אור ברסלב

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן] (מיוחס לו)

פרק כו

פרק כה

לדברי האומר תאומה נולדה עם כל שבט ושבט נמצא י"ג בנות וי"ב בנים בין כולם כ"ה אולי עליהם נאמר לאברהם כ"ה יהיה זרעך ויש לתמוה מדברי האומר כי בנותיו האמורות ביעקב נאמר בשביל שנולדו תאומות עם השבטים גם דברי האומר שהוא על כלותיו נשי בניו שאין אדם נמנע מלקרוא לכלתו בתו מה ראו לומר כן ולא אמר כי בנותיו נאמרו על נשיו והלא הכתוב קורא לאשתו של אדם בתו שנאמר ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת. ואמרו רבותינו עליהם השלום אל תקרי לבת אלא לבית. פירוש לאשה והכתוב קורא אותה בתו ואם כן יש לומר כי בנותיו האמור ביעקב הם נשיו שהן בלהה וזלפה וכשירד יעקב למצרים ירדו שתי נשיו בלהה וזלפה עמו אבל רחל ולאה מתו רחל מתה בדרך אפרת בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ולאה מתה אחר שנתישב בארץ כנען על כן נקברה במערת המכפלה כמו שנאמר ושמה קברתי את לאה אבל בלהה וזלפה לא מצאנו שמתו קודם שירד יעקב למצרים ולא במצרים בחייו של יעקב כי אלו מתו בחייו מפני מה לא פירש מיתתן ולא מקום קבורתן אלא על כל פנים יש לנו לומר שלא מתו בחייו. ואם תאמר הרי הוא אומר בירידת מצרים מלבד נשי בני יעקב מכלל שאם היתה אחת מהן בחיים היה מפרש אותה הכתוב כמו שפירש ואמר מלבד נשי בני יעקב. יש להשיב שלא בא הכתוב הזה אלא להוציא התאומות שהם נשואות לשבטים מכלל ע' נפש שבאו לפי שלא הזכירם כשנולדו ולפי הפירוש הזה אין אנו צריכים לומר שמתו ונשאו כנעניות ולפי שלא בא הכתוב הזה כאן (אלא) להוציא התאומות מכלל ע' על כן הוזקק לומר מלבד נשי בני יעקב ועוד יש לומר כי סמך הכתוב על מה שאמר למעלה בנותיו ובנות בניו ובכלל בנותיו התאומות. ועוד שהרי כתיב והנה השמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לי והוא נאמר על יעקב ועל בלהה ואחד עשר בניו נמצא שעל כל פנים מתו זלפה ובלהה ובנותיו האמורות ביעקב הוא נאמר על התאומות או על כלותיו. יש לך לתת טעם מפני מה לא פירש מיתתן ולא מקום קבורתן שהרי נשיו היו שבכל אחת מהן כתוב לאשה והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו אלא שבחיי רחל ולאה קורא אותן שפחות שנא' את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו לומר שלא היו עיקר נשיו אלא רחל ולאה ורחל יותר מלאה שנאמר בני רחל אשת יעקב כי בשבילה הלך יעקב אצל לבן ואם כן מפני מה לא נזכר לא מיתתן ולא קבורתן אלא שלא מתו בחייו של יעקב.

ענין אחר כי בנותיו זו דינה ודרך הכתוב לקרוא אחד במקום רבים שנא' ובני דן חושים ובני פלוא אליאב. וכן י"ל כי בנות בניו נאמר על שרח בת אשר ולא ביוכבד ביורדי מצרים במנין ע' אבל כלל יעקב עמהם והוא היה במנין ע' כמו שנאמ' ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב כלו' יעקב ובניו הם בני ישראל הבאים מצרימה וז"ש בבראשית רבה אברהם נקרא ישראל שנאמר ומושב בני ישראל בארץ מצרים יצחק נקרא ישראל שנאמר אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו וכלל יעקב בכלל אחד עמהם וזהו שאמר הכתוב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. הגיד כי כשירדו היו ע' ועדיין לא נולדה יוכבד עד היותם במצרים בין החומות. על כן אני אומר כי יעקב היה בכלל ע' וזולתו היו ע' עם יוכבד ואין לנטות מדברי רבותינו ע"ה פי' בע' נפש יוצאי ירך יעקב הבא' מצרימה היתה יוכבד בכלל. אך נוכל לומר כי בשבעים נפש של ירידה ובל"ג של לאה היה יעקב בכלל ולא יוכבד. וכמדומה לי שכך היתה דעתו של החכם רבי יוסף קמחי שפי' כי היה בכלל ל"ג של לאה אלא שלא פי' טעמו ולא כתב מי הביאו לומר כן נמצא עתה לפי דברינו שאין צריכין לתאומות נמצאו בני יעקב שנים עשר ועם דינה י"ג:

סוף הספר

תוכן העניינים

האמונה והבטחון מיוחס לרמבן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה