הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב
ח
וכ"כ באיזהו מקומות עיי"ש ולענ"ד הגם שיוכלו הכהנים ליקח משם ע"י אחר שאינו כהן מ"מ הא צריכין שיוכלו לאכלו שם בחדר שמניחין בו העירוב ועי"ז הוא דנחשב כאלו דרין שם ואמנם לענ"ד י"ל דוקא בכה"ג דכתב הפמ"ג ז"ל דהניח העירוב בבית שיש שם מת דהיא טומאה מן התורה אבל אם הניח העירוב בבית הסמוך להבית שהמת בתוכו דלדעת הש"ך ז"ל ביו"ד סי' שע"ב סע"ק ב' דליכא בבתים הסמוכים רק טומאה דרבנן יש לומר דאפשר דדעת הפמ"ג ז"ל דבדיעבד יש להקל דעירובו עירוב והגם דהמג"א ז"ל באו"ח סי' שמ"ג סק"ב חולק על הש"ך יש לפנינו השבות יעקב ז"ל דמביא המג"א הנ"ל ומיישב כל השגות שהשיג המג"א על הש"ך ואסיק הלכה כדעת הש"ך וכתב עוד כם דכהנים בחוץ לארץ טמאים מדבריהם מפני חיבורן בגושה ואוירה שהיא טומאה חמורה ששורפין על גושה תרומות וקדשים וכיון דכבר נטמא בחיבורו לארץ העמים מותר לחזור ולטמא עצמו אפילו לכתחילה בשאר טומאת אהל דדבריהם ומסקנתו דבמקום מצוה מותר לטמא לכנס בבית שהוא בשכונת הבית שהמת בתוכו עיי"ש בחלק יו"ד סי' פ"ה וכפל עוד מזה בח"ב סי' צ"ה ועיין בבל"י ר"ס שע"ב וא"כ בנידון דידן דהיא במקום מצוה יש להקל שיהא עירובו עירוב דלא ליתי לידי איסורא לאפוקי ולעיולי באיסורא וכדכתב הב"י ר"ס שצ"ה י"ל הפמ"ג נמי ס"ל דעירובו עירוב כתבתי זאת להערה בעלמא: