אור ברסלב
דרך ימה דרוש לתשובה לפ' וילך

דרך ימה· רבי יעקב מאיר צבי פרידלנדר

דרוש לתשובה לפ' וילך

דרוש לתשובה תקצ"ח לפ"ק

רבו הדקדוקים בפרשה זו:

א] אמרו והי' בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלו' יהי' לו שטחות הדברים מורים כי שמיעתו דברי האלה יגרום שיתברך בללבו שלו' יהי' לו ואיך יסתעף מדברי התוכחות ברכת שלומו ב] מה טעם נתן לשלומו באמרו כי בשרירות לבי אלך שתיבת כי הוא על הרוב לנתינת טעם ג] למען ספות הרוה את הצמאה מה ענינו ד] אמרו לא יאבה ה' סלוח לכאורה הוא מיותר דהא כבר אמר אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ידוע שלא ניתן לו סליחה ומחילה ואם הכונה שלא יקבל ה' תשובתו יקשה הלא אין לך דבר שעומד בפני התשובה ה] ענין ריבוי הכעס וגודל החימה אשר הרבה הכתוב לספר מה הגורם לזה ו] והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל הלא כל עוברי רצונו ית"ש כשיקבלו גמול ידם יובדלו לרעה מכל בני ישראל העושים רצונו והאיך יעלה על הדעת שלא יבדלו העושי רעה מהעושי טוב בגמול ידם עד שהוצרך לומר שיהי' נבדל ואם ר"ל שיובדל משאר עוברי רצונו צ"ב במה יובדל ולמה יובדל מה נשתנה אלו מאלו ז] תיבת כל שזכר כמה פעמים ורבצה בו כל האלה ככל אות הברית להביא את כל הקללה אין מובן מה בא לרבות ח] ענין ומחה ה' את שמו מה הוא:

והנה רש"י ז"ל הביא מדרש אגדה ריש פרשת נצבים והוא ממד' תנחומא שם וצ"ב מה הוא הפיוס והאיך יהי' הקיום ע"י הקללות גם כפל דבריו ולא עשה אתכם כלי' והרי אתם קיימים כיון שלא נעשה בהם כלי' מובן שהם קיימים וגם מקיימין אתכם ומציבים אתכם הוא לכאורה כפל לשון ועוד תיבת לפניו שזכר פעמים כייתור וגם איני מובן כיון שהם קיימים בעולם לא לפניו ית"ש לבד הם קיימים אלא גם לפני כל הברואים גם ענין הדמיון ליום שהוא מאפיל ומאיר ובתנחומא הוסיף זש"ה הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהן של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה ועל כלם אמר (תהלים ט"ו) שם נפלו פועלי און דוחו ולא יוכלו קום אבל ישראל נופלין ועומדים וגו' הרבו הקדמונים לחקור בענין דברי התוכחות למה החליף ה' ושינה דרכו בקודש להרבות במדה טובה ממידת פורעניות ולמדו כן רז"ל מהכתוב פוקד עון אבות עד ועל רבעים והעונש על החמורה שבחמורת עבודה זרה איני מתפשט יותר רק עד דור רביעי ובתשלום גמול הטוב כתיב ועושה חסד לאלפים וא"כ למה ביעודי תורה לעושי טוב מקצר ועולה זעיר שם זעיר שם וביעוד העונשים לעוברי רצונו ית"ש הפליג להרבות בכמה מינים עד כי רבו למאד:

וי"ל שגם בזה תמים פעלו וכל דרכיו משפט ומה שהפליג ביעודו עונשם וקיצר ביעוד השכר הוא מרוב טובו וחסדו אשר גבר עלינו וכיון שהמדה כך היא להרבות הטוב מהפורענות לכך שם חק ומשפט לדברי הברכות והקללות האלה על דרך זה והענין הטוב הבא לאדם יוכל להיות על שני אופנים א' שתבא אליו מעט מעט היום יגדל בערך מה ומחר ירבה טובו וכן פעם אחר פעם עד כי יגדל מאד והב' תזל טובו כטל וכנחל שוטף יבא אליו כל הטוב בפתאום וברגע אחת יגדל כערך הראשון ברבות הימים וההפרד ביניהם הוא מבואר כי לא יגדל שמחת לב הראשון כ"כ כערך שמחת השני כי לא יגיל כל פעם רק לפי ערך הטוב ההוא אשר מצאה ידו בעת ההיא וכן כל פעם ופעם לא ימצא גיל וששון רק לפי ערך הטוב ההיא ומה שעבר עליו כבר הורגל אותו ולא יוסיף עתה שמחת לבבו. אמנם השני אשר יושפע עליו רוב הטובה בפעם אחת ישיג ידו למצוא רוב ששון ושמחה ומרגוע לנפשו כפי גודל ערך הטוב ההוא ואין ערוך לגודל שמחת לבבו כדמיון שני אנשים דהא' מצא ידו להתעשר בפ"א בהון רב, והב' ברבות השנים מצא ידו, פעם אחר פעם להרויח עושר מה עד כי ברבות השנים הי' לו רכוש רב כמו להראשון עכ"ז לא השיג עונג נפש ושמחת לב גדול כמו הראשון כמבואר בטבע. ולזה כאשר רצה דוד המלך ע"ה להפליג גודל שמחתו על אמרת ה' אמר שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. וכן הוא הדבר אצל הרעה הבאה לאדם ח"ו היא על שני פנים א' כשיבאו עליו ימי הרעה מעט מעט ומטה ידו יום יום ואז לא יכאב לבו כ"כ על גודל ההעדר הטוב כי הורגל ומלומד הוא באלה מעת אשר התחיל לירד מטה, ולא יגדל צערו בכ"פ רק לפי ערך האבדון שנה זו ומה שעבר עליו מימים קדמונים לא יוסיף עצב עליו אחר הזמן לא כן אם הוא על דרך הב' כי יבוא אידו בפתע פתאום ויהמו עליו גלי מים הצרות והרעות מכל צד בפ"א אין ערך ואין שיעור למכאובו:

ומעתה מובן פיוסו של משה רבינו ע"ה כי כונת דבריו לסתור טענה הנ"ל ריבוי הקללות עד אין מספר אשר הפליג ה' ביעודיו ור"ל כי חסדו גבר עלינו גם בזה. והוא עפ"י ביאר הפ' יסור יסרני ולמות לא לא נתנני שהכונה על שלא ישלח ידו השם להענישו כפי שיעור הראוי בפ"א רק חלקו לחלקים קטנים והרבה ליסרו פעם אחר פעם, והי' לו כח הסבל לסבול גודל העונש. וכבר כתבתי כי דרכו ית"ש לייסר אותנו בעונש הנחלק לחלקים קטנים משא"כ השכר והגמול הטוב לעושי רצונו משלם להם כפי מפעלם בפ"א ונותן להם כח וחיל לקבל רוב שפע הטוב ולא יהי' להם מכשול. וזו כונת הפ' (בתהלים י"ח) המאזרני חיל ויתן תמים דרכי ומעתה י"ל כי גם ביעודיו הראה ה' לנו גודל חסדו ולכן בשכר הטוב מקצר ועולה בהם כיון שאיננו נחלק לחלקים קטנים לתת אותם קצה מזה וקצה מזה רק בפעם אחת הוא שולח ידו הטוב לפי הראוי' למפעלו אכן העונש והפרענות הוא מחלקו לחלקים קטנים למען יעמדו על רגליהם ולא יפולו מכובד משא התלאות ועי"ז ירבו החלקים עד מאד ולכך הרבה ביעודי העונשים לפי שיתחלקו לחלקים הרבה מעט מעט שיהי' להם כח לסבול המכות אבל קיצר ביעוד הטוב לפי שניתן בפעם אחת, ובזה יובן (תהלים מ') אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני כי אפפו עלי רעות עד אין מספר הכונה כי בזה נודע אשר לא תכלא רחמיך עד עולם וחסדך ואמתך תמיד יצרוני ר"ל אף בעת שאנו עוברים על צוי תורתו שהרי אפפוני כ"כ מיני רעות עד אין מספר ולמה האריך לבאר רעות הרבה אין זה כי אם מגודל חסדו וטובו עלינו לעורר אותנו אל הטוב למען נעשה ונשמע לשמור ככל אשר צוה לנו רק את הטוב ממנו וזו כשהוריקו פניהם על ריבוי הקללות אשר הרבה והפליג בהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו והשיב להם כי לא לרעתם ניתנו דברי תוכחות רק לטובתם וזו אמרו הלא כבר הרבה הכעסתם למקום ובכל זה לא עשה אתכם כלי' ר"ל שלא האביד אתכם ע"י הרעות וגם אתם קיימים לפניו דייקא ר"ל אתם נצבים לפניו ממש ר"ל במה שאתם עושין רצונו ית"ש וא"כ אתם עומדים לשרת לפניו ית"ש ומעתה הקללות והיסורין מקיימין אתכם ע"י שנחלקו לחלקים קטנים סבלתם אותם ונשארתם קיימים וגם מציבין אתכם לפניו ית"ש שהם יכונו מצעדי גבר בל יטה מדרך הישר. בדברינו יובן (תהלים א') כי אם בתורת ה' חפצו וגו' והקושיא מבואר כי מאין הי' עולה על הדעת שיהי' רשעים מצליחים במעשיהם כמו הצדיקים עד שהוצרך לומר לא כן הרשעים ולדברינו יובן שהכונה כי לאיש צדיק ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה בפעם אחת ולא יהי' נחלק לחלקים הרבה ויוסיף ה' לו כח וירבה לו עצמה לסבול ולקבל רוב השפע בלי התעלפות ולא יבול לכך אמר והי' כעץ שתול על פלגי מים שהוא מקבל שפע הלחלוחית מפלגי מים בפעם אחת ולא כשאר אילנות המקבלים לחותם מעט כפי אשר הרוה הגשם את הארץ וכאשר ירד הטל עליו ואין נותנים פרי בעת הקבוע רק לפי ענין המטר הנתך ארצה אבל האילן הזה פריו יתן בעתו כיון שהלחלוחית באה לו בלי פירוד ושנביי' לא יבול ר"ל אף שנותן פירות רבים בעתו בכל זה אין כח הלחלוחית חלף והלך לו עד שיבולו עליהם כמו שאר אילנות וכן הצדיק לא ייעף ולא יגע להעליף ע"י רוב השפע הבאה לו בפעם אחת ובכל אשר יעשה יצליח כי ה' נותן לו כח ועצמה לקבל רוב הטובה ואמר אל תחשוב כמו שמשלם שכר לעושי טוב בפעם אחת כן יהי' העונש בשלימותו לרשע לכן אמר לא כן הרשע ר"ל לא יהי' התשלומין שלהם כן בפעם אחת רק יתחלק לחלקים דקים והוא כמו אשר תדפנו רוח שהוא נפרד לחלקים דקים וכיון שיש כ"כ הפרש בין משפט הצדיקים ומשפט הרשעים מזה ימשך שבזמן המשפט לא יעמדו יחדיו הצדיקים והרשעים כי יראה דבר זר בקו הדין הישר והי' מקום למידת הדין לקטרג מה נשתנו אלו מאלו לכן ה' בחסדו נתן מקום למשפטים לכל כת וכת לבדו. וזו על כן לא יקימו רשעים וגו' ולתת טעם וסיבה על דרכי ה' במשפטיו עם ישראל למה עשה כן הלא ברבות הטובה לעושי טוב בפעם אחת יהי' לו לפוקה ולמכשול ביראת ה' כי רוב הטוב הבא בפעם אחת יחליף טבעו ותומו כמאמר וישמן ישרון ויבעט לכך אמר כי יודע ה' דרך צדיקים ואף כי יתן רוחו עליהם בשפע רב בכל זה יעמדו על רגליהם ולא ימוטו ביראת ה' לכך הוא נותן להם כל טוב בפעם אחת אמנם לרשעים אינו משלם בפעם אחת כי ודרך רשעים תאבד ר"ל יעזוב רשע דרכו וישוב אל ה' לכן אינו שולח ידו בכל מגפתיו ובפעם אחת לפי שרק דרך רשעים תאבד אבל לא הרשעים. והנה המתפלסים אומרים כו און לייסר איש על רוע אמונתו בלב כי ע"י המכה לא ישתנה דעתו ואף כי יאמר בפיו כאשר הוכרח להגיד על ידי היסורים בכל זה דעתו לא ישתנה וא"כ אין תועלת ביסורין אם לא על דרך נקמה לעשות נקמה ולשפוך דם חנם המאמין באמונה ההיא לכך אמר הכתוב פן יש בכם וגו' אשר לבבו פונה היום וגו' פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה ר"ל בלבבו יחשוב לכפר בעיקרי הדת והי' בשמעו וגו' שהם נחלקים לחלקים קטנים יתברך בלבבו שלו' והי' לי יען כי בשרירות לבי אלך ר"ל ואין להשיב דעת ואמונת הלב ביסורין ואמר הכתוב כי אין זה מרוע מחשבת הלב כי הדעת בנפש השכלי תנוח אשר כל מגמתה להשיג האמת ולא תשנה בדעת רק מרוע מזג החומר הכרוך אחר תאות המדומות נגרר גם הנפש אחרי'. וזו למען ספות הרוה שהוא רוע הנפש את הצמאה הם התענוגים אשר תאוה נפש בהמתו וא"כ גם על רוע האמונה ראוי ליסורים להשיב את נפשו אל ה' אבל הכסיל לא יבין את זאת ומתברך בלבבו לכן אמר לא יאבה ה' סלוח לו ר"ל לא כמו שארי הנענשים בבני ישראל שנחלק העונש לחלקים כדי שישוב וירפא לו ונסלח לו על כל פשעיו רק כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלות ר"ל בשלימות בלי פירוד לחלקים, רק כולם יבואו עליו בפעם אחת להכחידו עד כי ימחה שמו מתחת השמים והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל החוטאים ונענשים שהם לא יקבלו עונשם בפעם אחת וזו ענין חרי אף הגדול שישלח ה' וידו בכל מגפותיו עליו:

תוכן העניינים

דרך ימה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה