דרך ימה· רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר
הקדמה
יוצר אדם הכין דרכו ונוצר נפשו היא ימלט נשף שחר שאלתה אחת מצות ותורת השם לקחת אודה ה' מאד על אשר שם חלקי מיושבי ביהמ"ד ולהבין ולהשכיל בתוה"ק וברוך ומבורך שמו ית' שהחיינו וקימנו לראות ספרי יוצא מבית הדפוס ועוד הוסיף חסדו עמדי שזכני להקים נחלת זקני הגה"צ כקש"ת מו"ה יעקב מאיר צבי זצ"ל שהי' אבדק"ק ש שור אני וכפי שספרה לי אמי הצדוקת ז"ל הניח ארגזים מלאים כתבי יד ורובן נגנבו ונאבדו ועת לכל חפץ קבצתי ממקומות שונים מכתבי ידיו ולאחר מאה שנה זכני הבורא ב"ה להעלות בדפוס חמדה גנוזה ושם הספר מצאנו מכתב ידו ששם שם זה על א' מספריו וימה הוא נוטריקון יעקב מאיר הרש ובעל נכדתו הרב החריף ובקי כש"ת מו"ה דוד צבי נ"י עהרנפעלד משוראנו סייע להוצאות הדפוס וביקש להזכיר שזכות זה יעמוד לנשמת חמיו הצדיק מו"ה שמואל זצ"ל בן יעקב מאיר צבי ולנשמת זוגתו לאה בת מנחם ולנשמת בתו מרים בת שמואל. שם ספרי הוא על שם הכתוב (בשמואל א י') ויאמר שאול הבה תמים והוא מעניני יו"כ שהוא עפ"י גורל בשתי השעירים וגם הוא מעין פורים שנעשה הנס על שם הפור הוא הגורל, ואתחנן לו ית' יחיינו ויזכני להוציא לאור שאר חיבורים בהלכה ואגדה אשר הם תחת ידי ולא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם הק' שאול בראך מנייטרא יע"א:
אזכיר לטובה את תלמידי הכ' מו"ה יש שר אל נ"י עהרליך מפה ואת הרבני המופלג מו"ה משה צבי נ"י האפפמאנן מסנינא ואת תלמידי הכ' מו"ה אברהם נ"י הייזלער מנאוואסעלריצע הם מעיינו בהעתקת ובהגהת הספר:
ב"ה הקדמות המובאים בספר זה:
משה רבינו ביקש לעבור את הירדן כאיש פשוט ולא כמנהיג, א', גר שנתגייר הוא ובניו איני מחוייב במצות חינוך ג'. לפעמים האומות גוזרין גזירות על ישראל לטובת עצמן אין זה מכאיב הלב כ"כ משאם גוזרין גזירות שאין להם הנאה רק כדי לצער את ישראל ו'. עונש הוא לערך החטא ולערך החוטא ז'. לפי שכתוב בתורה כל העונשים שבאו עלינו לכך און מתיאשים ובטוחים שיתקיימו לבסוף הנחמות ז'. תורה לשמה הוא משבר כח היצה"ר ושלא לשמה פועל שכל זמן שעוסק בה ניצול ממחשבת עריות י'. אם נפתח שטר ישועה על ידי גדול שכוחו יפה שוב יכול גם קמן ממנו לפעול ישועה כזו י"א. זכות תורה שבעל פה עמד ליהושע יותר ממשה רבינו י"א. אמירה נאמר על תורה שבעל פה י"א. על נס נסתר אין להתפלל אבל על נס נגלה שעי"ז מתקדש שמו ית' בעולם רשאין להתפלל ע"ז י"א. אם אותיות שמו ית' כסדרן שולט רחמים ואם הם דרך אחורים שולט דין י"ד. שלשה מדריגות בשומר, האחד שהנשמר גדול יותר מהשומר כמו עבד לאדון, והשני שהשומר גדול מן הנשמר אבל השומר נצרך לנשמר כמו רועה צאן, והשלישי שהשומר גדול מן הנשמר ואין נצרך לו כלל רק שומר מאהבתו לנשמר ש"ז. אם ישראל זוכין אז השגחתו ית' עליהן גלוי' ואם אין זוכין גם אז משגיח עליהן רק שהוא בדרך נסתר ח"י. שכר מצוה הוא לפי טהרת המחשבה י"ט. יראה היא נגלה ואהבה הוא מסותרת כ'. בכל דור צריכין לעשות גדרים וסייגים חדשים לפי צורך הדור כ"א. בדורות ראשונים הי' יצרא דע"ז בתוקפו ובדורות האחרונים נעשה הכסף וזהב הע"ז כ"ב, העושים עבירות סוף כוונתם למצוה כ"ג. להזהיר שכל יראי השם ונשותיהם ובנותיהם לא ילבשו עצמם בנימוס שמתחדש בכל פעם שרובם פרוצים מגדר הצניעות וגם גורמין הוצאת חנם כ"ד. כל מה שיחסר לאדם לא יתפלל על עצמו רק על מה שחסר לשכינה וממילא יושע ל"א. כל זמן ששלו' ביניהם אפי' עובדים ע"ז כביכול אין יכול לשלוט בהם כ"ז. כל אדם יכול להבחין בשעת לימודו אם נשמתו טהורה שאז משנתו עולה יפה כ"ח. מי שמחזיק לומדי תורה בעוה"ז ילמדו עמו לאחר פטירתו ל'. ניסה הוא תחלת נפילה ולא נפילה ממש ל"א. כביכול דינו כבעל לישראל וכמו אם אשה מכרה בנכסי מלוג הבעל מוציא מידי לקוחות כן הוא ית' מוציא נצוצי קדושה שנשתקעו ביניהם ל"ג. מטטרון אין בכחו למחול ל"ד. מאחר שהוא ית' פזרן בין האומות אין מקום להגאל מידם רק מכוחו ית' ל"ז. כל עוד שיתחזק השגת אדם יוסיף לראות פגם העבירות ל"ח. אפי' אם חטא הרבה אל יוסיף לחטא כי הכל לפי חשבון כמה פעמים חטא מ"ה. שער תשובה צריך לילך ממדריגה למדריגה תחלה יתבונן בינו לבין קונו וכשיתחזק בתשובה אז יוסיף להתנהג כן גם בתוך קהל מ"ז. תחלה ישוב על מה שחטא נגדו ית' ואח"כ יפשפש אם לא הכריע בחטאו הכלל לכף חובה מ"ח. גדולי המעלה אין מרגישין כלל שהם עומדים בתוך הקהל והמון עם מתקבלין מהם גם אם הם מופעלים מה שעושין ברב עם מ"ט. יקדים לתקן מה שבינו לחבירו ואח"כ מה שבינו לבין קונו נ"א. אם חטא במחשבה אז דן הוא ית' עצמו ואין מי שיעיד על מחשבה שבלב לפי שאין עד נעשה דיין נ"ב. תחלת תשובה פועל להעביר המקטרג שנברא מהעבירה ולאחר שהוסר מחיצת ברזל המפסקת יבא לפניו ית' בגמר תשובתו ויתקבל נ"ג. בכל משך שנה לאחר גזר דין אין התשובה מועלת ליחיד ובעשרת ימי תשובה מועלת תשובה גם לאחר גז"ד נ"ה בחוצה לארץ צבור דינם כיחיד וצריכים להקדים תשובה גם קודם גזר דין נ"ה. אם רבים עשו תשובה גם בתשובה מיראה נעשים מזדונות זכיות נ"ו. לא יתלה אדם חסרון פרנסה בסיבת טבעיות רק החטא גורם חסרון פרנסה ואם ישוב ויתקן באותו דרך ממש שלא הי' לו פרנסה יצליח נ"ז צריכין למידת רחמים לפי שמצד הדין הי' מחוייב לסגף עצמו לעומת מה שנהנה מעבירה ואין לו כח לזה נ"ח. תשובת רבים קל יותר להתקבל מתשובת יחיד נ"ט. אם בחטאו הכשיל רבים שלמדו ממנו תשובתו קשה משאם הוא לבדו חטא סי. אם חטא באמונתו בו ית' תשובתו קשה מבשאר חטאים ס"א. לפי רוב הטובה שקיבל אדם כן תגדל חיוב העבודה ס"ב. אם מתודה שחטא בלי נתינת אמתלא יותר קרוב להתקבל משאם מחפש אמתלאות למעט חטאו ס"ג. אם גרם בעונו לסלק השריית שכינה מישראל תשובתו קשה משאר עבירות ס"ד. מוחק את השם ומגלח בשער צריך תשובה מעולה משאר עבירות ס"ה. כל העולמות נפעלים מפגם העבירות חוץ ממנו ית' שעליו נאמר (איוב ל"ה) אם חטאת מה תפעל בו ס"ו. אין לדרוש סודות התורה ברבים ס"ו מנהיגי ישראל יבקשו מאתו ית' שרק אם מוחל לכלל ישראל רצונם בחיים ס"ז. ודאי חטא תשובתו יותר קרובה מבספק חטא ס"ח. עבר ושנה צריך לתשובה גדולה ס"ט. מסטינים ימצאו בכל מצוה חסרון שלא נעשה בשלימות הראוי' לכן הושם לחק שעל חצי שיעור אין יו"כ מכפר ואם חצי שיעור חמור כל כך מדה טובה מרובה לקבל חצי שיעור מצוה ע'. אם המנהיג צדיק ויצא זכאי בדין מצילין יושבי בצלו בזכותו ע"א. מאחר שבקרבן מתקבל גם טמא מת בצבור גם תפלה שהיא במקום קרבנות אפי' הם טמא שפתים ראוי' שתתקבל תפלתם ע"ב. לכאורה יש מקום לקטרג שלא תתקבל תשובה שהיא מצוה הבאה בעבירה, אולם אם מצוה הבאה בעבירה אינו מצוה כש"כ אם סוף תכלית העבירה מצוה ראוי' שלא יחשב עבירה ע"ג. מינים מוצאים מקום לפקפק בדברי חכז"ל לומר שאוסרים ומתירין כפי רצונם כגון קטנה שנשאות לכהן אוכלת תרומה וחרשת גדולה שנשאותה לכהן איני אוכלת בתרומה וצדיקים ימצאו טעם נכון לחלק ביניהם רק פושעים יכשלו בם ע"ד. הרבה פוקרין ואומרים לית דין ולית דיין על ידי שרואים דרך רשעים צלחה וצדיקים אין מהרהרין אחר מידת דינו ית' ומצדיקין הדין שמשלם לשונאיו אל פניהם להאבידם ונותנין לו שכר מצוה בעוה"ז ע"ר. צדקת ישראל נראה בעת צרתם אין מתרעמין ומקבלין באהבה מידת דינו ית' ע"ה. המלצה גדולה לסתום פי המקטריגים דלאחר שחטא אין לו עוד בחירה שעבירה גוררת עבירה ועל עבירה ראשונה ושני' מדתו ות' להעביר ראשון ראשון ע"ט. באות חי"ת ואות קו"ף יש לסט"א יניקה לכך בתהלה לדוד בכל אות בסיפא דקרא מתחיל בוא"ו חוץ מאותיות חי"ת וקו"ף לפי שאות וא"ו הוא מאותיות שמו ית' אין להזכירן בצירוף אותיות אלו פ'. במתן תורה אעפ"י שהי' כעין גירות והי' בהם כמה יונקי שדים חל הגירות עליהם ואין יכולין למחות משא"כ בשאר גר קטן פ"א בימי התנאים ברכו זמן בשעת עשיית סוכה ולא בירכו זמן ביו"ט ובימי אמוראים התקינו לברך ביו"ט זמן ולעתיד לבא מסתבר שיחזרו למנהג התנאים פ"ב. על ידי שהוא ית' שוכן אתם בתוך טומאותם הם מתגברים לעשות תשובה פ"ג. הגם שכל קיום אומה הישראלית הוא בדרך נס מ"מ צריכין גם הם לעסוק בדברים טבעים כדי שלא יתגאו אוה"ע ויאמרו שישראל אין בקיאין בישובה של עולם אבל בני ישראל צריכין לידע שלא בכח יגבר איש רק בהשגחתו ית' עליהם פ"ח. ישראל הם לעצמן אין מתאוין לעשירות רק כדי שיתקדש שמו ית' וידעו כי יש אלקים בישראל צ"א. לעת"ל יתבטלו בתי כסאות ויהי' מאכל נבלע באברים דוגמת המן במדבר ואעפי"כ לא יפסידו ברכת אשר יצר ומפליא לעשות צ"ב. לעת"ל והי' השריית שכינה תמיד בישראל הגם שאינו דומה מי שחוטא לפני המלך אבל יזהרו ולא יבאו לידי חטא לעולם צ"ג. מה שנענשו ישראל להתפזר בכל העולם שלא כדרך העולם הוא מפני שגברו העונות עד שהי' מחוייבין כלי' לכך פזרן בין האומות וסובלין תמיד בושה ועי"ז מתכפרים עונותיהם ונשארים קיימים צ"ד. בכל תענוגי עוה"ז אם משתמש בהם זמן מה יוסר התענוג משא"כ בתורה שבכל יום הם כחדשים צ"ה לעת"ל הגם שכל האומות יאמרו ה' מלך מ"מ השריות שכינה יהי' רק בישראל צ"ו. מורי הוראה אם טעו ונכשלו אחרים בהוראתם צריכין לתשובה גדולה יותר משאר בנ"א צ"ז. בשב מיראה הוא עדיין מרוחק ובשב מאהבה נעשה קרוב לו ית' צ"ח. בעת שמדבר דבר קדושה צריך ליזהר שלא יקדימו שפתיו ללב וצריך ליתן לב על כל דיבורו צ"ט. אף גם אם יארע שלא כוונו בתפלתן יש מקום לקבל תפלתן כי קדשים סתמן לשמן ותפלה כנגד תמידין ק'. הקב"ה נשבע להיות ימינו לאחוריו עד שיוגאלו בניו ק"א. מאחר שזה זמן רב אוה"ע שרוים בשלו' וישראל מושפלים ונרדפים רבים כשלו ונפלו ובעת הגאולה שיתראה חשיבות ישראל ישובו כולם ויתקיים ועמך כולם צדיקים ק"א. ע"י מצות מילה נשבר כח המקטרג ונעשה סניגור ק"ד קפ"ג. אם יטעון אדם שהי' שוגג שלא ידע שזה עבירה יעורר עוד יותר דין על עצמו שאם הי' לומד איזה רגעים זה הדין הי' ניצל אלף פעמים מלחטוא ק"ה. גדולת מנהיגי ישראל תלוי בדורן אם הם זכאין עולין ואם הם חייבין גם מנהיגיהן יורדין ק"ו. בימי נעורים מסית היצה"ר שמח בחור בילדותיך ועוד זמן רב לפניך להטיב מעשיך ובימי זקנה מסיתו כבר אתה אבוד מעוה"ב ק"ז. קודם שחטא היצה"ר הולך לפניו ולאחר שחטא הולך לאחריו ודחפו לעשות עבירה ק"ח. הוא ית' מכפר אם גלוי לפניו הסכמת החוטא שלא יחטא עוד ק"ט. בדיני שמים המשלח לדבר עבירה חייב והשליח פטור קי"א. אם נכשל בפגם ברית קודש צריך להתאמץ להתעורר מעצמו לתשובה קי"ג קס"ו. פגם הברית הוא עומד לפניו ית' תמיד קי"ג. למי שנתגלה שער הנו"ן חי לעולם כאוכל מעץ החיים קי"ד. אם לב בני אדם סתום ואין דברי מוסר נכנסין ללבם משפיע הוא ית' קדושה לשורש נשמתם ועל ידי זה ושובו קט"ו. שלשה דינין עוברין על כל אדם קט"ז. הוא ית' מכפר על שעתידין להיות כולם צדיקים קי"ח. הוא ית' מטהר ועושה מזדונות שגגות ולהסיר השגגות צריכין הם לטהר קי"ט. מצות צריכין לעשות בשמחה ולא כמוכרחין לעשות ק"כ. הוא ית' מכפר עליהם לפי בשעה שחטאו הי' מאמינים בו וא' קכ"ב. השער שדרך שם מתקבל הבעל תשובה לא נודע לשום אדם ומלאך קכ"ג. צריך לתקן צלם אלקים שעל פניו כי אסור להסתכל בדמות רשע ואז רשאי להתראות לפניו ית' וזה גורם להתכפר קכ"ד. דמעות מקבלם הוא ית' בעצמו לא ע"י שליח. קכ"ה. לעת"ל בעת שידונו אותם צריך להוסיף טהרה על טהרה קכ"ו גם אם מתחרט מעומק הלב אם לא סיגף עצמו לערך מה שנהנה מעבירות צריך לסבול יסורים קכ"ז. ביום הקדוש משפיעין קדושה על כל אחד מישראל שירגיש מעמדו קכ"ח. הוא ית' מכפר מה שהוא יותר מכוחונו שיהי' בנו כח נטהר עצמינו וכל מה שבכחינו מחוייבין אנו לעשות קכ"ט. הוא ית' מטהר אותנו כמקוה שמטהרת האדם אבל אנו צריכין לטהר שלא יהי' חציצה בגופינו שתועיל הטהרה ק"ל. בבא איש ישראל לביהמ"ק נתוסף עליו שפע טהרה קל"א. הוא ית' מטהר אותנו אם אנו מבקשים שיטהר אותנו קנ"א. עבירות ששכחן הוא ית' מטהר אותם אבל אלו שזוכר אותן צריך הוא עצמו לטהר עצמו קל"ב לקודש אין מתטהר בלי כוונה לכן צריכין לגלות דעתם שרוצים להטהר קל"ג. צריכין להטהר ע"י וידוי שמתודים ואז הוא ית' מטהר אותם קל"ד. בעת שמידת הדין מתוחה נגד ישראל הוא ית' מסלק הדין למעלה לעולם שבו מדת זקן מלא רחמים ושם און רשות לקטרג קל"ה. מכפר בזכות קבלת התורה קל"ה. לכתחלה לא ילמדו לנשים תורה שבכתב עם דרשת חכז"ל כעין פרש"י אבל הפסוקים כפשטן מותר ללמוד עמהם קל"ו. קדושת הזיווג הוא קשה יותר לקיימן בנשים מבאנשים קל"ז. פעמים אבות חוטאים מסיבת שיצא מהם בנים סוררים קמ"ב. איסור סירוס נוהג גם בדגים קנ"ד אם פגם העונות מגיע עד שורש האבות אין לו תיקון עוד קס"ט. עונות שלמטה נראים קטנים ובשמי מעלה הם גדולים כעין הכוכב שנראה קטן למטה ק"ט. אם גרם בעונו סילוק שכינה האיך לא יבוש לבקש מלפניו ית' ויש המלצה ע"ז מיצחק שגרש אותו אבימלך ואחוזת מרעיו ובכל זה לפי שלא הרעו לו בפועל הטיב עמהם עאכו"כ הבורא ב"ה שנאמר עליו (איוב ל"ה) אם חטאת מה תפעל בו שראוי' למחול קע"א.
האומות אין פוגמין רק בשר שלהן אבל ישראל פוגמין במידות עליונות קע"ב. בכל עת שיגדל השגתו יכיר שעבודתו מאתמול לא הי' כראוי' וצריך להוסיף טהרה וקדושה ולהיות בתשובה תמיד קע"ג. הגם שבחלב ועריות לכ"ע אין שליח לדבר עבירה לפי שנהנה יש המלצה לפי שמפעם שני ואולך אינו נהנה מעבירה ועל ראשון ושני כתוב מעביר ראשון ראשון ופטור בדיני שמים קע"ד. מתי נשמת משה נפרדה ממנו בע"ש או בשבת קע"ה. גם אם אין בנו מעשים יקנה אותנו לעבדים כעין שעשה יוסף קע"ט. צריכין להזדרז לעשות המצות בהידור ובזריזות ובשמחה שיהי' בכחן לעמוד כנגד הקטיגור שנעשה מעבירות בתגבורת התאוה והחשק קפ"ב אפי' אם הלומד זכות הוא רק אחד מני אלף ובשאר גם הוא מלמד חובה ינצל קפ"ד. בב"ד שלמעלה מצוי שגם הקטיגור הוא סניגור קפ"ה. וזה אם יהי' להם לישראל כל צרכם נוגע לו ית' אם יש להם כל צורכם הוא מתענג ולהיפוך אם הם בחסרון קפ"ו, ע"י הערלה שהוא חלק סמא"ל מקרבן המילה נעשה סניגור קפ"ז. אם עשו מה שבכחם הקב"ה גומר בעדם מה שהוא יותר מכחם קפ"ח. בכל שנה ביום המיתה דנין את הנשמה אם ראוי' להעלותה למדריגה עליונה וזה הוא ענין שמתאמצין הילדים לעשות מצוה לזכות אבותם וכשמוליכין הנשמה מחדר לחדר בודקין אותה מחדש אף שכבר יצא זכאי בהיכל שהי' ע"י מלאך טהריא"ל קפ"ט. פטירת צדיק שמחה היא רק הגורמין פטירתו צריכין לבכות ק"ץ. מי שאינו בטוח שלא יבא לידי הרהור ישא אשה ואח"כ ילמוד קצ"ג. המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה קצ"ד. מיתת צדיקים אם היא שקולה או יותר קשה מחורבן בית המקדש קצ"ה. ככל דור שמצטערון על חורבן ביהמ"ק או על סילוק צדיקים מכפר כמו בזמן שנחרב ונפטרו קצ"ה. המצטער ומוריד דמעות ביו"כ על מיתת נדב ואבי' לא ימותו בניו בחייו ועונותיו מתכפרין קצ"ה. צדיקים לוקחין על עצמן לסבול מדה"ד ועי"ז שרויין כל ישראל בשלוה ומתרבה כבוד שמים קצ"ח בזכות מצות מילה בא כהן הגדול אל קדש הקדשים ובזכות זה יבאו לארץ הקדושה ר"א. יש רבנים ורבי"ס ושוחטים וחזנים מסטרא דנוגה קליפה קשה והם צרעת ממארת רח"ל וצדיקים גמורים כפופים לפניהם שדרכם צלחה ויש מפורסמים שהס"ם מפרסם אותם וצדיקים גמורים הי' כל ימיהם בפחד אם אינם מקליפת נוגה וצריך כל אדם לבקש רחמים מבעל הרחמים שיזכה להתקשר לצדיק אמת, ומן השמים הוא כן שאין היכר בין צדיק אמת לשקר כדי שיהי' הבחירה חפשית ר"ג. אותיות שלאחר השם הם רחמים ואותיות שלפני השם הם דין ר"ו אם שב ע"י התעוררת מלמעלה ראוי' שישוב שנית על ידי התעוררת עצמו ר"ז. אם מקבל על עצמו למסור נפשו למיתה מתכפר לו גם חיוב מיתה ר"ח. אם אין לבם שלם אין נדונים מפמליא רק הוא ית' דן אותם ר"ט. אם מקטרגים לחייב ישראל הקב"ה נושא העון ואומר שהוא גרם להם שברא יצה"ר ר"י. בעל תשובה צריך לבא לפניו ית' כגנב במחתרת רי"א. הס"מ משכיח לבני אדם מה שחטאו והבורא ב"ה מזכירם רי"ג הוקבע יום הדין למלאכים בר"ה שיהי' בפחד על עצמן ולא יהי' פנוים לקטרג רי"ד. יש מתים על שאין מבקשים בנין ירושלים רט"ז. לא נחרב ביהמ"ק רק בעונות אבל להאריך קצו הוא גם על ידי חטאים רי"ז. שם אלקים ושם ישראל משלימין זה את זה רי"ח. העונש גדול יותר אם נכתב עליו ראי' משאם נכתב עליו שמיעה וידיעה רי"ט גם בעבירות תכליתן לעשות מצוה ר"כ טבילה במקוה מעביר כעס רכ"א גם אם הוא אביון במצות עכ"פ יתנו לו צרכו והעשיר במצות יתנו לו פרנסה בריוח רכ"ג רכ"ד. לשמור חוקים צריך הכנה וזריזות יותר מלשמור משפטים רכ"ט. גם מצות שהשכל מחויבן צריכין לקיים בשביל שצוה עליהן הוא ית' ר"ל אם קיים המצות לשמה נותן בהם חיות להיות עולין לשמים רל"א. צריך לעשות המצות בשמחה ויתענג בקיום המצות ויטעם טעם עוה"ב רל"ב. צריך שיכיר וידע שקיום המצות הוא חיותו ולא יעשה אותן כמוכרח לעשותן רל"ג. גם אם אין עולה בידו לעשותן בפועל רק הרצון לעשותם נותן גם כן חיות רל"ד. ראוי' שכל ישראל השומר התורה לחיות ק"כ שנה רל"ה. התוה"ק הבטיחה שלעולם לא יחסר פרנסה ע"י קיום המצות אדרבא ישפע להם פרנסה רל"ו. בתחלת שנותיהם אין מבינים שקיום התורה היא חיותם אבל בסוף זוכים למדריגה זו רל"ז. מקיום מצות נעשה לבוש לנשמה ועטרות לראשיהם רל"ט. צריך לעשות המצות בזריזות מעין שעושין עבירות בחשק ותאוה ר"מ. בעת שישראל מקיימין התורה נדמה לאוה"ע שטובה להם מה שישראל שרויין ביניהם ובעת שסרים מהתורה אז נדמה להם שישראל לוקחין שלהם ואין יכולין להתקיים ע"י שישראל שרויין ביניהן רמ"א. בדורות אחרונים יחשבו להקל עול גלות ע"י שיתקרבו אל האומות וטועים הם אדרבה זה גורם שיתגבר עול הגלות רמ"ג. לעת"ל יתגלה שער הנו"ן ויסורו נוני"ן ההפוכין רמ"ד. כל חסידות בתחלתו הוא בתוקף חמימות ונצרך שלא יתקרר ברוב הימים רמ"ו. מליצה שראוים למחילה על שיושבים בחשך וההשגחה מוסתרת רמ"ז מליצה לכפר עונות הכלל לפי שאין להם מנהיגים ראוים רמ"ח. חכמי ישראל כל עוד שתגדל השגתם הם שפלים יותר בעיני עצמם רמ"ט. דורות אחרונים חלושי כח לסגף עצמם כראוי' לתיקון עונות ר"נ.
בושה תכסה פנינו לעמוד להתפלל לפניו לאחר שחטאנו אבל מוכרחין אנו לסבול בושה מאחר שמחוייבין להתפלל רנ"א בעת העונש טיב להחשב כעבדים שאז יקל עונשם רנ"ג. מליצה להמון עם על שמחזיקים ידי לומדי תורה רנ"ד. צריך ליזהר לבל יתיאש מן הרחמים וגם שלא יקרא בשם אוה"ע רנ"ה. הרשע בזוכרו עונותיו נפחד ואין לבו ברשותו לשוב אבל צדיקים הגם שזוחלים ורועדים מאימת הבורא ב"ה מ"מ בטוחים בחסדו רנ"ו. יותר קרוב להתקבל בתשובה אם חטא מחמת תגבורת היצר משאם חטא מחמת חסרון ידיעה שזה הוא חטא רנ"ז. מליצה לכפר להם על שהם מקיימים מצות הבורא ב"ה בעודם שרויים בין שונאי נפשם רנ"ח. אין לגרום לרשע שימות אולי יצא ממנו זרע כשר ר"ס אלו ידעו אוה"ע הטובה מקיום בהמ"ק הי' משתדלים בכל כוחה שלא יחרב רס"א. יעקב קנה יו"כ מעשו וכמו שהוא נתן לו נזיד עדשים כן נותנים לשרו שעיר לעזאזל רס"ב. המתפלל בכוונה מצוי להוריד דמעות, כמתפלל בקול מעורר הכוונה רס"ד. מזה ששאל יעקב על מהותו של לבן יוצא המלצה לכבושים בגולה רס"ו. אם מתפלל על אדם שעומד לפניו אין צריך להזכיר שמו ושם אמו ומזה יש ללמוד לבקר החולה ולהתפלל שם בעדו רס"ז. בידוע שעשו שונא את יעקב ואם נראה ההיפוך הוא מעשה ה' רס"ט. משה אית בכל דרא רג"ע. לעת"ל יקראו צדיקים על שמו ית' קדוש והוא ית' יקרא קדוש לעולם ועד עיין אוהב ישראל וישב שם יש ט"ס כאלו בש"ס אמרו כן ער"ה. התעוררת למחשבות טהורות הוא משמים ולמעשים טובים היא מלמטה עו"ר. אעפ"י שאין עונש טל מחשבה רעה עושה פגם בנפש ער"ח. מליצה לעוברי עבירה שעושים רק לתיאבון ער"ט. ליזהר לקיים כל מצוה בזמן המוגבל ולצפות מתי יבא הזמן שיקיימנה רפ"א. תורה שבכתב נקרא חוק ותורה שבע"פ משפט ולשון ציוי נאמר על תורה שבע"פ רפ"ב. תורה שבכתב לומדין רק ביום ותורה שבע"פ גם בלילה רפ"ב. תורה שבע"פ הוא רוב נגד תורה שבכתב רפ"ב. הקב"ה נקרא ריע ישראל ושומר תורתו לאהוב את ישראל רפ"ד. מיום שנחרב הבית אלי' ז"ל מקריב תמידין בכל יום רפ"ה כשמתוח דון על ישראל פועלים צדיקים להסיר מעליהם ולתתם על ראש שונאי ישראל רפ"ז. מעשה פנחס מכפר גם לדורות שמוכח שם שהתערבות בין האומות גורם חטא רפ"ז. מעשה פנחס מכפר לדורות שאם אין מוחין בעוברי עבירה הוא מפני שיראים מהם אבל בלבם מצטערים ע"ז רפ"ז. חסיד נקרא העושה עבירה לשמה רפ"ח לפעמים קטגיריא בין אוה"ע כשרוצים להרע לישראל רפ"ט. אם החטאים באים מחמת שעבוד מלכיות נותנים עליהם החטאים ר"ץ. מנהיגי ישראל מוכיחין בדברים קשים את ישראל ומליצים עליהם לפניו ית' רצ"א. בעל תשובה לא ירבה מיד בסיגופים עד שיתחזק בתשובתו רצ"ב. הכא לבהמ"ק נתוסף בו קדושה רצ"ג. אם אין עושין המצוה בכינה יש כח לחיצונים לחטוף את המצוה רצ"ד. אם אדם שב על מחשבה רעה הוא הוכחה שעושה תשובה מאהבה רצ"ה. דבר שקר גם אם אין עושה לשום אדם עול עושה פגם בנפשי רצ"ז. ישראל גם מה שמבטיחים בדיבר בעלמא אין חוזרין מדבורן רצ"ח. אם מאמין שכל מה שבא עליו כן נגזר משמים עי"ז נמתק הדין ואין יכולים להרע לו רצ"ט. אם מצירין לישראל כל עיקר בקשתם שיתגדל ויתקדש שמו ית' ש'. בענין קריבות איש לאשתו יש חילוק בין חתן אבל לשאר אבל של"א. דגם שמדריגה גדולה למסור נפשו על קדושת השם מ"מ יש לבחור יותר בילדותו שיחי' עוד שיהי' ביכלתו לעבוד אותו ית' עוד הרבה שנים ש"ג. חילוק גדול בין מי שנחתם בר"ה לבין מי שנחתם ביו"כ ד"ש. כל האומות אין מאמינים שכל ישראל מנער, ועד זקן מתענים כל היום ו"ש. אם מחדשין הלכה נעשה שמחה בשמים ש"ז:
טעמים טעם למה לא נזכר בתורה שעמדה חמדה למשה י"ב. טעם שאין מספיקין ביד האומר אחטא ואשוב לעשות תשובה מ"א. טעם למה הי' צריך תמיד של שחר להיות מובחר מתמיד של בין הערבים נ'. טעם למה ביטול התמיד גרם חורבן בית המקדש נ'. טעם למה בעבר ושנה נענש גם על המחשבה נ"ב. טעם למה יחשב לת"ח שגגות לזדונות ס'. טעם למה שמקדימין לשפוט את הצדיקים תע"א. טעם למה שאין שכינה יורדת למטה מעשרה צ"ו. טעם למנהג ללבוש בגדי מתום ביו"כ ק"ג. טעם למה שקורין פרשת עריות ביו"כ קו"א רכ"ח. טעם למה לא ישן דוד שתין נשמי קמ"ו. טעם למה מצוה בו יותר מבשלוחו ר"ב. טעם לשם מלח רמ"ב: