דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר
סימן לב
לבני היקר הרב הגדול מו"ה יהושע העשיל לייטער שליט"א:
ע"ד השאלה באחר שבא לגרש את אשתו ושמו מעריסו חיים ואביו קרא לו חיים על שם אביו ונקרא בפי כל זידא (סבא) כאשר נוהגין רבים בקראם את שם הילד על שם אביהם מכנים את הילד זידא לבל להזכיר שם אבי אביו של הילד מחמת עג"נ **(אמר המגיה בהגמ"ח שליט"א: המקור למנהג זה בישראל הוא עתיק מאוד ומעורה בדורות חכמי התלמוד כי כן מצינו שקרא רבה לאביו בשם אביי" כדי שלא להזכיר את שם אביו כדעת רב שרירא גאון וכה דבריו:
"ומפרשי בכמה דוכתי מגמרא ונקיטי רבנן דבר אחוהי דרבה בר נחמני הוה ותלמידיה וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוהי דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני כשם אביו אלא הוה קרי ליה אביו בלשון ארמית כאדם שקורא אביו (אבי) וסליק ליה אביי". (תשובת רב שרירא גאון למר עקב החבר בן מר רב ניסים"). וע' רש"י שבת ל"ג. וגטין ל"ד:
הוריות י"ד. ומעילה כ': ורשב"ם פסחים קי"ב: ור"ן נדרים נ"ד: ד"ה "אתמר" ששיטה אחרת להם:)** או משום כבודו ונקרא זידא לרמז על שם אבי אביו ונסתפקת איך לכתוב המכונה או דמתקרי:
[א] ראיתי בשו"ת שו"מ מהד"ת (ח"ב סי' קנ"ח) באשה ששמה מעריסה חיה ובפ"כ נקראת באבא (סבתא) וכתב דיכתבו בגט חיה דמתקריא באבא שהרי נקראת בפ"כ בשם באבא והמכונה לא שייך בזה כי אין זה כינוי לשם העצם שלה רק שם געגועין עכ"ל. ולפ"ז גם בנ"ד נכון לכתוב דמתקרי:
[ב] אמנם בספר אהלי שם (כלל ז' אות כ"א) הביא תשו' דברי חיים (ח"ב סי' ק"ט) בדבר השאלה הנ"ל ושם נאמר לכתוב המכונה זידא ע"ש. ולכאורה דברי השו"מ יש להם מקום לפי דעת הב"ש שהמכונה קאי על השם ולפ"ז לא שייך בנ"ד המכונה. אבל לפי דעת הנו"ב מהד"ת (סי' קי"ט) דקאי על האדם שהאדם מכונה כן ומילא והחזיק אחריו הט"ג בכ"מ. ועיין בלקוטי שמות (ס"ק ז') א"כ רשאי לכתוב המכונה כי האדם מכונה כן. ונראה דדעת השו"מ היא כיון דלדעת הב"ש דקאי המכונה על רשם אין מקום לכתוב המכונה. ולדעת הנו"ב עכ"פ אם כתב דמתקרי על המכונה כשר כמבואר בתשו' רמ"א (סי' פ"ד) הובא באחרונים. ע"כ דעתו לכתוב דמתקרי כדי לצאת דעת הב"ש. וכן ראיתי בספר אה"ש (כלל ז' אות ל"ה) שכתב וז"ל ונראה לפע"ד אם דרך משל היה שמו מנחם המכונה מענדיל ונשתנה שמו מ"ח לחיים וכך הוא עולה וחותם בשם חיים לחוד רק העולם קורין אותו בכינוי הראשון מענדיל אף כי לדעת הנו"ב לכאורה יכולין לכתוב חיים המכונה מענדיל דהמכונה קאי על האדם אבל כיון דלדעת הב"ש לא א"ש דהא שם חיים אינו מכונה מענדיל לכן יש לכתוב חיים דמתקרי מענדיל כדי לצאת גם דעת הב"ש עכ"ל. ולפ"ז בנ"ד נימא כן וכדעת השו"מ:
[ג] ועוד כתב שם באה"ש ועוד דהא לעיל בס"ק ב' כתבתי דגם אם המכונה קאי על האדם בע"כ צ"ל דקאי גם על השם כלומר מחמת זה השם האיש מכונה כך וא"כ גם לדעת הנו"ב לא א"ש לכתוב המכונה ועדיף טפי לכתוב דמתקרי עכ"ל ולפי סברא זו אפשר לומר בנ"ד דמחמת זה השם מכונה כך יען שנקרא חיים נתכנה בשם זידא כדי שלא יזכיר שם אביו. ובפרט לפמ"ש בתשו' חת"ס ח"ב (סי' י"ח) ממ"ש בשרשיו של רד"ק (שורש כנה) שהוא ענין כסות והעלם השם "בשם ישראל יכונה" פירוש יכסה שמו ע"ש. ולפ"ז בנ"ד יתפרש חיים המכונה זידא ר"ל חיים המכוסה בשם זידא. ולפ"ז נכון לכתוב המכונה דאם לא היה שמו חיים לא היה מכונה בשם זידא. ואמנם זה ליתא דאין זה בכלל מכונה מחמת זה השם דגם אם הי' לאביו שם אחר והוא היה נקרא על שמו ג"כ היו מכנים אותו בשם זידא וא"כ נכון לכתוב דמתקרי:
[ד] וממה שכתב הר"ן (נדרים ב' ע"א) וז"ל והיינו טעמא דקרי להו כנויין כלומר שהם מלשון נדר אלא שהוא מכונה עכ"ל. וכן בפירוש הרא"ש בנדרים (דף ו') וז"ל ובאלה הלשונות ראו חכמים שהיו לעגי שפה שלא היו בקיאין לדבר עברית מדברים בהם ותיקנו אותם לכנויים עכ"ל. הרי מבואר דהכנוי יש לו שייכות לשם העצם שיש מי שקורא לקרבן קונם:
[ה] אמנם ממה שמבואר בשו"ת גאוני בתראי (סי' ג') בדבר הגט שכתבו דמתקרי לובא והיו עוררין דהו"ל לכתוב המכונה לובא כיון דלובא הוא שם לע"ז. והיה אחד מהטעמים שהכשיר הב"ת דל"ש לכתוב המכונה היכא דאין לו שייכות לשם העצם. והגאונים חלקו על הב"ח ע"ש. ובאה"ש (כלל ז' ס"ק מ"ז) הביא הדברים וכתב וז"ל והנה לדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם לכאורה בכנוים כאלו שאינם שייכים להשם לא שייך המכונה ויש לכתוב דמתקרי כדעת הב"ח. אמנם נראה כי מהאי טעמא גופא שאינם שייכים להשם אלא על האדם הרי יודה הב"ש דהמכונה קאי על האדם עכ"ל. ועכ"פ כן דעת הגאונים אם מטעם דאה"ש או מטעמים אחרים. וכן נראה בספר גט פשוט (סי' קכ"ט סוף ס"ק פ"ד) ע"ש היטב ועיין ט"ג בשמות אנשים (אות מ' ס"ק ל"ה). ועיין בט"ז (ס"ק כ"ה). ועיין בספר קב נקי (כלל ל"ח אות י"ד) שהאריך בזה. ועיין בשד"ח אספ"ד מערכת גט (סי' ו' אות ב') ועיין עוד בשד"ח מערכת גט (אות א' סי' מ"א) וכתב שם בשם הגאון שם אריה וז"ל וכן אנו נוהגים בשם באבא, זיידא, אלטער אלטא לכתוב שם העיקר ועל הכנוי המכונה או דמתקרי עכ"ל:
[ו] ובשום זידא באה"ש במקום שמביא שו"ת דברי חיים הנ"ל כתב הוא וז"ל לפענ"ד אם נוהגים לכתוב זיידא בשני יודי"ן גם בגט יש לכתוב כן עכ"ל. ועיין ט"ג שמות נשים (אות ו' ס"ק ג') ודוק. ולפי דברי הט"ג שם נראה דיש לכתוב זידא בחד יו"ד. ובעל אה"ש הולך לשיטתו (בכלל י' אות כ"א ד"ה ונתקשיתי) ודוק:
ועיין בשו"ת בית יצחק ח' אה"ע הלכות גטין (סי' ע"ו) שהביא בשם הגאון מהרש"ק ז"ל בשם אלטר לכתוב דמתקרי. וכתב שם דשם אלטר יכתוב בלא ע' דלא כמו"ש בספר אהלי שם וזה טעות עכ"ל. ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ג (סי' רס"ז) בדין זה ודוק היטב:
[ז] ואודות שם פיצא כן הוא באהלי שם (ש"א אות פ') וציין לט"ג (ש"נ אות ל' ס"ק ו') וכן כתב שם יצחק המכונה פיצא. אמנם בשו"ת מהרש"ם חלק ה' (סי' א' ד"ה ומה) הביא שם מט"ג (ש"נ אות פ' סק"ז) והעלה לכתוב פיציא. ע"ש:
[ח] ועל אודות שם אנשיל כבר ראית מה שכתב באהלי שם דלפעמים קורין בטי"ת וכותבין כן. ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ג (סי' שי"ט) שהביא דברי הד"ח דבזה"ז יכתבו בטי"ת ושי"ן וכתב במהרש"ם דכן המנהג.
[ט] וחנה הנקראת חנטשה דכתב באהלי שם חנטשא אבל בשו"ת בית יצחק הלכות גטין (סי' כ"ג) כתב לכתוב בה' שהוא יוצא משם הקודש ובאהלי שם (כלל י' אות ל"א) האריך בענין זה ע"ש: