האמונה והבטחון מיוחס לרמבן· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן] (מיוחס לו)
פרק ט
מכל הענינים שכתבתי תוכל להבין שאין מעשה נעשה בעולם שלא יהי' לו למעל' כח שהוא נר' כעין דוגמא ודמיון וע"כ כשנמצא בדרז"ל או בד"ת או טעם אחד מן המצות או מתן שכרן ויקראו בשם אחד אל תחשוב בלבך כי הוא נאמר על ענין השפל אבל הוא נאמר על העליון נגד השפל אבל מה שכתוב בתורה כבר ארז"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובאומרו אין מקרא יוצא ולא אמר מקר' נדרש כפשוטו למדנו כי אע"פ שיש לתור' ע' פנים אין כל א' מהם מכחיש הפשט ואולי הפשט אחד מן הע' ואם כן אין רשו' לשום חכם לפרש בו פירוש שנכחש את הפשט שארז"ל הוא פשט המפרשים האומר מקרא זה חסר ד' או ב' תיבו' או חציו נוסף ללא צורך אלא מקרא כמות שהוא. ובאמת יש פסוקים הרבה שאנו צריכים להוסיף בהן תיבה א' או שתים כדי להבין פשוטו ולא מפני חסרון המקרא אלא מפני חסרוננו שאין אנו מבינים לשון הקודש אלא כענין שידמה ללשון שאנו שקועים בו מלשונות העמים. ואם תבין זה תן לבך במש"ה עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכ' לו ואז"ל מאי עין לא ראתה ר' יהושע ב"ל אומר זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית רשב"ל אומר זה עדן שלא ראתה עין מעולם וא"ת אדם היכן דר בגן וא"ת גן זה עדן הרי הוא אומר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן נכנס ר' יהושע בחדרי חדרים והפליג לדבר עד שהוצרך למשול הדומה במראיתו לדבר שבקש לרמוז אותו והיה יכול לומר גן כי הגפן אשר ממנה היו הענבים שהיין משומר בתוכן אין ספק כי בגן הם כמו שנאמר ויצמח ה' אלהים כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל אבל נתכוון לדוגמא ועל כן אמר יין המשומר בענביו ורשב"ל נכנס לפנים ממנו ותפס ל' הפ' ולא הוצרך לדמיון ולמשל ושניהם צדקו יחדיו. ומתוך דברי שניהם תבין מה שאמרו בענין נעשה אדם בנפשותיהם של צדיקים נמלך. ועל זה הענין הוא עתה כוונתי בפירוש דבריהם הא' מהם פי' גנזי הגן ותקון הדבר המבוקש ממנו אל האדם בסודו הרמוז בפ' עין לא ראתה ואמרו במדרש ש"ה דודיך אלו האבות מיין אלו האמהות ויש לתמוה איך אמר כי היין רמז לאמהות והלא אין היין יפה לאשה ועכ"א אין פוסקין יין לאשה וע"כ התעורר ודע שלא נחלק האומר מיין אלו האמהות עם האומר כי טובים דודיך מיין אלו האבות ועוד אוסיף לבאר זה הענין במ"א. והאחר פי' גנזי הגן. והשגת השלמת הדבר המבוקש והנמשך ממנו זה קראו יין לפי האודם וזה קראו עדן לפי שמשם השקאה יוצאה לגן ושני הענינים האלה רמוזי' בפ' יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת ואלו העניני' לתכלית השלמות כשמקבלי' זה את זה הוא העונג הצפון לצדיקים הרמוז בפ' הזה והוא מפירושי השכר ולא כל השכר בכלל הרמוז בפ' הזה. ואל תתמה על מלת עין כי כל משיג נק' עין וכל השגה נקרא ראיה ודבר ברור הוא כי יין המשומר בענביו הוא הפך מסוחט ענבים ונתנה לו אשה כנגדו דם הנדה באשה כך קבלתי מפי החכם ר' יצחק הצרפתי ז"ל. ומצאתי סמך לדבריו ממשה"כ כי טובים דודיך מיין פ' הדבקת דודיך טובים וטעמם ונויים הוא מיין דודי"ך בגי' דם ופי' מיין כלומר מיין המשומר בענביו טובים דודיך ופי' משומר מל' משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים כלומר יין זך ונקי בתוך ענביו וכתיב שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. קראו מזג כי הוא חלק ומקבל ג' וכל חמרא דלא דרי על חד תלת כו' וכל דם טמא לפי שמראיתו אודם הוא טמא. ומה טעם לאסור אדום מפני שהאשה מזרעת אודם והיא סחטה ענבים ונתנה לו ע"י כך נקנסה לו מיתה לפי' פורש ממנ' באותו מראה ואמר מיום שחרב בהמ"ק ניטל טעם ביאה ונתנה לעוברי עברה. הנפש עשאה הקב"ה בכבוד וחלקה לב' חלקים וכו'. למדנו מרב לעבדו ומעבד לרב וע"כ אל יהי זה רחוק בעיניך וכ' ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון והקדים ארץ שהיא דפוס הפירות ונשתבחה א"י בז' מינים אלו והוא תימה כי בא' מן המקומות שבח"ל ז' מינים אלו לרוב ומשאר המיני' הרבה מאד אין ראוי לומר שכוונת השבח היתה כפי הפשט לבדו ואם בשביל שהיו חביבין אלו המינין על ישר' כמו שנראה ממה שאמרו בתלונתם לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון וגו' היה לו לשבח' בקישואים ובאבטיחי' ובחציר ובבצלים ובשומים אך נ"ל שנשתבחה באלו המינים שהן ז' ועולים לעשרה בחטה נכלל כוסמת ובשעור' נכללים שועל ושיפון הרי בין כולן י'. ועתה הבן אשר נכתב והנחש היה ערום כלומר כד מערמת חטים יותר מכל הבהמה ומכל חיה ולכך היה יכול להשיא וז"ש בפרק הרואה אמר רב יצה"ר דומה לזבוב יושב בין ב' מפתחי הלב שנאמר זבובי מות וגו'. ושמואל אמר כמין חטה הוא שנ' לפתח חטאת רובץ ר"ל חטאת מל' חטה בעבור שמצאו בתורה חטת חסר א' ושעיר עזים א' לחטת שהוא בסדר שלח לך בעבור שהא' נחה בו ומ"ש רב דומה לזבוב נ"ל כי לפי מ"ש בענין ויבקעו המים כל מימות שבעולם כלם נבקעו וע"כ יתכן לומר נערמו מים ימין נצבו כמו נד המשכות השמאל קפאו תהום עליון ותהום תחתון כל זה היה בלב ים נמשכו ההמשכו' להתפשט בנפרדים. ויהיו ערום ונערמו ב' הפכים בנושא א' וזאת היתה קריעת ים סוף. ולא פי' באיזה הים והוא הים האחרון: