דרכי שלום· רבי יחיאל מיכל לייטר
הקדמת המחבר
יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובושת פנים לגן עדן יה"ר מלפניך ד' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך. (פרקי אבות פ"ה).
יש להתבונן מה מקום לתפלתו בקשר למאמריו שאמר. ואנסה לבאר כי "אחרים אומרים כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וכל שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני" (נדרים דף כ' ע"א). ופירש הר"ן ז"ל שהרי נתן טעם למעמד הר סיני לבעבור תהי' יראתו על פניכם וכתיב את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו ומי שאין לו בושת פנים אינו מזרעם":
ביאור דבריו דאמרו במדרש (תנחומא פ' נצבים) "ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת אלא אף הדורות העתידין לבוא היו שם באותה שעה כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ד' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמני אומר למה כתיב כי את אשר ישנו פה ואומר ואת אשר איננו פה לפי שהנפשות היו שם וגוף עדיין לא נברא ולפיכך לא נאמר בהן עמידה".
ובמדרש רבה (יתרו, כ"ח) "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור א"ר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני שכן משה אומר להם לישראל כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה אעפ"י שלא היו באותה שעה כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני":
והיינו אלו הנשמות העתידות להבראות בזרע ישראל שעמדו על הר סיני היו שם וכל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני". וזהו שכתב הר"ן ז"ל "ומי שאין לו בושת פנים אינו מזרעם" כי מזרעם היו שם כל הנשמות וממנו קרני שמש ענותנותן. [ועיין בגמרא (שבת דף קמ"ו ע"א) אמר ליה רב אתא בריה דרבא לרב אשי גרים מאי וכו' וכתב שם המהרש"א ז"ל בח"א וז"ל "מזלייהו הוי כל הדורות העתידים לבא הוי נמי בכלל אשר איננו פה אלא לגבי ישראל איכא למימר אע"ג דגופן לא הוי נשמותיהן הצרורות בצרור החיים הוו אבל בגרים לא שייך למימר הכי אלא דמזלן הוה":]
והרי"ף בנדרים שם כתב:
"צריך לדקדק קשר אלו שני הדברים שאמרו אחרים לא במהרה הוא חוטא וכל שאין לו בושת פנים לא עמדו אבותיו על הר סיני. ונראה דאחרים חולקים על תנא קמא דברייתא שאמר שהביישן הוא ירא חטא. ואחרים אומרים שאם כן לא נמצא אדם חוטא לפי שכל ישראל שעמדו על הר סיני הם ביישנים דמי שאין לו בושת-פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני וכיון שכל ישראל שעמדו על הר סיני הם ביישנים אם כן כולם הם יראי חטא ולא נמצא שום חוטא בישראל ומקרא כתוב ונפש כי תחטא. וכתיב לטהר אתכם מכל חטאתיכם. לכך אמרו שלעולם הביישן אפשר שיחטא אלא שלא במהרה הוא חוטא":
ובכן מדבריו למדנו שהתנא קמא לא סבירא ליה האי כללא ד"כל שאין לו בושת בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני" לכן סבר כי מי שיש לו בושה אינו חוטא בשום פעם ואם אדם חוטא אין לו בושת. ואחרים סוברים כי כל שאין לו בושת בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני לפיכך סבר שגם מי שיש לו בושת-פנים אפשר שיחטא אלא שלא במהרה הוא חוטא כי בושת-פניו מעכבתו:
ונראה כי רבי שמעון בן לקיש שאמר "אין אדם עובר עבירה אלא אם-כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה דף ג') סבר כתנא קמא הנ"ל. והיינו דאמרו "שוטה אין לו בושת" (בבא קמא דף פ"ו ע"ב) וסבר רבי שמעון בן לקיש כתנא קמא דברייתא כי מי שיש לו בושת פנים אינו חוטא לעולם אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות ואז אזלה לה בושתו ואז הוא בא לידי חטא ואלמלי היתה לו בושה לא היה חוטא:
ואמרו בגמרא (שבת דף קי"ט ע"ב) "אמר עולא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים". וזהו כדעת תנא קמא דברייתא במסכת נדרים שלא סבר הכלל שכיילו אחרים ד"כל שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני". כי לדעתם אף אדם מישראל המחונן במדת הענוה ובושת פנים אפשר לו לבוא לידי חטא אבל עולא שאמר "שלא היה להם בושת פנים" מההכרח לומר שלא עמדו אבותיהם על הר סיני, ווה לא יתכן:
ועתה אפוא נבוא אל הבאור יהודה בן תימא שגם הוא סבר כדעת התנא קמא בברייתא דנדרים וגם סבר כעולא שאמר "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים" ולכן אחר שאמר "ובושת פנים לגן-עדן" סיים לאמר "יה"ר שתבנה עירך במהרה בימינו" שהרי "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה להם בושת פנים". וכדי שלא נטעה לומר כי עדר בושת פנים הוא תוצאה מהעובדה "שלא עמדו אבותיהם על הר סיני" לפיכך סיים ואמר "ותן חלקנו בתורתך" והיינו שבאמת עמדו אבותיהם על הר סיני, וגם הנשמות העתידות להבראות וכו' ו"כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני, אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני", כדברי המדרש, ובכן מהראוי שת"תן חלקנו בתורתך" מה שקיבלנו מסיני:
והטור באו"ח (סי' א') ביאר מאמר יהודה בן תימא הנ"ל באופן זה "לפי שלפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני ארם שמלעיגין עליו וע"כ הזהיר שתעוז פניך כנגד המלעיגין ואל תמנע מלעשות המצוה":
והמהרש"א בנדרים שם עמ"ש "ובעבור תהיה יראתו על פניכם זה בושה" כתב:
כמ"ש בושת פנים וכן ההיפך ממנו עז-פנים ומדת הבושת היא סימן לישראל כדיאיתא בפרק הערל ובדרכי המדות אמרו כן שהוא סימן יפה באדם שהוא ביישן. אבל בדרכי הלימוד אמרו ולא הביישן למד. והשתא הא דאמרינן (פ"ג דביצה) מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין יוצא לב' טעמים. הא', מפני שהן עזין ראוי שילמדו התורה כי לא הביישן למד והב', שתהא התורה מתשת עזותן כי יראת התורה היא על פניהם, היא הבושת":
ובהקדמת שו"ת בר"א ביאר את מאמר הכתוב "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", כי הנה מי שבא אל שערי תורה אם יודע בנפשו שלא יגיע למעלת גדולי הדור יצרו מפתה לאמור מה לך לדפוק על דלתי התורה אחרי כי אין בידך להגיע למעלה הגדולה. כלך מדרך הזה. ואולם ישים אל לבו איך אדם מייגע את עצמו להשיג הון ועושר גם בהיותו יודע אשר הא יגיע למעלת הגבירים האדירים, וז"ש טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף כלומר, אני ממשיל לי אהבת זהב וכסף והוא יאלפני איך לשקוד על דלתי התורה":
הדברים הללו שמתי אל לבי והרעיון הזה נתן בי עוז-רוח לגשת אל המקום אשר גדולים עומדים עליו ולא עוד אלא שלפעמים העזתי פני ברבותי להשיג עליהם. נענתי לכם עצמות קדושות וחביבות הלא דכרי כדברי תורה ובדברי חז"ל אחוזים ונאמר "ואדברה בעדותך נגד מלכים ולא אבוש":
גם לא אחוש לדברי המלעיגים שילעיגו לי על שדפסתי מועט דפסתי שהרי סוף סוף דברי מחשבה ורוח אינם דברים שבמדה ובמשקל ו"אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשם שמים" ולשם הפצת התורה ולהאדירה:
וקראתי את ספרי בשם "דרכי שלום" על שם אבי הרב זללה"ה ושמי נרמז בהאותיות. ואמרו בגמרא (קדושין דף ל"א) מכבדו בחייו ומכבדו במותו ואני לא זכיתי להכיר פניו ולכבדו בחייו ולהתחמם לאור תורתו וליהנות מזיו חכמתו ואמרתי לקיים למצער חלק מהמצוה שת"ל לאל ידי עתה. וגם לרבות את אמי הרבנית הצנועה מרת מלכה דבורה ע"ה שנפטרה בחיי אבי הרב ז"ל ונרמז שמה ושם בתי השולמית מאלצי ע"ה אשר מעריסה על שם אמי היתה נקראת מלכה דבורה, ולדאבון נפשי של"ח בימי נעוריה י"ב תמוז שנת תרע"ח:
תהיינה נא לרצון תורתי ותפלתי בעבור נשמתם יבוא שלום ינוחו על משכבותם:
ולהבדיל בין חיים לחיים מנשים באהל תבורך זוגתי הרבנית הצנועה מרת ברכה תחיה בהרב ר' משה ז"ל בהרב הגה"צ רבי דוד איזאקזאהן ז"ל אבד"ק ראמאן בהרב הקדוש ר' יצחק זצ"ל מקאליש. ומצד אמה בת הרב הצדיק רבי יואל ז"ל בהרב הקדוש רבי חיים מסטנוב זצ"ל בהרב הקדוש רבי יוסף מיאמפולי זצ"ל בהרב הקדוש רבי מיכלי ז"ל המגיד מזלוטשוב (שהעיד עליו הרה"ק ר"א מסטרעליסק שהיה דור עשירי לבעלי רוח הקודש כעדותו של הגאון מהרש"ם ז"ל בהקדמת ספרו "תכלת מרדכי"). ומצד אם אמה הצדיקת הרבנית מרת חיה ז"ל משאטץ בת הרה"ק רבי מאיר'ל זצ"ל מפרימישלאן בהרה"ק רבי ארון ליב ז"ל ולמעלה בקודש דור דורים זי"ע ישלם ד' פעלה ותהי משכורתה שלימה על פעולותיה הטובות ותהיינה השורות הללו לה למזכרת-תודה טובה וברכה באריכות ימים ושנים, אמן:
ואפרוש את כפי בתפלה בעד יו"ח ה"ה בני הרב הה"ג חכם וסופר מו"ה משה לייטער שליט"א בעהמ"ח ספר היקר "זוטו של ים" על ש"ס, עם נות ביתו. ובני הרב הגדול ירא ושלם מו"ה יהושע העשל ליטער שליט"א רב אב"ד בבראנקס, עם נות ביתו. ובתי הישרה מרת בילא ברכה תחיה ובעלה בן אחי המופלא זית רענן פאר המעלה מו"ה מרדכי לייטער שליט"א ונכדיי היקרים השי"ת יאריך ומיהם ושנותיהם בנעימים ירום כזית הודם בשפעות הצלחה ורוב ברכה אורך ימים בימינם עושר וכבוד בשמאלם כנפש המעתיר ובא עה"ח תר"ץ:
יחיאל מיכל לייטער בהרב ר' שלום זללה"ה.