אור ברסלב
דרכי שלום סימן כב

דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר

סימן כב

סימן כא

ב.

[א] ועל דבר שאלתו באחד שרוצה לישא אשה ששמו כשם חמיו כבר נודע מה שמבואר בצוואת ר"י החסיד ז"ל שלא ישה אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו. ומה שכתב בשו"ת נו"ב (ח"א סי' ע"ט) דכל צוואתו לא היתה אלא לזרעו אחריו ע"ש. יש להעיר בעיקר דבריו ממה שכתב הט"ז ביור"ד (סי' קי"ו ס"ק א') דאין כח ביד חכמים לאסור דבר שהתירה התורה ע"ש וכן בענין זה להחמיר נגד התלמוד ודו"ק:

[ב] ובספר חכמת אדם (כלל קכ"ג אות י"ג) כתב דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח חתן זה עוד חתן ששמו ראובן אז לא יצליח כיון שהוא משולש. וכ"כ להדיא בספר חסידים (סי' תע"ז) והעולם טועין בזה עכ"ל, וראיתי בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קל"ו) הביא בשם הגה"ק מהר"ש ז"ל מבעלז וז"ל בס"ח (סי' תע"ז) מיירי כשראובן נשא אשה ששמה רבקה ובנו נשא אשה ששמה רבקה דדוקא כשהם משולשים היינו כשאין אמו של הבן שמה רבקה אלא נשא אחרת אחר מיתת אשתו הראשונה ובכה"ג דוקא במשולשים שהאב והבן ובן הבן נשאו נשים או שהאשה והבת ובת הבת לקחו ג' שמות לא יצליחו ולא מיירי כלל בחתן וחמיו או כלה וחמותה עכ"ד:

אמנם בשו"ת חת"ס אה"ע (סי' קט"ז) כתב וז"ל ובאמת לא מצאתי חשש זה בספר חסידים כלל כ"א בסי' תע"ז שם נאמר דלא ישאו האב והבן שלשה נשים ששמות שלשתן שוה ותו לא נמצא דבר וזה חיבורו של ר"י החסיד ש"מ דליכא קפידא במידי אחרינא עכ"ל:

ולכאורה נראה דממה שכתב בהצוואה שלא ישא אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו ובסי' תע"ז כתב כשהם משולשים ואם נימא דבסי' תע"ז מיירי כשאין אמו של הבן שמה כשם אשתו אלא שאביו נשא אשה אחרת למה לא ביאר שבכלה וחמותה לא ישא אפילו כשאינם משולשים כאשר כתב בהצוואה ומזה נראה כדעת הנו"ב דצוואתו לא היה אלא לזרעו. לכן לא ביאר הך חלוקא כי באמת אין חילוק וכתב דוקא במשולשים כי הצוואה לא היתה רק לזרעו אחריו והבן:

ואמנם בפ"ת אה"ע (סי' ב' ס"ק ז') הביא בשם כרם שלמה שהגידו לו שהגאון חת"ס ז"ל עשה הלכה למעשה לשנות שם החתן מפני שהיה שמו כשם חותנו:

[ג] ומאז העירותי מגמרא סוטה (דף ו') אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי. אח"כ מצאתי בספר עיון יעקב מהגאון בעל שבות יעקב שכתב וז"ל יש קצת ראי' שלא היו מקפידין בדורות הראשונים להיות חתן וחמיו בשם אחד עכ"ל. וכן מצאתי בסדר הדורות אות שי"ן שהעיר בזה. ועיין ש"ס מנחות (דף כ"ח ע"ב) אמר שמואל משמיה דסבא פירש"י משום זקן אחד. נראה דסבא אינו שם כי יש שכתבו כן. **(אמר המגיה בהגהמ"ח שליט"א: ראה ירושלמי כלאים (פ"ט הל"א) "רבי ניחא בר סבא בעא קומי רבי יונה" ועיין יבמות ט"ז רבי יוחנן וסביא וע' תוס' חולין דף ו. ד"ה "אשכחיה". ומצאתי ראיה לדברי התוס' מדברי רב האי גאון שכתב בתשובותיו (סי' כ"ג) (הוצאת הרכבי) כך ראינו שאינו אדם ידוע אלא זקן סתם שהיה נמצא באותה שעה וכו' ולא תעלה על דעתך שמא אליהו הוא:)** ועיין בגמרא מנחות (דף כ"ט) רמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי ואינני זוכר אם בסדר הדורות העיר בזה כי אינו לפני כעת ועכ"פ נראה מהגאונים הנ"ל דההקפדה אף באינם משולשים:

[ד] ואחר שכתבתי זאת השגתי ספר שד"ח ושם באספ"ד (מערכת חתן וכלה לחופה) הביא מכל הנ"ל והביא משם רבינו האר"י ז"ל שאין טוב לאדם לישא אשה ששמה כשם אמו. ושם הביא אזהרה ממרן חיד"א בספר יוסף אומץ והביא מספר צמח צדק מהגאון מליבאוויטש דאין ראי' מהאמוראים דנפישי זכותיהו. וגם הביא מהגאון השיב משה (אה"ע סי' ס"ט) שכתב דבתלמוד ודאי דלא נזכר רק שם הקודש וא"כ יכול להיות דאחד מהם היה שם שלו הנקרא בפי ההמון שם אחר ולכך התחתנו עכ"ד. וגם מה שהבאתי משו"ת מהרש"ם בשם הגה"ק מבעלז הביא שם בשם ספר יפה ללב שכתב כן ט"ש. ומכל מה שראיתי בענין זה נראה לפענ"ד שאם הדבר נחוץ נכון לשנות שם החתן וכהוראת החת"ס שהבאתי. שוב מצאתי בשו"ח מהרש"ם חלק ה' הנמ"ח ושם (בסי' כ"ח) כתב מזה והביא בשם הגאון הקדוש מזידיטשוב ז"ל באם שיש לאחד שני שמות ליכא קפידא. וכן פסק בשו"ת בית יצחק אה"ע הלכות גטין (סי' ע"ב):

תוכן העניינים

דרכי שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה