אחד מי יודע · שְׁלוֹשָׁה מִי יוֹדֵעַ
''חֲכַם כּוֹלֵל'' - שְׁלִיחַ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֶאֱסֹף כְּסָפִים לְטוֹבַת הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, הִגִּיעַ לָעִיר. קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְהַכֹּל נֶאֶסְפוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשָׁתוֹ. אַחַר הָלַךְ אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי הָעֵדָה לְלַוּוֹתוֹ אֶל בָּתֵּי בְּנֵי הַקְּהִלָּה, לְהַתְרִימָם וּלְבָרְכָם.
הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים וּפָקְדוּ דִּירָה אַחַר דִּירָה. וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, נִתְבָּעִים וְנוֹתְנִים אִישׁ כִּיכָלְתּוֹ. הִגִּיעוּ לְבַיִת אֶחָד, בֵּית מִדּוֹת מְפֹאָר, וּפָסְחוּ עָלָיו. הִתְפַּלֵּא הַשָּׁלִיחַ וְשָׁאַל: ''מַדּוּעַ לֹא עָלִינוּ לְבַיִת זֶה?''
עָנָה הַמְלַוֶּה: ''חֲבָל עַל הַטֹּרַח. בְּעָלָיו הוּא כִּילַי וְקַמְּצָן, מִיָּמָיו לֹא נָתַן פְּרוּטָה לִצְדָקָה!''
אָמַר הֶחָכָם: ''עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ. נַעֲלֶה וּנְבַקֵּשׁ בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וַחֲזָקָה שֶׁיַּחְדְּרוּ אֶל הַלֵּב!''
מָשַׁךְ הַמְלַוֶּה בִּכְתֵפָיו וְנָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת. יָצָא אֲלֵיהֶם הֶעָשִׁיר.
שָׁאַל הַמְלַוֶּה: ''הַאִם אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ?''
עָנָה: ''לְשׂוֹחֵחַ, בְּכָבוֹד. אֲבָל אִם לְבַקֵּשׁ כֶּסֶף בָּאתֶם, חֲבָל עַל הַזְּמַן וְעַל הַטֹּרַח''.
הִתְעָרֵב הַשָּׁלִיחַ בַּשִּׂיחָה וְשָׁאַל: ''מִקּוֹרוֹת בֵּיתְךָ נִכָּר שֶׁעָשִׁיר אַתָּה, מַדּוּעַ לֹא תָּרִים אֶת תְּרוּמָתְךָ לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ הַנְּמַקִּים בָּרָעָב?''
עָנָה הֶעָשִׁיר עַזּוֹת: ''כַּסְפִּי שֶׁלִּי הוּא, בְּזֵעַת אַפַּי צְבַרְתִּיו, וְלֹא אֶתְּנֵהוּ לְמִי שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ!''
''הַכֶּסֶף כַּסְפְּךָ, וְהַהַחְלָטָה הַחְלָטָתְךָ'', עָנָהוּ הֶחָכָם וּפָנָה לָצֵאת. בְּעָמְדוֹ תַּחַת הַפֶּתַח, הִנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה, נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וְקָרָא בְּקוֹל: ''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! יְהִי רָצוֹן שֶׁעָשִׁיר זֶה יִהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי!''
אָמַר, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
סָגַר הֶעָשִׁיר אַחֲרֵיהֶם אֶת הַדֶּלֶת וְתָמַהּ: לְמַה הִתְכַּוֵּן בִּדְבָרָיו? פָּנָה לַעֲסָקָיו, וְהִרְהֵר בַּדְּבָרִים. שָׁב לְבֵיתוֹ, וְנִטְרַד בָּהֶם. עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלַּיְלָה הָגָה בַּמִּלִּים הַמּוּזָרוֹת וְתָמַהּ לְפִשְׁרָן. מַה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁאָלָה: ''שֶׁעָשִׁיר זֶה יִהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי?''
הַחִידָה הַסְּתוּמָה לֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ. לַמָּחֳרָת, הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשָּׁלִיחַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מְצָאוֹ וּשְׁאָלוֹ: ''לְמַה הִתְכַּוַּנְתָּ בִּדְבָרֶיךָ שֶׁאֶהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי?''
אָמַר לוֹ הֶחָכָם: ''כִּבַּדְתִּי אֶת רְצוֹנְךָ, שֶׁכֶּסֶף שֶׁיָּגַעְתָּ עָלָיו - לֹא תִּתְּנוֹ לְאַחֵר חִנָּם. הָכֵיצַד תִּתְבַּע מִמֶּנִּי לִמְסֹר לְךָ חִנָּם מֵחָכְמָתִי, שֶׁיָּגַעְתִּי עָלֶיהָ לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁיָּגַעְתָּ אַתָּה עַל רְכוּשְׁךָ?''...
הֵבִין הַקַּמְּצָן וְכִבֵּד אֶת הַגִּישָׁה. ''אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל הַיְדִיעָה!'' אָמַר.
''מֻסְכָּם'', אָמַר הֶחָכָם, וְנָקַב סְכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל מִשֶּׁקָּבַע לַאֲמִידִים אֲחֵרִים. הִשְׁלִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הַסְּכוּם, וְהֶחָכָם פָּתַח וְאָמַר: ''דַּע לְךָ, שֶׁהָיָה פַּעַם עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁכְּגֹדֶל עָשְׁרוֹ כֵּן קַמְּצָנוּתוֹ. אַף לְצָרְכֵי מִחְיָתוֹ קִמֵּץ. לֹא הֵקִים מִשְׁפָּחָה - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו לְפַרְנְסָהּ. עָמַל בְּפֶרֶךְ כָּל יָמָיו וְצָבַר אֶת כַּסְפּוֹ כְּעַכְבָּר הָרוֹבֵץ עַל עֲרֵמַת מָעוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, קָרָא לְאַנְשֵׁי חֶבְרָה קַדִּישָׁא וְהוֹרָה, שֶׁיִּקְבְּרוּ עִמּוֹ אֶת רְכוּשׁוֹ - בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא יִפָּרֵדוּ!
רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא כְּבוֹדוֹ: עָשׂוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא כִּרְצוֹנוֹ. לְאַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל, הִבְהִילוֹ הַמַּלְאָךְ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה.
אָמְרוּ לוֹ: ''עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה?''
עָנָה: ''אִישׁ מִסְחָר הָיִיתִי מֵעוֹדִי''.
אָמְרוּ: ''אִם אֵין אַתָּה מִלּוֹמְדֵי תּוֹרָה, הֲרֵי וַדַּאי אַתָּה מִתּוֹמְכֵי תּוֹרָה וְנוֹתְנֵי צְדָקָה. אֵילּוּ דְּבָרִים טוֹבִים עָשִׂיתָ בְּמָמוֹנְךָ?''
עָנָה: ''מַה לִּי לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּרוּטָה - הֵבֵאתִי הַכֹּל לְכָאן, וַעֲשׂוּ בַּכֶּסֶף כִּרְצוֹנְכֶם!''
אָמְרוּ: ''כָּאן, אֵין הַכֶּסֶף מוֹעִיל מְאוּמָה. כָּאן סוֹחֲרִים בְּמִצְוֹת בִּלְבָד!''
מִכֵּיוָן שֶׁמִּצְוֹת לֹא הָיוּ לוֹ, שָׁקְלוּ מַה יְּהֵא בְּדִינוֹ. וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁלִּפְנֵי עִדָּן וְעִדָּנִים קָרָה מִקְרֶה דּוֹמֶה, וְקֹרַח נִבְלַע בָּאֲדָמָה עִם כָּל רְכוּשׁוֹ, יְאָרֵח לוֹ קַמְּצָן זֶה לְחֶבְרָה, שֶׁהֲרֵי אַף הוּא נִקְבַּר, כָּמוֹהוּ, עִם כָּל עָשְׁרוֹ. אֵין לְתָאֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ שֶׁל קֹרַח, עַל שֶׁנִּגְאַל מִבְּדִידוּתוֹ!''
סִיֵּם הֶחָכָם וְאָמַר: ''אֲבָל קָשֶׁה לְבַלּוֹת שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת בִּשְׁנַיִם בִּלְבָד, וְזֶה מִכְּבָר מִשְׁתּוֹקְקִים הֵם לִשְׁלִישִׁי, שֶׁיְּאֶרַח לָהֶם לְחֶבְרָה, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם: הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. כְּשֶׁנִּתְקַלְתִּי בְּךָ, חָשַׁבְתִּי לְנַפְשִׁי: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתָם לָבוֹא. הֵם יִשְׂמְחוּ עַד מְאֹד. אַךְ עַתָּה, מִשֶּׁנָּתַתָּ מִתְּרוּמַת יָדְךָ, חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁקֹּרַח וַחֲבֵרוֹ יִשָּׁאֲרוּ בִּבְדִידוּתָם...''
פִּלְּחוּ הַדְּבָרִים אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַכִּילַי, וְנוֹכַח בְּדַרְכּוֹ הַשְּׁגוּיָה. וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הָיָה לְרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן בְּכָל עִנְיָן שֶׁבִּצְדָקָה! (כְּרַחֵם אָב, הַקְדָּמָה לְסֵפֶר וַיִּקְרָא)