דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר
סימן יג
ליישב קושית הראשונים באס"ז לכתובות (דף ט"ו) דקיי"ל רמא"ש מומחין הן והקשה באס"ז דלהוי האי רוב מחצה על מחצה שהרי כשמביאין הבהמה לביתו של השוחט הרי הוא קבוע וכמחצה על מחצה דמי וכמו שמחלק הש"ס (כתובות ט"ו) לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו דה"ל קבוע ע"ש:
ואמרתי ליישב דהא דקיי"ל רמא"ש מומחין הן והקשה הריטב"א ז"ל דנימא סמוך מעוטא לחזקה חזקת אמ"ה ותירץ דהוי מעוטא דמעוטא דגם במיעוט שאין מומחין יש שאין מקלקלין וכן כתב במשמרת הבית להרשב"א ז"ל דגם במיעוט שאין מומחין יש שלא יקלקלו בשחיטתן עכ"ד:
והנה בספר שלום ירושלים כתב ליישב קושית הר"ש מקינון דיאסרו כל השדות לחרוש ולזרוע שמא הוא נחל איתן דהוי קבוע וכתב ליישב דכי אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי היכא דגוף האיסור נאסר בלא רוב אבל היכא דגוף האיסור לא נאסר רק מטעם רוב לא אמרינן חידוש דקבוע ומש"ה בנחל איתן די"ל דעגלה טריפה הוי ורק מטעם רוב הוא דאסור לא אמרינן קבוע דממ"נ מוכרחים לבוא לתורת רובא עכ"ד:
ועפי"ז מתורצת קושית האס"ז הנ"ל דאפילו אם נימא דהשוחט הוא ממיעוטא דאין מומחין הרי אפשר להיות ששחט שפיר ורק דעפ"י רוב מי שאינו מומחה מקלקל בשחיטתו וא"כ ממ"נ מוכרחים אנחנו לבוא לתורת רוב ובכה"ג לא אמרינן חידש דקבוע. אמנם גוף סברת השלום ירושלים צ"ע ועיין בי"צ יורה דעה (ח"ב סי' ט' אות כ"ה) ועיין בספר דברי שאול מבעל שו"מ (ביור"ד סי' ג') שהביא דברי השיטה מקובצת והוא הקשה לפ"ז בהא דרוב בקיאין בריש גטין דנימא ג"כ דאם הסופר מגרש בביתו הו"ל קבוע ע"ש מה שכתב בזה. ובדברי הר"ש מקינון עיין בחוו"ד (סי' ק"י ס"ק ו') במ"ש ומשמע מדבריו דקרקע בקרקע שייך ביטול והשיג עליו. ועיין בספר בני אהובה (פ"ט מהל"א הלכה ו') במה שכתב ליישב דברי הרמ"א (באה"ע סי' ל"ה סעי' י"א) והעלה דבדבר דלא שייך ביטול שייך איסור קבוע אף שאיננו ניכר ודוק היטב. ובעיקר דבריו עיין בפמ"ג יור"ד וסי' ק"י בש"ד ס"ק י"ד בד"ה ואני תמה על עצמי) ע"ש: