוּן לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁמִּתְמַסֵּר לַעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה - הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ תְּשַׁמֵּשׁ לוֹ כִּמְנוֹף הַצָּלָה!

אָכֵן, דַּוְקָא יָמִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ לְמָנוֹף כְּהִתְעַלּוּת בַּתּוֹרָה.

מָחָר, בְּעֶזְרַת ה', אָנוּ מַתְחִילִים בִּסְפִירַת הָעֹמֶר בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים יוֹם כַּהֲכָנָה לְמַתַּן תּוֹרָה.

וְכָךְ נִתָּן לְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק ''מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי'': רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים, וּבְיֶתֶר שְאֵת עַתָּה בַחֲמִשִּׁים יוֹם לִקְרַאת חַג הַשָׁבוּעוֹת, הִיא תִּהְיֶה שִׂיחָתִי, בָּהּ אֶהְגֶּה, בָּהּ אֶעֱמֹל.

אַךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה, לֵיל הַסֵּדֶר, בּוֹ אָנוּ מְצֻוִּים לַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְאוּלַי הַמַּסְמֵר שֶׁל הָרַשְׁבָּ''א יָכוֹל לְלַמְּדֵנוּ גַּם עַל הַשָּׂכָר הַנִּתָּן לְאוֹהֲבֵי תּוֹרָתֶךָ.

וְאוּלַי עַתָּה נָבִין בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶת הַפָּסוּק ''בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל''. רַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הָיָה נִתָּן לְהוֹצִיא אֶת הַמַּסְמֵר מֵרֹאשׁוֹ; רַק בַּעֲמַל תּוֹרָה לְלֹא לֵאוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן לָנוּ תּוֹרָה, יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהֵאָחֵז - בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. יֵשׁ בְּכֹחַ הַתּוֹרָה לְהָסִיר מֵעָלֵינוּ כָּל סֵבֶל וּמַכְאוֹב, צָרָה וְעִנּוּי, וְעַל כָּךְ נוֹדֶה: ''בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ...''

אֵין סָפֵק, כִּי הַמַּאֲמָץ הָאַדִּיר שֶׁהֻשְׁקַע בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא זֶה שֶׁ''שִּׁחְרֵר'' אֶת הַמַּסְמֵר הַתָּקוּעַ בְּרֹאשׁוֹ...

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן:

פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר:

פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָם, עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיְהֹוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל. וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ:

''פסח שהיו אבותינו אוכלים''

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה