אור ברסלב

הברכי יהושע· רבי יהושע טרייטיל מסוכצ'וב

הקדמה

ויען יהושע ויאמר בלב נדכה ונשבר, ועל ערש דוי ספר קטן הלזה חובר, ואם אמרתי אעלה על הנייר הצרות והתלאות אשר מעודי ועד היום עצמו מלספר, וגם מה יוצמח מזה כי אם ביטול זמני לולא תורתו שעשועי אבדתי בעניי, ותודה להש"י שהיסורין והצרות לא מנעוני מלעסוק בתורתו וכשם שאמר לעולם די יאמר ליסורין עלי די וזאת אמרתי בלבי סופי לעפר שובי וזה כל האדם ולמה שם אשכב כאבן דומם ונפשי האכל ותשומם טוב לעשות איזה דבר זכרון טוב לפעלו גם כי ארדם בקבר רעת שפתי ברור מללו ואגורה באהלך עולמים וזכרוני לכל הימים והנה עברו זמנים כבירים אשר חברתי בכתב כמה חיבורים בעזהש"י (על יבמות כולה וכן על נדרים וברכות גם על נדה וקצת על פסחים ותמורה ועל כמה וכמה שיטות שבהש"ס) אבל לא זכיתי להביא לבית הדפוס אפילו אחת מהם וכעת שבאתי בעזה"י בימי הזקנה אבל בעו"ה עדיין הדלת הננעלת לא נפתח ולהיפוך שגברה יד ה' כי נחליתי ע"ז אמרתי שטוב לי לחבר איזה חיבור קטן ולבטוח בה' שיעזור לי ולאזור בכל כחי להביאו לדפוס והנה בעו"ה יצאה פקודה בעת הזאת היינו בקיץ שנת תרנ"א להסיר העירובין אשר המה בכל עיר ועיר ועי"ז הע"ח שמניחין בבהכ"נ בטל ומבוטל וכמו שיתבאר בעזה"י בפנים ואלא כל בית ובית בפ"ע צריכין הדרים לעשות ע"ח ויש לחוש שמא לא יעשו כדין וכהלכה בראשונה היה נעשה ע"ח ע"י האב"ד או המ"ץ דקהלה היה טוב סמך לוה מצינו ביבמות דף כ"ב ערוה מסורה לכל עדות מסורה לב"ד] לא הטרידוני היסורין ואזרתי כגבור לעסוק לקיים המצוה לחזור אחר ע"ח לכתוב קיצור הדינים של ע"ח שבקל בלי טרחא יוכל כל איש ואיש לידע כיצד יעשה והנה מודעה לכל שכל דין ודין שכתבתי סתם הוא מהרב זצ"ל בשלחן ערוך שלו וציינתי בכל דין ודין מקומו בש"ע שלא יסמוך שום אדם עלי ולבדוק בעצמו לראות בש"ע ואנכי הדל אלא כמראה מקום ואולי גם בזה טעיתי ויהי רצון שאזכה שיזמין לי השי"ת על הוצאות הדפוס בלי עזר וסעד של בשר ודם והנה עלה בעת כתבי על רעיוני לפרש התפלה שאנחנו מתפללים בויהי רצון שאחר אמירת תהלים ולא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר דלענ"ד איני מכין דאפכא הו"ל לסדר הגוסח מתחלה לא לעם אחר ואח"כ ולא זה לזה כי כן דרך המבקש שמבקש תחלה דבר הראוי ליתן לו ואח"כ מוסיף והולך וכדאיתא בטור או"ח סימן תקפ"ב ועיי"ש ועוד מצינו כן גם קשה לענ"ד דהנה המהרש"א ז"ל ביומא דף נ"ג ע"ב מקשה על הא דאיתא שם שכה"ג היה מתפלל ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנסה זה מזה והא כתיב לא יחדל אביון מקרב הארץ ומתרץ דלא לענין צדקה קאמר שלא יהיו צריכין לקבל צדקה זה מזה אלא דר"ל שגם במשא ומתן לא יהיו צריכין זה לזה וע"ד דאמרינן פ"ק דסנהדרין דף ט"ו) אין