אור ברסלב
הגדה של פסח – אור דניאל מגיד › גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת דַּם מִילָה

הגדה של פסח – אור דניאל

מגיד · גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת דַּם מִילָה

תִּינוֹקוֹת יִשְׂרָאֵל נִיצָלִים בְּנֵס

אֶחָד מִמְּקֹרְבֵי הָאַדְמוֹ''ר מִבְּלָאז'וֹב סִפֵּר עֻבְדָּה מְזַעְזַעַת שֶׁהִתְרַחֲשָׁה בְּגֵיא הַהֲרֵגָה בִּימֵי הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, עֻבְדָּה שֶׁהָאַדְמוֹ''ר הָיָה עֵד לָהּ, וַאֲשֶׁר נָהַג לְסַפְּרָהּ בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת רַבּוֹת, כְּדֵי לְהַמְחִישׁ גֹּדֶל אֱמוּנָתָם הַטְּהוֹרָה שֶׁל הַמּוּבָלִים לַכִּבְשָׁנִים הַשֵּׁם יִקֹּם דָּמָם:

עַל הָאַדְמוֹ''ר הֻטְּלָה עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּנִסּוּר עֵצִים, בְּסָמוּךְ לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִטְבְּחוּ מִדֵּי יוֹם אַלְפֵי יְהוּדִים. יוֹם אֶחָד נוֹדַע, כִּי הַצּוֹרְרִים קָבְעוּ מִסְפַּר שָׁעוֹת לִרְצִיחָה אַכְזָרִית שֶׁל אַלְפֵי תִּינוֹקוֹת, מִבְּנֵי יוֹמָם עַד גִּיל שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר.

קוֹל זַעֲקַת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֻשְׁלְכוּ לַכִּבְשָׁן הִתְעָרֵב בְּזַעֲקַת אִמּוֹתֵיהֶם וְעָלָה עַד לַשָּׁמַיִם, אַךְ הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים הִמְשִׁיכוּ בִּמְלַאכְתָּם בַּאֲדִישׁוּת וּבְלַעַג מַר.

לְפֶתַע פָּנְתָה אֶל הָאַדְמוֹ''ר אִשָּׁה, כְּשֶׁבְּיָדָהּ חֲבִילָה קְטַנָּה וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ סַכִּין. הוּא שָׂם לֵב, כִּי הָאִשָּׁה אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ תִּינוֹק פּוֹעֶה עָטוּף בְּבַד, וְהֵבִין כִּי מִן הַסְּתָם הָאִשָּׁה רוֹצָה לְאַבֵּד אֶת עַצְמָהּ לְדַעַת יַחַד עִם בְּנָהּ הָרַךְ.

הָאַדְמוֹ''ר לֹא הִפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ מֵחֲשָׁשׁ פֶּן יִפְגְּעוּ בּוֹ הָרְשָׁעִים הַמַּשְׁגִּיחִים עָלָיו, אַךְ הֵחֵל לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמוֹבִיל אֶת הַמַּשּׂוֹר עַל גַּבֵּי גִּזְעֵי הָעֵצִים.

''אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה נוֹרָא, אַךְ דְּעִי לָךְ, כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הָרוֹאֶה הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם - אַל יִתְיָאֵשׁ. וְאִם בֶּאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה, הֲרֵי שֶׁעַל כֻּלָּנוּ לְהִשָּׂרֵף בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּלְקַבֵּל דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה, וְלֹא לַחֲבֹּל בְּעַצְמֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם.''

אִישׁ הַגֶּסְטָפּוֹ, שֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ''ר, פָּנָה אֵלָיו בְּגַסּוּת, אָחַז בִּגְרוֹנוֹ וְאָמַר: ''מַה דִּבַּרְתָּ?'' הוּא הֵשִׁיב לוֹ אֶת הָאֱמֶת, כִּי הָאִשָּׁה בִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ סַכִּין, וְכִי הִסְבִּיר לָהּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ, כִּי מִמֵּילָא יַשְׁלִיכוּ אֶת כֻּלָּם אֶל הַכִּבְשָׁן.

הָרוֹצֵחַ לֹא הֶאֱמִין לִדְבָרָיו, וְשָׁאַל אֶת הָאִשָּׁה מַה בִּקְשָׁה. וְזוֹ הֵשִׁיבָה לוֹ שֶׁבִּקְשָׁה סַכִּין. הַנָּאצִי מִהֵר לְהוֹצִיא אֶת סַכִּינוֹ הַצְּבָאִי וְנָתַן לָהּ, כְּשֶׁהוּא מַמְתִּין לִרְאוֹת בַּ''מַּחֲזֶה'', שֶׁל אֵם יְהוּדִיָּה הָרוֹצַחַת עַצְמָהּ וְאֶת בְּנָהּ.

אַךְ לְהַפְתָּעַת הַכֹּל, הִנִּיחָה הָאִשָּׁה אֶת יַלְדָּהּ עַל הָאָרֶץ, הִתִּירָה אֶת חִתּוּלָיו, בֵּרְכָה בְּקוֹל: ''בָּרוּךְ אַתָּה ה'... אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה'' וְחָתְכָה אֶת עָרְלַת בְּנָהּ. הָרוֹצֵחַ עָמַד בְּעֵינַיִם פְּעוּרוֹת, וְשָׁאַל אוֹתָהּ לְפֵשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ, וְהָאִשָּׁה עָנְתָה: ''הַיּוֹם יַלְדִּי בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים, וְהַתּוֹרָה מְצַוָּה לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת מִילָה, בְּעוֹד זְמַן קָצָר וַדַּאי תִּרְצְחוּ אוֹתוֹ, וְרָצִיתִי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ.''

לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת, הוּצְאָה הָאֵם עִם תִּינוֹקָהּ, יַחַד עִם עוֹד אַלְפֵי אִמָּהוֹת וְתִינוֹקוֹת, אֶל הַכִּבְשָׁנִים.

כָּאָמוּר, הָאַדְמוֹ''ר מִבְּלָאז'וֹב נָהַג לְסַפֵּר סִפּוּר מְזַעְזֵעַ זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הָיָה מְכֻבָּד בְּסַנְדְּקָאוּת בִּבְרִית מִילָה, וּכְשֶׁעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת, נָשָׂא דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת עַל מוּסַר הַשְׂכֵּל שֶׁיֵּשׁ לְהָפִיק מֵעֹצֶם גְּבוּרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אֵם יְהוּדִיָּה.

סִפּוּר זֶה אֵינוֹ מָשָׁל אוֹ מְלִיצָה. מִמֶּנּוּ נוּכַל לִלְמֹד עַל תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ הַקַּיָּמוֹת אֵצֶל כָּל אָדָם, עַל מְסִירוּת נַפְשָׁן שֶׁל אִמּוֹתֵינוּ לְמַעַן קִיּוּם מִצְווֹת.

כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים זְכֻיּוֹת כְּדֵי לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ: דַּם מִילָה.

תוכן העניינים

הגדה של פסח – אור דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה