כרפס
טוֹבְלִין כַּרְפַּס פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
שְׁאַל בְּנִי
לָמָּה בָּחֲרוּ לָקַחַת אֶת הַכַּרְפַּס לְטָבְלוֹ בְּמֵי מֶלַח אוֹ חֹמֶץ לִפְנֵי הַסְּעוּדָה מִכָּל יָרָק אַחֵר?
תְּשׁוּבָה
א. הוֹאִיל וְהַכַּרְפַּס רְמוּזִים בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְהוּא כְּשֶׁתִּקְרָא כ'ר'פ' בְּהִפּוּךְ תְּקַבֵּל אֶת הַמִּלָּה פֶּרֶךְ וְאוֹת ס' רוֹמֵז לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא. (הָרַדָ''א מַנְהִיג)
ב. כִּי בַּאֲכִילַת הַכַּרְפַּס הוּא בָּא לְזֵכֶר לִכְתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁמִּסִּבָּתָהּ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. (קוּנְטְרֵס הר''מ בְּשֵׁם ר' מָנוֹחַ הוּבָא בכש''ט)