הבור מתמלא מחוליותו אלא תפשטו ידיכם בגדוד עכ"ל הנ"ל ועיי"ש ולענ"ד מאי אפרש הבקשה הנ"ל שאנחנו מבקשים ולא לעם אחר דבזה לא מספיק תירוצו של מהרש"א ז"ל. ואפשר דקצת י"ל עפ"י דרכו בקודש של המהרש"א ז"ל דהכי מבקשים שיזמין הקב"ה פרנסתם מידו הרחבה והמלאה שלא יצטרכו בענין פרנסתם לשום עזר וסיוע שבעולם משום אדם שבעולם ובכל אופני עזר והיינו היות בעל מלאכה באם יש לו פועל למלאכתו אז יש לו פרנסה ואם לא משיג פועל אין לו פרנסה אפילו הצטרכות בזו לבו"ד אל תצריכנו ועפי"ז נתיישב לי ההדיוט להבין סדר נוסחת הבקשה מתחלה אנחנו מבקשים דבר הראוי ליתן והיינו שלא נצטרך לפרנסתנו לשכור פועלים שלנו ואח"כ מוסיף והולך ולא אפילו לפועלי' של עם אחר אלא יתן לכל איש ואיש די פרנסתו ור"ל שיהיה בידו לפרנס א"ע וב"ב בלי שום סיוע מזולתו כן נלענ"ד לפרש עפ"י דבריו הקדושים של המהרש"א הנ"ל. אבל עדיין קשה לי להבין לפירוש המהרש"א מאי אפרש הבקשה שאנחנו מבקשים בבהמ"ז ואל תצריכנו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם וגו' דהתם ודאי הפירוש שאל תצריכנו לא לקבל צדקה ולא לקבל אפילו בהלואה והיינו שנהיה כולם עשירים ותקשה קושית המהרש"א והא כתיב לא יחדל אביון וגו' ואולם לכאורה היה קשה לי להבין הקושיא של המהרש"א והלא רש"י ז"ל בחומש פרשת ראה [קפיטל מ"ו פסוק ד') אפס בי לא יהיה בך אביון כ' וז"ל ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם וכו' עיי"ש א"כ שפיר י"ל דכה"ג היה מתפלל עבור כל ב"י שיהיה להם סעד מן השמים לעשות רצונו וממילא לא יהיו אביונים אבל לענ"ד נראה דדבריו הקדושים של רש"י הם שלא על דרך הגמרא דידן דהנה איתא בב"מ דף ל' ול"ג ובסנהדרין דף ס"ד ע"ב אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת לשל כל אדם ומפרש רש"י ז"ל הזהר בעצמך שלא תבא לידי עניות דאי לאו לאזהרה אתא אלא להבטחת שמבטיחם שלא יהיו בהם אביונים נכתב לא יהיה בך אביון ומדכתיב אפס לאזהרה אתא כלומר אפס וחדל וכלה עניות ממך וכו' עכ"ל ולפי הפשט נראה לענ"ד מפירושו דהקרא לאו לתרווייהו אתא לאזהרה ולהבטחה אלא רק לאזהרה אפילו מי שירצה לומר דהקרא לתרוייהו אתא למה ליה לומר כן ותיקשי לפ"ז הסתירה מהקרא דלא יחדל לפרש דהקרא דאפס רק לאזהרה אחא ולא תיקשי הסתירה מהקרא לא יחדל. ולכן לענ"ד כן הוא דהקרא רק לאזהרה אתא ולא סתרי הקראי אהדדי ומה דכ' רש"י בפ' ראה הנ"ל הוא שלא ע"ד הגמ' דידן אלא ממקום אחר ואפשר דבחר רש"י ז"ל בדרשה זו משום דהיה נראה בעיניו הקדושים לפרש הקרא דאתא להבטחה הוא קרוב יותר לפשוטו והמהרש"א ז"ל דמקשה אזיל ע"ד הגמרא דידן והקרא אפס וגו' רק לאזהרה הוא דאתא, וליישב הקושיות מבהמ"ז הנ"ל לענ"ד ליישב כך דבשבת דף קנ"א ע"ב איתא תנא רשב"א אומר עשה עד שאתה מוצא וכו' ואף שלמה אמר בחכמתו וזכור את בוראיך וגו' עד אשר לא יבאו ימי הרעה אלו ימי זקנה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפין אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות (פי' רש"י לא דבר לזכות בו שכולם עשירים) ולא חובה (פי' רש"י לאמץ לב ולקפוץ יד) ופליגא דשמואל וכו' ועיי"ש וא"כ לענ"ד י"ל דהנה סדר התפלה של הכה"ג בראשונה התפלל ולא עביד שולטן מדבית יהודה (והיינו בגלות) ואח"ז התפלל ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנסה זה מזה (והיינו מסתמא נמי ר"ל בגלות) וע"ז מקשה המהרש"א אבל מה שמבקשים בבהמ"ז דבראשונה מבקשים רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך וכו' ואח"ז ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם ניחא להבין דכשיבנה בית המקדש בב"י אז יחדל אביון מקרב הארץ כנלענ"ד ליישב ואמנם כ"ז שהתפלה היא בעד כל ישראל אבל כל יחיד ויחיד מחוייב בודאי להתפלל שלא יבא לעניות ח"ו להיות נצרך לקבל צדקה ואפי' בדרך כבוד ואנכי מתחנן ומבקש מהיושב בשמים ועיניו פקוחות על כל כריה שבעולם לפרנסם ולכלכלם כן יפרנסנו ויכלכלנו ויזכנו להביא החבורים שחברתי בעזה"י לבית הדפוס והבאתי בשם הטור או"ח תקפ"ב המבקש צריך לבקש החלה דבר מועט ואח"כ מוסיף והולך ולכן אני מבקש תחלה דבר מועט שאזכה להביא ספר הקטן הלזה לדפוס וכתבתי בזה הספר איזה חידושים מה שחנני החונן דעת על עירובין ואח"כ על הסוגיא דקטן אוכל נבלות ביבמות קי"ד וסיימתי באיזה קצת חידושים על ריש נדרים שראשי תיבות של המסכתות האלה הוא עי"ן על שם הכתוב טוב עין הוא יבורך ובעירובי חצירות צריך שלא יהיה צר עין להקפיד על עירובו וכדאיתא בעירובין מ"ט וקראתי שם הס' הלזה הברכי יהושע שאותיות הברכי עולה בחשבון (אבי יחיאל הלוי אמי חנה) ויהי רצון שיהיה לזכרון לזכות ולטובה אמן סלה ועד. ביום ג' פ' שלח הבאתי בעזה"י החיבור הקטן הלז לבית הדפוס ואמרתי אסיים בדברי אגדה קצת, הנה פי' רש"י על פסוק וישלח אתם משה וגו' עפ"י ה' וגו' שפי' ברשותו וכו' קשה להבין. לכן אמרתי לולא פירושו הנ"ל היה נלענ"ד לפרש דהנך תיבות עפ"י ה' קאי על לאחריהם על כולם אנשים וגו' פי' שהיו אנשים בפרים עפ"י ה' ע"י אתערותא דלעילא וכמו נח שהיה צריך סעד לתומכו. ולכן התפלל משה על יהושע תלמידו שלא יסתלק האתערותא וסעד דלעילא ממנו. וכן כלב הלך לחברון ונשתטח על קברי אבוה ואמר אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים מפני שאחר שקבלו עליהם לילך נסתלקו מהם האתערותא דלעילא ולא הי' בהם כח לעמוד נגד היצה"ר ובהליכתן היו בעצה רעה [עיין סוטה ל"ד].

תוכן העניינים

הברכי יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה