מגיד · בְּדֵּעוֹת קְלוֹקְלוֹת
לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כָּאן כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן: אִם כְּבָר נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה ''כָּל הַבֵּן... הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ'' - הֲרֵי כְּבָר מוּבָן מִכָּךְ שֶׁעַל הַבָּנוֹת אֵין גְּזֵרָה וְהֵן תִּחְיֶינָה, וּמַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ לִכְפֹּל אַחַר כָּךְ וְלוֹמַר שׁוּב ''וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן''?
אֶלָּא שֶׁמִּכָּאן מוּבָן שֶׁפַּרְעֹה גָּזַר אַף עַל הַבָּנוֹת; הוּא צִוָּה לְכָל עַמּוֹ ''וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן'' - עֲלֵיכֶם ''''לְהַחֲיוֹת'' אוֹתָן הַיְנוּ לְגַדֵּל וּלְחַנֵּךְ אוֹתָן בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּכֶם - בַּ''חִיּוּת'' שֶׁלָּכֶם וְלִנְטֹעַ בָּהֶן דֵּעוֹת קְלוֹקְלוֹת שֶׁמְּנֻגָּדוֹת לְהַשְׁקָפָה תּוֹרָנִית טְהוֹרָה.
וּמִכָּאן נִלְמַד אֶת חֲשִׁיבוּת הַחִנּוּךְ הַטָּהוֹר וְהַהַשְׁקָפָה הָרוּחָנִית הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת לִילָדִים.
ונצעק אל ה'