אור ברסלב

דרכי הוראה· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

הצעה

שער

קורא נעים, עוד הפעם הנני נותן בידך פרי תבונתי, אשר עלה במצודת שכלי, אחר עמל ויגיעה רבה, וגם הפעם לא הרחקתי עצמי מן המטרה, אשר שמתי מאז נוכח עיני בחבורי הקודמים, שיהיה כל מגמתי רק להשלים חכמת התורה והדת ככל הצורך, לפי העקרים והשרשים אשר מונחים להם ליסוד קיים, ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות בענינים רחוקים, ובסברות זרות, אשר לא יועילו ולא יצליחו, כי תעודת אדם השלם בעולם הזה הוא, להוציא כחותיו הנולדים בו אל הפועל, בטח שיש ממנו תועלת להכלל, ואין לך מדה טובה הימנה ממה שאדם מוציא זמנו, להנחיל את בני דורו והבאים אחריהם, את אשר הוציא יקר מזולל בזיעת אפו, בדברים הכוללים המקיפים על כל פנים את בני עמו, ואף אם אינו ניכר עדיין התועלת לבני דורו ואנשי זמנו, לא יהיה עי״ז נרתע לאחוריו, כי יוכל להיות נכון ובטוח, אשר תוחלתו לא תהיה נכזבה בימים הבאים, ועוד חזון למועד שמור, אשר ישבע עונג ממעשי ידיו אשר עמל, וע״ז נאמר כי בצל החכמה צל הכסף, ויתרון דעת החכמה תחיה את בעליה (קהלת ז׳) היינו אף שגם ע״י הכסף יוכל להועיל לזולתו בכלל, בהכנת בתי ספר ובתי חולים, וגם הם מועילים מאוד לצורך החברה והשלמתה, אולם יתרון יש לתבונה ומדע על מעלת העושר, שע״י החכמה אשר למד ולמד לאחרים שמו עומד לתפארת לנצח, אף אם כבר גופו הלך לאבדון, דברי החכמים הן הם זכרונם בכל עת, אף שעזבו ארץ הנשמה, קרויים חיים ע"י פעולותיהם, והחכמה עשתה שורש לימים יבאו:

וידעתי גם כן כי הקולר מקלקול הדור עתה תלוי רק בצואר רבני הזמן, כמו שנאמר והצופה כי יראה החרב באה, ולא תקע בשופר, והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש, הוא בעונו נלקח, ודמו מיד הצופה אבקש (יחזקאל ל״ג) ואחר שנתברר לי זאת, חשבתי למשפט לקיים דברי חז"ל שאמרו, ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש, וכן אמרו בשעת המכנסים פזר (ברכות ס"ג ע״א) ומפני זה נתתי אל לבי מאז להוציא ספרי תורת נביאים, אשר כל ענינו מתעסק להראות העקרים בתורה שבכתב ושבעל פה, ולהראות שהתורה היא נצחית, ולא תשתנה בשום פעם, וכן במאמר משפט ההוראה הראיתי כח אשר ניתן לב"ד הגדול, והמתקנים בכל דור, שאין לבטל תקנותיהם וגזירותיהם בשום פעם: ועוד נודע לי ידיעה נאמנה, כמו שהועיל הרמב״ם לנבוכי זמנו, ע״י השלמת חכמת הדת, ונרפאו אנשי דורו משני המחלות היותר מסוכנות, היינו מהכפירה מצד אחד, ומן האמונות הטפלות מצד השני, וכאשר פעל הוא הטוב לעמו בזמנו אז, כן אמנם תקותי נכונה בצור ישראל וקדושי, כי אם גם היום ישתדלו רבני הדור, להשלים חכמת ישראל ככל הצורך לה בזמנינו זה, אשר לא תספיק החקירה וההלוך בפרטי המצות לבד, כי נוסף עתה החוב על המתבוננים, לדעת קורות האומה מאז, וערך מצבה להעם אשר ישבו בקרבם, וחכמת הבקורת אשר פרצה בזמנינו מעל לגבול, ועמלו הבונים לברר האמת מתוך השקר, ותבן מתוך הבר, ואוכל מתוך הפסולת, גם היא תעזור מצדה לגלות נסתרות וצפונות בחיי האומה במה שנוגע לתהלוכותיה והנהגותיה, ולהכיר ולהבין הסיבות אשר סבב ה׳ לפעול עמידתינו בגולה משך זמן הארוך, ולהודיע לנו גם כן קצת טעמים וסברות, על איזהו תקנות חז״ל, ושתי אלו החכמות העוזרות, היינו חכמת קורות העתים, וחכמת הבקורת נעלמות היו מרבינו הרמב״ם ולא החשיבם למאומה, לכן גם האדם הגדול בענקים הלזה, בהרבה פעמים לא יצא ידי חובתו לפי ערך גדלו ורוב חילו, ואנכי הצעיר באלפי יהודה אשר מעודי על ספרי הרמב"ם נתגדלתי, ומשדי תבונותיו וחכמת חיבוריו ינקתי, והיה ה׳ בעזרי להכניסני בפנימת אמריו, ולהבין רוב סודותיו, ולהשכיל מגמת ספריו, ועמדתי על סוף דעתו, כי הרב ז"ל לא לאנשי דורו לבד רצה להורות המסילה, רק עוד היום יש תועלת ורפואת תעלה מספריו היקרים, גם לנבוכי זמנינו, ואם נשכיל ונעמיק בדבריו לעשות מה שיעץ לנו הרב, אזי התקוה נכונה, כי ירפא גם לחולי הנפש בזמנינו, לכן הצעתי לפני הקוראים האהובים בחיבורי עטרת צבי את מאמר תפארת למשה ודרכי משה, להראות תועלת ספרי רבינו הרמב"ם, ועתה באתי להסדיר קורות תורה שבכתב ושבע״פ, ודרכי ההוראה, ואיזה ענינים המתיחסים לשאלות הפרטיות אשר מתעסקים בהם מנגדנו, ולהראות הסתירה על דבריהם, והקדמתי ג״כ איזה מאמרים ודרושים על יעוד האדם בעולם הלזה בכלל על פי דעת הרמב״ם ז"ל ועל יעוד עם ישראל בפרט:

יום ד׳ ח"י טבת שנת זה הדרך לכו בו בדיני ההוראה לפ״ק

צבי הירש חיות חופ״ק זאלקווא והגליל

תוכן העניינים

דרכי הוראה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה