ברך · בִּזְכוּת בִּרְכַּת הַמָזוֹן נִצְּלָה מְנִישׂוּאִים עִם גוֹי
הָיָה זֶה אַבְרֵךְ בֶּן תּוֹרָה שֶׁנִּצְרַךְ לְאַחַת הַסִּפְרִיּוֹת הַכְּלָלִיּוֹת כְּדֵי לְעַיֵּן בְּסֵפֶר עַתִּיק הַנִּמְצָא שָׁם. הוּא שִׁעֵר שֶׁהָעִיּוּן בַּסֵּפֶר יִקַּח לוֹ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וּלְפִיכָךְ לָקַח לְעַצְמוֹ כָּרִיךְ. לֹא שֶׁהוּא זָקוּק לְכָרִיךְ כָּל כַּמָּה שָׁעוֹת אֶלָּא שֶׁכָּךְ הִכְנִיס לוֹ בּוֹרֵא הָעוֹלָם לְרֹאשׁוֹ.
הוּא הִגִּיעַ לַסִּפְרִיָּה, קִבֵּל אֶת הַסֵּפֶר וְשָׁקַע בְּעִיּוּן. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּשֶׁנִּזְכַּר בַּכָּרִיךְ שֶׁהֵבִיא, נָטַל יָדָיו, בֵּרַךְ וְאָכַל וּלְבַסּוֹף בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּדִקְדּוּק וּבְהִתְלַהֲבוּת.
הוּא לֹא שָׂם לֵב שֶׁהַסַּפְרָנִית, נַעֲרָה חִלּוֹנִית, צוֹפָה בּוֹ כָּל הַזְּמַן. מִלְּכַתְּחִלָּה, כַּאֲשֶׁר נָטַל אֶת יָדָיו, כְּבָר עָקְרָה אֶת רַגְלֶיהָ לָגֶשֶׁת לְהָעִיר לוֹ כִּי עַל פִּי הַתַּקָּנוֹן אָסוּר לֶאֱכֹל בַּסִּפְרִיָּה, אוּלָם מִשּׁוּם-מָה עָמְדָה. כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, קָמָה וְנִגְּשָׁה אֵלָיו.
''שְׁתֵּי הֶעָרוֹת יֵשׁ לִי'', אָמְרָה, ''אָלֶ''ף: אָסוּר לֶאֱכֹל בְּאוּלָם זֶה.''
הָאַבְרֵךְ הִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא יָדַע עַל כָּךְ.
''בֵּי''ת: אֲנִי מִבַּיִת דָּתִי וּמַכִּירָה אֶת נֻסַּח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא 'שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד' וְאִלּוּ אַתָּה אָמַרְתָּ 'שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְשֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד'. לָמָּה שִׁנִּיתָ?'' - כָּךְ שָׁאֲלָה הַסַּפְרָנִית.
לֹא הָיְתָה לָאַבְרֵךְ תְּשׁוּבָה מִיָּד מַהוּ הַמָּקוֹר לַנֻּסָּח שֶׁלּוֹ וְלָכֵן הֵשִׁיב שֶׁיִּבְדֹּק. הוּא עָזַב אֶת הַסִּפְרִיָּה, שָׁב לְבֵיתוֹ, פִּשְׁפֵּשׁ וּמָצָא שֶׁכָּךְ הוּא הַנֻּסָּח בְּסִדּוּר רֶעדְלְהַיְים (כְּמִנְהַג יוֹצְאֵי גֶּרְמַנְיָה). הוּא שָׁלַח אֶת צִלּוּם הָאַסְמַכְתָּא לַסַּפְרָנִית תּוֹךְ שֶׁהוּא מַדְגִּישׁ אֶת הַמִּלִּים ''שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל'' בִּשְׁלוֹשָׁה קַוִּים שְׁחֹרִים וְעָבִים...
נָקְפוּ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים וְהַמַּעֲשֶׂה נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי.
אֶלָּא שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה קִבֵּל הָאַבְרֵךְ הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ תְּמִיהָה: אֵין הוּא מַכִּיר אֶת הֶחָתָן וְלֹא אֶת הַכַּלָּה, לֹא אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת וּמַה לּוֹ לְהַזְמָנָה זוֹ? הָפַךְ בַּמַּעֲטָפָה שׁוּב וָשׁוּב וּפִתְאֹם נָפַל מִמֶּנָּה דַּף מְקֻפָּל וְזֶהוּ תָּכְנוֹ:
''אֲנִי הַסַּפְרָנִית בְּסִפְרִיַּת ... בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, נִתְחַבַּרְתִּי עִם גּוֹי וְהֶחְלַטְתִּי לְהִנָּשֵׂא לוֹ. כְּשֶׁבֵּרַכְתָּ בַּסִּפְרִיָּה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּהִתְלַהֲבוּת, זִעְזַעְתָּ אוֹתִי וְהִרְגַּשְׁתִּי נוֹרָא עִם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לַעֲשׂוֹת.
''כַּמָּה יָמִים אַחֲרֵי זֶה עָמַדְתִּי לִפְגּשׁ אֶת הַגּוֹי אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב מִמְּךָ וּבוֹ הַמִּלִּים 'שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל' מֻדְגָּשׁוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה קַוִּים עָבִים. הַקַּוִּים הָאֵלֶּה שָׂרְפוּ אֶת לִבִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי קוֹל בְּתוֹכִי זוֹעֵק עַל עַצְמִי: 'הֲרֵי אַתְּ הוֹלֶכֶת לְהִכָּשֵׁל עַכְשָׁו!'' עָבַרְתִּי מַאֲבָק אָיֹם, וּבָרוּךְ ה', נִצַּחְתִּי: הֵרַמְתִּי אֵלָיו טֶלֶפוֹן וְהוֹדַעְתִּיו עַל נִתּוּק מֻחְלָט בַּקְּשָׁרִים בֵּינֵינוּ. לְאַחַר שִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן נִהְיָה לִי קַל וְהֶחְלַטְתִּי תֵּכֶף עַל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה.
''הַיּוֹם אֲנִי חֲרֵדִית נֶאֱמָנָה, עוֹמֶדֶת לְהִנָּשֵׂא לְבָחוּר תּוֹרָנִי יְרֵא שָׁמַיִם וַאֲנִי חָבָה לְךָ אֶת אָשְׁרִי.
''אֲבַקֵּשׁ אֵפוֹא שֶׁתִּשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּתִי...''