אור ברסלב

האוצר מספורי צדיקים· רבי אברהם יצחק אנזל סובלמן

פתיחה

אמר המאסף ראיתי לפתוח בפתיחה זו לספר "סיפורי צ'" [בגימט' שמי אברהם יצחק מעשה הנורא הלזו מכ"ק הה"ק ה"ר יעקב יצחק ז לה"ה מלובלין. וכבוד ידידנו הנכבד המופל' ה"ר יהושע חזן בהקלויז של כ"ק מרן בטשארטקוב נ"י סיפר לי ששמע מאיש א' מהימן ששמע מן הרב הגאון ה"ר ליבוש זצ"ל מווישניצא חתן הגאון הגדול ה"ר משה זצ"ל טייטלבוים. בעל המחבר שו"ת השיב משה, שסיפר מעשה זו ששמע מפי מורו הרב הקדוש הרי"י זצ"ל מלובלין, וזו תוארה:

הרב הגאון הקדוש ה"ר יעקב יצחק זצוקללה"ה מלובלין פעם א' עבר דרך קלויז א' וראה שיוצא משם איר גדול היה מדמה בדעתו שיושבים שם איזו אנשים שלומדים תורה לשמה ונכנס לשם לראות וראה שני חסידים יושבים ומדברים ביניהם איזו דיבורים ואינם לומדים. שאל אותם הרב. אחיי מה אתם מדברים. השיבו לו שמדברים איזו דיבורים מצדיקים. הרב בשמעי זאת נתפעל מאוד בי הבין שעי"ז יוצא האור וסיפורם זה גרם את האור פתח דרב הק' ואמר עכשיו מתורץ לי מה שהיה קשה לי זמן רב במשנה דאבות פ"ג מ"ב. שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. והיה ק"ל בזה הרבה, א' דקדוק לשון דכתוב אז נדברו. שהוא לשון נפעל הול"ל אז דברו או מדברים. הב' בכל הלשון. ליראי ה' ולחושבי שמו. לכאורה דמכוין אחד הוא. ויותר קשה לי על פירוש רש"י והר"ע ברטנורה. שפירשו איש אל רעהו הרי כאן שנים, מאי קמ"ל בפירושם זה שגם לא יובן זה. ועכשיו שראיתי זה נתיישב לי הכל על נכון:

כן ידוע מאמר חז"ל (ביבמות דצ"ו ע"ב) מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים, וכי אפשר לו לאדם לגור בב' עולמים, אלא שהתפלל דוד המלך ע"ה שיאמרו אחר מותו דבר שמועה משמו כו' כאלו שפתותיו דובבות בקבר. ע"כ. ובזה אתי שפיר ומתורץ הדקדוקים הנז"ל, דהמשנה הנ"ל באבות מיירי גם בשנים שיושבים ועוסקים בד"ת היינו בסיפורי צדיקים וגם בזה אמרה המשנה "שכינה שרויה ביניהם" וגורמים בזה אור הקדושה. וראיה מהפסוק הזה אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו יראי ה' היינו הצדיקים איש אל רעהו הם אלו האנשים שמספרים עכשיו ביניהם מהצדיקים, וא"ש הלשון נדברו בלשון נפעל, היינו יראי ה' שהם הצדיקים, הם נדברים בין איש לרעהו, ובזה ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, היינו שנצמח מזה פעולה טובה לשניהם, ליראי ה', היינו להצדיקים שמדברים מהם, שעי"ז שפתיתם דובבות בקבר, ולחושבי שמו, הם אלו האנשים שיושבים פה ומדברים ביניהם, שגם להם פעולה טובה, ששכינה שרויה ביניהם ונזרמים השראת האור דהקדושה, ובזה יומתק לחיך פירש"י ורע"ב שפירשו איש אל רעהו הרי כאן שנים, היינו שהפעולה הטובה היא לשנים להצדיקים הנדברים, ולהאנשים המדברים, והבן ודפח"ח, ע"כ דברי קדשו, זכותו יגן עלינו ועכ"י אמן:

המעתיק ספר הנחמד הקדוש שער התפלה מהרה"ק ה"ר חיים זצוק"ל טטשערנוויץ הישיש המופלג מוה' הירש גרשון ז"ל כמבואר בהקדמה בספר הנ"ל והרה"ק ה"ר מרדכי זצ"ל מקרעמיניץ שכרו להעתיקו שיהיה ראוי ליתנו להדפוס, סיפר הר' הי"ג הנ"ל, שנסע לכ"ק אדמו"ר הזקן מרוזין זצ"ל, ובבואו לפניו לקבל פרידת שלום לנסוע לביתו, אמר לו רהיג"ר להרה"ק מרוזין מי יודע אם אזכה לחזות עוד את פניכם בחיים חיותי, לכן בבקשה מכם הגידו לי איזו דיבורים טובים זיי זאלין מיר ניצין אויף תמיד, הרהיג"ר המבקש היה סבור שיאמר לו הרב שיבאו למחר כי צריך ישוב דעת לומר לו דיבורים יקרים, למופלג בחכמה כמוהו, והרה"ק השיב לו תיכף ומיד אני אגיד לכם דיבורים טובים זיי זאלין אייך ניצין אויף תמיד, קודם ביאת המשיח וועט הענגין דאס יודישקייט אויף א האר, איז די עצה מי זאל זיך צו נויף געהן בכל שבת מי זאל שמוכן פון צדיקים, זה הוא לחיזוק האמונה, וזה מרומז בכתוב בתורה, האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים, האספו עשו לכם אסיפות, ואגידה לכם עשו לכם אגודות, הפעולה מזה, אשר יקרא אתכם באחרית הימים, יקרא מלשון קר וצונן וואס וועט אייך קאלט מאחין באחרית הימים, האסיפה והאגודה יהיה תרופה לזה, ואני מתנה עמכם ג' תנאים, איר זאלט דאס מקיים זיין, איר זאלט דאס נידענקין, איר זאלט דאס תמיד דער ציילין, ע"כ דברי קדשו: וכעין זה אמר גדול א' שזה רמוז בקרא, לא תאספון לתת תבן לעם כו', תיבה תאפסו"ן היא באל"ף באמצע התיבה שלא כמשפט, הוא רמז לזה, כי פרע"ה הוא הס"מ אותיות פרע"ה הוא הער"ף כמ"ש בספרים, הס"מ טען ואמר לא תאספו"ן, לא תעשו אסופות, פן יוגרם מזה לתת להם תבן, תבן ר"ת ב'מסתרים ת'בכה נ'פשי, והס"מ אינו רוצה זה במובן. ע"כ צריכין לעשות היפוך רצון הס"מ ודוקא להתאסף וכו' שמזה יוגרם הר"ת תבן. במסתרים תבכה נפשי, היינו הרהורי תשובה להשי"ת ע"כ דפח"ח...:

הנה משני מעשיות האלו מדברים הקדישים האלו מאלו הצדיקים הקדושים זי"ע ועכ"י יובן היטב לכל מביני מדע ולכל המאמינים בה' ית"ש ובצדיקי הדור כמו שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו. גודל ויקרת הדבר זה להאמין בצדיקי הדורות שבצילם אנו חיים בעוה"ז ובעוה"ב כידוע ליודעים וזה הוא לשון הזהב של אדמו"ר הגאון הקדוש האלקי הרל"י זצוק"ל בספרו הנחמד ספר קדושת לוי בליקוטים דק"ב ע"א וז"ד, איתא בתנא דבי אליהו דהשי"ת יש לו נחת רוח כשמספרים בשבח ישראל הטעם דאסור להסיח דעתו מתפילין דכל אדם צריך לעסוק בתפילין, דהיינו או לספר בשבח השי"ת דהוא תפילין של ישראל שנאמר בהם שבח השי"ת, שמע ישראל, והיה אם שמוע, קדש, והיה כי יביאך, או לספר בשבח ישראל, דהוא תפילין של השי"ת, דאמרינן בגמ' ברכות, בתפילין דמארי עלמא נאמר שבח ישראל מי כעמך ישראל כו' ע"ש עכ"ל הק' דפח"ח, וכ"כ עוד שם דיבורים כאלו בפרשה בא דף מם ע"א בד"ה ואמרתם זבח פסח הוא לה', כו', וז"ל הק, שם, ואמרתם זבח פסח הוא לה' והנה יש להבין שאנו קורין את יו"ט המכונה בתורה כשם חג המצות אנו קורין אותו פסח, והיכן רמזו זה בתורה לקרוא יו"ט זה בשם פסח. הלא בכל התורה נקרא יו"ט זה בשם חג המצות והנה כתוב אני לדודי ודודי לי דהיינו שאנו מספרים שבחו של הקב"ה והקב"ה מספר שבח ישראל. וכן הוא שאנו מניחין תפילין וכתוב בהם שבח של הקב"ה, והקב"ה מניה תפילין שכתוב בהם שבח ישראל. ובזה מובן מ"ש בתר"א דמצוה לספר שבחן של ישראל ויש להשי"ת נחת רוח מזה שמספר בשבחן של ישראל. ונראה הטעם משום דאסור להסיח דעת מתפילין ומצוה על כל אדם לעסוק תמיד בתפילין דהיינו או לספר השבח של ישראל דהיינו תפילין דמארי עלמא שכתוב בהן שבח של ישראל וכדאמרינן בגמ' תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהן מי כעמך ישראל כו' או לספר השבח של הקב"ה דהוא תפילין של ישראל שכתוב בהן שבח השי"ת דהיינו שמע וכו' והיה כי יביאך, ונמצא תמיד אנו מספרים שבח השי"ת והשי"ת מספר שבח ישראל, והנה חג המצות נקרא על שבח ישראל כו' וגם צידה לא עשו להם כו' נמצא נקרא חג המצות ע"ש ישראל שאפו את הבצק עונות מצות ולזה בחזרה נקרא יו"ט זה בשם חג המצות כביכול השו"ת טספר שבחן של ישראל, ואנו קורין היו"ט בשם פסח ע"ש שבח השי"ת ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח כו' שהוא שבח השי"ת ע"ד הפסוק אני לדודי ודודי לי כו' עכ"ל הק' והטהור דפח"ח וש"י:

המורם מזה שכל מי אשר בשם ישראל יכונה מצוה עליו לעשות נח"ר להש"י בזה לספר בשבח ישראל. שבח הצדיקים קדושי עליון עובדי ה' ית' בכל לב ונפש במסירת נפשם בכל עת ומדובקים בה' ית' בלי שכחה אפי' רגע א' ומלאים יראת ה' ואהבת ה' ואהבת התורה ואהבת ישראל, כנודע דרך הקדוש מפי מרן קוה"ק הבעש"ט הק' זצוקלה"ה, כנודע בספרי קודש מזה וכמ"ש בס' בוצינא דנהורא די"ז ע"א ע"ש:

ועלה בדעתי דעת עני, לקרוא שם לאלו הסיפורים היקרים שאני מעתיק פה בשם סיפורי צ'. ואח"כ חשבתי שזה הוא במכוון כמנין שמי אברהם יצחק, והצד"י לבדה מובן הוא שמורה על תיבת צדיקים, וגם כל האותיות מן הני ב' תיבות, סיפורי צדיקים, הם במכוון בגמט' תר"כ אותיות כ ת ר, להורות שאלו הסיפורים מצדיקים קדושי עליון אישי אלקים, הם כתר ונזר ועטרה לראש אלקי הצבאות ב"ה וב"ש ונח"ר לפניו ית"ש, במש', לשון הזהב מהגאון האלקי ה"ר ל"י מב"ד צוקלה"ה בספרו הנחמד ס' קדושת לוי: והנני לעשות בזה נח"ר להש"י לפרסם סיפורים יקרים האלו מה דלאו כ"ע יודעים מזה, ובפרט בצוק עתים הללו דרובא דעלמא טרודים הם על המחיה ועל הכלכלה ובהגיע יום שב"ק שכולם ינוחו בו, ישבעו ויתענגו בקריאת הסיפורים האלי, ויאמינו בה' ובמשה עבדו, שכל צדיקי הדורות כל אחד ואחד מהם היא בבחי' משה עבדו, ונזכרתי מאמר חז"ל (שבת קנ"ב ע"ב) איכו דשתא שביבנא לא אמרי לכו האי מילתא הכי אמר שמואל כו', והבן, גם נזכרתי במה שכתוב בספר חסידים מכבוד אא"ז חקדוש האלקי ר' יהודה החסיד זצוקלה"ה בסימן תק"ל שעתיד ליתן את הדין על מה שלא גילה לאחרים מה שיוודע הוא ואסמכוהו אקרא האלקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב וכו', ע"ש, ואם דהוא מדבר בדברי תורה ע"ש, לפענ"ד ג"ו ד"ת מיקרי לכל הפרטים, וגם מזה יוכל המבין הנלבב ליקח לו מוסר השכל כו' כמובן וכמש"ל בשם הרה"ק הר"י מלובלין זצ"ל שגם זא ד"ת מיקרי לכל דבר אכן אמרתי בלבי אשר במעט אני מוכרח להעלות עה"ג מעשיות היקרים האלו. דברים אמתיים מקדושי עליונים להלהיב הלבבות להאמין בה' ובצדיקי הדורות קדושי עליון מלאכי אלקים מקדושים אשר בארץ המה בדורות הקודמים קצת ומאשר בדורותינו זה לא כביר ואוכל לומר לפענ"ד שזה הוא לרצון לפני השי"ת וכאלו פקדו עלי ממעל לעסוק בד"ד כראוי בו ראיתי שנזכרתי דבר יקר בסיפור א' אשר נשכח ממני לגמרי ונזכרתי על בוריו.

מזה דאיתי כאלו פקדו עלי וניתן לי רשות והורמנא אעסוק בזה כראוי להעלותם על הכתב ויעזרני ה' ית"ש שאוכל להדפיס אותם להפיצם ע"פ חלד וכל בני ישראל המאמינים ישבעו ויתענגו בקריאות כל הנ"ל להאמין בה' ובמשה עבדו כנז"ל ומכל זה יתגדל ויתקדש שמי הגדול ב"ה וב"ש וכמצווה עלינו על אמונת חכמים זללה"ה. כן אדמה שבטורח הגדול הזה טירחא דמצוה יהיה קצת רפאוה העלה לנפשי העלובה כו' כו' כן יהי רצון אמן ואמן: סיון תרס"פ לפ"ק. זיוקוייץ הסמוכה לקאמניץ:

הק' אברהם יצחק סויבלמאן בן הרב הג' החסיד וכו' הר' אשר ענזיל ולה"ה נין ונכד להה"ק המפורסם לשבח ותהלה בקרב ישראל עם סגולה. התנא האלקי הר' יהודה חסיד זצוקלל"ה בעל ספר חסידים זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל בזה ובבא. אמן ואמן:

תוכן העניינים

האוצר מספורי צדיקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה