דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך - הקדמה
על תרי"ג פקודי ה' ישרים. אשר באש דת בעליל נאמרים. ושבע מצות חכמים יושבי שערים. דרושים בכת"ר אותיות מאירים כספירים. חרותים על לוחות עשרת הדברים. לעומתם אלה המצות כולם ברורים. על דרך פרד"ס המה מבוארים. על פי הקדמות אמיתיות מאושרים. מני מחוקקים מפי סופרים וספרים. יהלו אור בהיר אור לישרים. נר מצוה ואור תורה מזהירים. כאשר בהקדמה מפתח שפתי משרים:
דראהאביטש דבר אמת לפ"ק:
בדפוס אהרן צבי זופניק דראהאביטש גאליציען:
הסכמות הגאונים:
הרב הצדיק הקדוש וטהור אור הבהיר מופת הדור לישרים אור בו"ק עטרת ישראל ע"ה המפורסים מו"ה מנחם מענדל מוויזניצא זצוקלה"ה:
כן הראה החסיד המופלג וכו' מו"ה מנחם מענדל נ"י מק"ק באריסלוב את החבור דרך חקיך על תרי"ג מצות אשר בדעתו להוציא לאור והוטב בעיני אדומו"ר הקדוש שליט"א ובעת שיצא מתחת מכבש הדפוס יקבל אדומו"ר הק' שליט"א ספר אחד במחיר אשר יושת עליו ולראי' באתי עה"ח יום א' כ"ה תמוז תר"מ לפ"ק פה טריסקאוויטץ דברי הכותב בשם אדומו"ר שליט"א משה ברומער סג"ל: הרב הצדיק בו"ק חו"פ מטע קדושים חכם חרשים תפארת ישורון כו' המפורסים מו"ה ברוך חונה בק"ק וויזניצא שליט"א: הן אדומו"ר הרב הק' שליט"א הי' למראה עיניו החבור דרך חקיך מאת הרב החסיד וכו' מו"ה מנחם מענדל נ"י מבאריסלוב והוטב בעיניו ובעת שיצא ממכבש הדפוס יקח ספר א' במחיר אשר יושת עליו מבעהמ"ח כ"ד הכותב בפקודת הרה"ק שליט"א יום א' כ"ה תמוז תר"מ לפ"ק פה טריסקאוויטץ הק' בעריל שטיק: הרב הצדיק בו"ק חו"פ עמודא דנהורא חכם הרזים זרע קודש מצבתו המפורסים מו"ה אליעזר צבי סאפרין שליט"א חונה בק"ק קאמרנא:
בא לפני איש חכם ונבון וכו' מו"ה מנחם מענדל בהרב החריף
מו"ה יואל ז"ל מק"ק באריסלוב ובידו טעמים ופירושים על תרי"ג מצות ואיש מנחם יצא לעבודת המלך מלכא עילאה ובא לראות בגנים וללקוט שושנים מראשונים ואחרונים ע"ד פרד"ס ואגב שראיתי שמביא דברי קדוש אאמ"ו זלה"ה באיזה מצות ומייגע עצמו להבין כוונתו הק' לזה באתי להסכים על החבור שראוי ונכון להתפשט בין בני ישראל הקדושים ומכיר אני בעל המחבר הזה בהיותו מסתופף מנעוריו אצל אאמו"ר הק' זלה"ה שהוא י"ש מנעוריו ושמעתי כ"פ מפי אאמו"ר הק' שהי' משבח אותו לפני לכן בקשתי מאחב"י שיחזקו את האי גברא רבא הרב החריף ושנון חסיד ועניו ירא ה' מרבים מו"ה מנחם מענדל נ"י וליקח ממנו הס' הנקוב בשם דרך חקיך כי לאו כל אדם זוכה לשתי שולחנות נגלה ונסתר ובפרט שאסף טעמי מצות בהקדמות אמיתיות קדושות עד שהוציא כל מצות הבורא ב"ה לאור בהיר באתי עה"ח עש"ק האזינו דברי איש יהודה אליעזר צבי סאפרין בהרב הק' זלה"ה מקאמרנא: הרב הגאון הגדול סיני ועוקר הרים שלשלת היוחסין מורג חרוץ בעל פיפיות המפורסים מו"ה שלום טוביש שליט"א בעהמ"ח שו"ת שאילות שלום האבד"ק באטישאן:
למראה עיני הי' המחברת דרך חקיך על התרי"ג מצות אשר חיבר הרבני המופלג החסיד מו"ה מנחם מענדל נ"י מבאריסלוב וראיתי כי הפליא לעשות לכלול כל תרי"ג מצות תוך אותיות הק' של עשרת הדברות ע"ד פרד"ס ובשפה ברורה ורצון המחבר הנ"ל להוציא לאור עולם ולאדפוסי אדרא וכבר ראיתי כי הסכים ע"י בזה כבוד מחו' הרב הצדיק בו"ק כו' מוויזניצא זלה"ה וביקש מאתי המחבר להסכים גם אנכי ע"י כן אמרתי לפעלא טבא יישר כחו וחילו וחפץ ד' בידו יצליח להדפיסו ולהפיצו ע"פ תבל ומהנכון אשר כל איש נבוב ילבב להיות בתומכי ידו למען יוכל לבלע זממו הטוב ונוצר תאנה יאכל פריו וגם אני מוכן אי"ה לקבל ס' אחד במחיר אשר יושת עלי דברי המדבר למען כבוד ד' והוגי תורתו יום ב' כ"ו תשרי תרמ"ו לפ"ק פה באטישאן שלום טוביש החונה פה ק"ק הנ"ל. הרב הגאון המאה"ג החריף ובקי וכו' המפורסים מו"ה דוב בער אבדק"ק יאססי שליט"א: אחרי אשר ראיתי חבל הרבנים המפורסים כולם נתנו מהודם על החבור הנוכחי שראוי להפיץ דבריו בישראל וגם אני ראיתי בו דברים יקרים ונחמדים בנוים על אדני האמת אי לזאת גם אני לא אחדל מלדבר על לב אחב"י משכו וקחו לכם הס' היקר הלז הנקוב בשם דרך חקיך אשר ביד ר' אליקים לאנדע להניח ברכה אל בתיכם הלא מצער היא מחירו אשר לא יסולא בפז וגם אני אקח אי"ה ס' אחד להשתעשע באמרותיו הנעימים. וחלילה לשום אדם בעולם להדפיס הס' הזה בלי רשות מהבעהמ"ח או ב"כ באתי עה"ח י"א תמוז תרמ"ו לפ"ק יאססי דוב בער בהרב רב ומו"ץ דפה: הרב הגאון המובהק חכם חרשים נבון לחשים ע"ה פ"ה עטרת ישראל זקן שקנה חכמה תושי' ומזימה כו' כק"ש מוהר"ר יעקב מאיר שפילמאן שליט"א בעהמ"ח ספר טל אורות אבדק"ק באקערעשט והגליל:
הן בא לפני הרבני מו"ה אליקים לאנדא נ"י ובידו חיבור הפלא ופלא מש"ב הרב המופלא החסיד וכו' מו"ה מנחם מענדל נ"י מנחם יצא לעבודת המלך מלכו של עולם וליקט שושנים וטעמים על תריג"מ וטעמו כצפיחת בדבש מתוק לחיך כנופת צופים בנוי על פי פרד"ס נגלה ונסתר וראיתי עליונים למעלה רבנים תקיפים כולם יעידון גודל מעלות החבור אשר נקוב בשם דרך חקיך גם אנכי חקרנוהו וכן הוא כי האירו עיני מאורו אשר הבהיק אור צח ומצוחצח דבש וחלב תחת לשונו לכן באתי להעיר את לב ב"י עורו נא והתעוררו נא לתמוך את ידי ר"א הנ"ל לבצע מעשיהו לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל וכל התומכו יתברך ברוב ברכות וזכות התורה יגן עליו בזה ובבא דברי השפל יעקב מאיר שפילמאן אבדק"ק באקערשט יע"א: הרב הגאון המאה"ג החריף ובקי בחדרי תורה כו' המפורסים מו"ה יצחק אייזיק שור אברק"ק באקערעשט:
הן האיר לנוכח עיני מחברת הנוכחי הנקרא בשם דרך חקיך מאת הרב המופלג החריף מו"ה מנחם מענדל נ"י וארא והנה ידיו רב לו במלחמתה של תורה והנני מסכים על ס' היקר שיצא לאור הדפוס ואבקש מאנשי שלומי הריצו ידיכם לבוא עה"ח והתנדבו ליקח הס' הלז וכל המכבד את התורה יכובד וירצה לשמים וגם אני אקח אי"ה ספר א' במחיר אשר יושת עלי י"ד טבת זמרת לפ"ק באקערעשט יצחק אייזיק שור האבדק"ק הנ"ל: הרב הגאון המאה"ג חכם הכולל וכו' הרב דקהל עדת ספרדיים דק"ק באקערעשט כבוד קדושת שמו כמו"ה מתתיהו אברהם צורמאני ס"ט שליט"א:
גם אנכי הצעיר בבנ"י הח"מ באתי כי אודה ועוד לקרא אחרי ראיתי הגאונים ה"ה ב' צנתרות הזהב המה הגבורים בתי אבות ב"ד אשר בעירנו זאת לעדת אחינו האשכנזים הע"י הם המדברים ביקר הס' הק' הזה דרך חקיך על תרי"ג מצות יתנו עידיהם ויצדקו כי נחמד העץ להשכיל חוקי האלקים ותורותיו לזאת באתי גם אנכי הדל באלפי לצוות לזה אל שלומי אמוני ישראל הספרדים די בכל אתר ואתר להדר עזר ביד ר' אליקים המשתדל להוציא מחשבתו הטובה הזאת מן הכח אל הפועל וזכות התורה הק' יכול על מגן להריק לכם ברכה עד בלי די כנפשיכם הטהורה וכעתירת עבדיכם החותם פה באקערעשט יע"א באהבת התורה בשנת הרני יי דרך חקיך לפ"ק בי"א לחודש טבת אנא זעירא דמן חברייא ירושלמי ולא קרתני מתתיהו אברהם צורמאני ס"ט: הרב הצדיק בו"ק חסידא ופרישא ענף עץ אבות הקדושים כו' כבוד קדושת שמו מוהר"ר אלטר אהרן אר"י שליט"א:
כן בא לפני הרר אליקים לאנדא מבאטישאן ובידו מחברת קודש על תריג"מ התורה מן ש"ב הרב ר' מנחם מענדל נ"י והוטב בעיני ע"כ הנני לבקש מאת אחב"י אוהבי התורה ושוחרי תושיה לתמוך את ר"א הנ"ל במ"ק למען יוכל להדפיס הס' הלז הנקרא דרך חקיך וכל התומך בידו המקום יהיה בעזרו כמאמר חז"ל כל המכבד את התורה כו' וגם אנכי אקח אי"ה ספר א' במחיר אשר יושת עליו ולראי' באתי עה"ח ה' ט' אלול כי בא עת לחננה לפ"ק פה פאדאלאוי אלטר אהרן אר"י בהרב הצדיק מו"ה יואל זלה"ה: הרב הגאון הגדול החריף ובקי וכו' מו"ה אברהם מרגליות נ"י אבדק"ק גאלאץ: ראיתי את החבור היקר מן הרב החריף המופלג מו"ה מנחם מענדל נ"י אשר הפליא לעשות חבור נפלא על התריג"מ בדרך פרד"ס והוטב בעיני למאוד ומהראוי ונכון לכל ב"י להביא ברכה לתוך ביתו לקחת את הס' הלז נקוב בשם דרך חקיך ואסור באיסור חרם חמור להדפיס את הס' הזה שנית בלי רשות המחבר הנ"ל או ב"כ והשומע יתברך ע"ז חתמתי את שמי יום ד' כ"ב אלול תרמ"ו גאלאץ:
אברהם מרגליות אבדק"ק הנ"ל והגליל:
הרב הגאון המובהק חריף ושנון איש חמודות רב תבונות ע"ה לו עשר ידות במעלות ובמדות כק"ש מו"ה משה דוד שפירא נ"י אבדק"ק גאלאץ:
ראיתי את הספר הנוכחי דרך חקיך והוא מפעלות גבר חכם ובא בסוד אלוק ומהראוי לתמוך ידי העוסק להפיצו בישראל והנני גוזר אומר בגזרת חרם החומר בל ישיג איש גבול המחבר וב"כ להדפיס שנית החיבור הנ"ל מבלי רשותו ולהשומע יונעם ולראי' חתמתי ד' כ"ב אלול תרמ"ו
פה גאלאץ:
משה דוד שפירא:
ועוד יש ת"י הסכמות נכבדות מן גדולי ישראל ותפארתם ומחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו כ"א בדרך כלל שהם מסכימים להדפיס החבור הנחמד דרך חקיך: ה"ה הרב הצדיק בו"ק חו"פ כו' מהור"ר יוסף אהרן שליט"א חונה בק"ק באטשעטשע: וה"ה הרב הצדוק הגדול החריף וכו' מוהר"ר אשר אנטשיל מק"ק סטאניסלאוו חתן הקדוש מאללעסק זלה"ה: וה"ה הרב המאה"ג וכו' המפורסים מהור"ר נפתלי הורוויץ אבדק"ק סינאוואץ: וה"ה הרב המאה"ג בנן של קדושים וכו' מהור"ר אשר ישעי' טייטלבוים נ"י האבדק"ק דערבאן: וה"ה הרב המאה"ג וכו' מהור"ר דוב בער דרומער אבדק"ק הערץ: הרב הה"ג החסיד ועניו כו' מהור"ר נחום וואליצער אבדק"ק טאלטשי: הרב הה"ג וכו' מו"ה שלמה מעהר נ"י אבדק"ק בריולוב: וה"ה הה"ג מהור"ר אפרים זלמן מרגליות אבדק"ק בריולוב: וה"ה הרב הג' החריף מהור"ר יהושע העשיל אבדק"ק סאליצע: וה"ה הרב הגדול החריף וכו' מהור"ר ישראל אבדק"ק הערלאוי: הה"ג כו' מו"ה משה אהרן הלוי נ"י אבדק"ק פאקשאן: הה"ג מו"ה משה זאב קיטאי נ"י דק"ק פיאטרא הה"ג מו"ה יהושע פאלק זאב מפאלטישאן: הה"ג הר"ר ליב אתרוג מניאמץ: הה"ג וכו' ר' אבנר כתבן מרימניק: הה"ג מו"ה שבתי סג"ל דק"ק באהאש נ"י: הה"ג ר' ישראל ב"ר חיים איצק מהערלוב: הה"ג וכו' מו"ה גדלי' דק"ק מוינעשט: הה"ג וכו' מו"ה נפתלי הערץ דק"ק אקנע:
אזהרה מבעל המחבר:
נודע ביהודה. לתודה ולתעודה. איסור השגת גבול לכן הנני גוזר באיסור חמור אשר שום בן אדם בל יערב להדפיס ספרי זה מבלי רשות ממני או מב"כ כאשר כן הדת נתנה ע"פ נמוסי המדינה כ"ד הק' מנחם מענדל בריז"ל בעהמ"ח ס' הזה:
השמטה:
(שייך למצות ל"ב):
לפמ"ש שם דמשכן הוא תיקון ל"ט קללות דאדה"ר
ע"י המלאכות ושבת הוה התיקון ע"י שביתה י"ל קושיות הגור ארי' ברש"י הקדים שבת למלאכת המשכן לומר לך דמשכן אינו דוחה שבת ל"ל הלימוד הלא משכן הוא רק מ"ע ושבת הוא עשה ול"ת: וי"ל דבפני יהושע כתובות מ' ע"א כ' דמ"ע שהוא בקום ועשה דוחה מ"ע בשוא"ת וסברתו כיון דע"י המעשה עושה פעולה לקיים מצות הש"י משא"כ בשוא"ת ע"ש. לכן ה"א דידחה אף מ"ע ומל"ת דשבת דגם מ"ע דשבת הוה בשוא"ת וגם התיקון הנ"ל הוה במשכן בקום ועשה ובשבת הוה ע"י השביתה. לזה הקדים הכ' מלאכת שבת ואמר אל"ה הדברי"ם ר"ל ל"ט אב"מ כמו שדרשו רז"ל אשר צוה ה' לעשו"ת אותם ר"ל לתקנם ע"י שבת דמנוחת שבת הוה כמעשה כמ"ש באוה"ח ע"ש. לכן הוה מנוחת שבת יותר תיקון ועשי' מן מלאכת המשכן לכן אינו דוחה שבת:
מודעה רבה:
נחוץ להודיע ע"ד איזה טעותים קטנים אשר נפלו בזה הס' בר"ת כי שינו הקוים של הר"ת מקומם כמו בן אדם כל אחד שהי' צ"ל כ"א ונדפס בא' כא' הקוים לבסוף וכן להיפוך נקרא הקדוש הי' צ"ל נק' הק' ונדפס נ"ק ה"ק הקוים וכדומה בכמה ר"ת נעשה משגה הזו לכן באתי להודיע כדי שידע הקורא ויבין לקרות בכ"מ כפי הענין וזה קל להבין. עוד אחלה באם ימצא איזה שגיאה וקושי באיזה מקום לעיין בהגהות ותיקונים ואם גם שם לא ימצא מענה ידינני לכף זכות לגודל המלאכה המרובה הזאת גם כי לא הסכנתי במלאכת ההגה עד כה. ועוד זאת אביע בקהל עם באם המצא ימצא באיזה מקומות שרמזתי סתם א' אמת. ד' דין ל' לב מ' מלך. ת' חותם אמת וכדומה. תדעו נאמנה כי לא מלבי הוצאתי רמז בר"ת וכדומה רק סמכתי על מה שהבאתי בהרבה מקומות רמז הזה ממקור קדושים ונלאיתי בכל פעם להביא שם אומרו וגם מה שבניתי ע"ד גמטריאות. בעזר אלקים צבאות. לא עשיתי מזה הקדמה חדשה רק רמז וסמך להקדמות רז"ל ולדעתם הקדושה: ויען כי הרבה פעמים רמזתי באותיות הק' בצורתם ובמנינם ובמילואם. אציע לפניכם הקדמה ממקור קדוש ספר שערי ג"ע בשער האותיות ש"א ותו"ד הק' תאני בברייתא של אאע"ה בשלשה ספרים נברא העולם בספר וספר וספור. ברוך אל אמת אשר נתן לנו תורת אמת ולא עשה כן לכל גוי שאין להם כתב ולא לשון רק בודים להם כתבים שונים ולא מצאו רמז בצורות אותיות שלהם לא באלה חלק יעקב שע"י אותיות התורה יוצר הכל הוא והם כלי אומנתו של הקב"ה לכן כל אות נרמז בצורתו ובמנינו ובבנינו ונפרש אלו הג' ספרים בספר היינו כמו שנכתב האות בצורתו. ספר הוא המגין של האות ספור הוא המבטא כל אות במילואו שהוא בנינו עכת"ד הק'. וע' בפרד"ס שער הכנויים ובס' כח ה' בלקוטי ש"ס מהאריז"ל:
השמטות הנחוצים:
(שייך למצוה נ"ג) לפמ"ש בלק"ת הק' י"ל אברהם יצחק יעקוב דויד עם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ועם ד' שמות שלהם אל אלקים הויה אד"נ כנודע גי' אלף ק"ח מספר השוה שור בור מבעה הבער להמתיקם. ולפמ"ש בשל"ה ד"א נזיקין שבמ"ה הם נגד ד' קליפות עון משחית אף חמה י"ל שהם ג"כ נגד איי"ד. עון מלא עין ו"ו נון גי' אברהם. משחית גי' יוד צדי חית קוף. אף הוא ת"ת דקליפה כי אף בף דמנצפך גי' תפארת חסר א' וגי' ה"פ גבורה. ויעקב הוא ת"ת דקדושה המבטל אף דקליפה לכן לא נאמר אף ביעקב. חמה מלכות דקליפה גי' גן. וכן אב"ן שהוא מלכות דוד אבן מאסו הבונים אבן הראשה וי"ל שור בור מבעה הבער עון משחית אף חמה גי' אלף קכ"ו מספר ז"ס חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד ח"י מלכות לבטלם ע"י ז' מדות דקדושה. ובהוסיף עליהם יחוד מ"ה ב"ן להכניעם גי' ב"פ יח"ע שמע ישראל י"א י"א לבוקר ולערב לבטלם מעלינו לא ירעו ולא ישחיתו. ומ"ש שם בור הוא נגד משחית אף שהבאתי מלק"ת בור נגד אברהם וא"כ הוה בור נגד קליפה א' שהוא עון מ"מ יש גם סדר למשנה הק' דחושב שור בור מבעה הבער א"כ בור נגד יצחק ויש ע' פנים לתורה כי י"ל גם שו"ר גי' אב"ג ית"ץ חסד הראשון דאברהם בו"ר גי' יצח"ק והוה שפיר בור נגד משחית ואלו ואלו דא"ח והבן בס"ד:
בדף ל עמוד ד שורה ל"ח כתבתי חותם בם דאי"ק גי' אלף נ"ד ר"ל לפמ"ש בס' האשכול דהלובן שבפנים הם הוא החותם והם שסביבו הוא שמו ית' כי צורתה כו גי' הוי"ה עש"ה הרי רומז אות ם לסוד חותם עם ם הרי גי' אל"ף נ"ד והכל נכון בס"ד:
בדף לג עמוד ד שורה יא צ"ל ויש לרמוז עוד אות ק' פשוט ומלא דמלא כזה קוף ואו פא בהחשב קוף ף' דמנצפ"ך גי' אלף ק' ואלף חוזר לא הרי אלף ק"א גי' שמנה שרצים יטמאו:
בדף סט עמוד א שורה י"ו צ"ל ולפמ"ש בזוהר בהקדמה ובאודר"ע דמ' רומז מלך י"ל דעם צורתה כ"ו גי' הוי"ה הרי הוי"ה מלך. וי"ל באות מ' מספרה מ' וצורתה נ"ו לפעמים מילואה מם גי' תר"ם ועם רמז הויה מלך כנ"ל גי' תתנ"ב מספר יברכך הוי"ה יאר הוי"ה ישא הוי"ה כללות ברכת כהנים ובזה הכל מתוקן בס"ד:
הקדמה:
יסודי הדת ווי העמודים, אורות המצות יקהת הפקודים. יודעי
הרמזים וחכמי הרזים. אותיות לוחות הברית יסודותם מרמזים. יקיימו הגזרות וישמרו האזהרות. אלה דברות נעימות ישרות. יעלו תר"ך במספרות רמ"ח כושרות. שס"ה מוזרות ואסורות. ושבע מצות בנו ונטעו רבותינו כמסמרות. (נרמז בר"ת שמות הק' ג' יחידים שמספרם נ"ר כנודע לי"ח כי כך קוטב החבור עלי נ"ר מצוה. דעת ותבונה יחוה):
מכל דורשי רשומות. ומפענחי נעלמות. בדת האל שוכן מרומות. עדות ה' מחכימות. הנגלות לנו וסתרי תעלומות. נתנו עידיהן וקול אמרים. אשר באלה עשרת הדברים. כל תרי"ג פקודי התורה צרורים: בזוה"ק יתרו צ"ג ע"ב הני עשר אמירין דאוריתא אינון כללא דכל פקודי אוריתא כו' ובזו"ח יתרו את כל הדברים האלה וכי הנהו ותו לא אלא הנהו כללא דכל אורייתא כולא דכלילו בהו. ובת"י בפסוק ואתנה לך את לחות האבן כו' ואתן לך ית לוחא אבניא דבהון רמוז שית מאה ותליסר פקודין ע"כ. ובמ"ר נשא עשרה זהב אלו י' דברות כו' מלאה קטר"ת שתרי"ג מצות כלילא בהו ]היינו ק' בא"ת ב"ש הוא ה' הרי גי' קטר"ת תרי"ג כן מבואר במקום אחר{ וכן אתה מוצא תרי"ג אותיות מאנכי עד אשר לרעך ע"כ. ובשל"ה מס' שבועות בשם מדרשו של ר' נחוניא בה"ק אמרי מ"ט בנשיאות כפים כו' אלא משום דאית בידים י' אצבעות רמז לעשר ספירות כו' ואותן העשרה נגד עשרת הדברות שנכלל בהם כל תרי"גמ ומנה האותיות של עשה"ד ותשכח דאינון תרי"ג ע"כ וכ' ע"ז בשל"ה פי' עד אשר לרעך וכולל הכל תר"ך אותיות וארז"ל שהם נגד תרי"גמ התורה וז' מצות דרבנן המשלימים לכתר. עכ"ל:
ובס' נחל קדומים. עשה"ד בהם תר"ך אותיות ואמרו קדמונינו ז"ל שהם נגד תרי"גמ התורה וז' דרבנן. וכתב מהר"מ הבבלי בשם ר' סעדי' גאון. אותיות עשרת הדברות הם תר"ך נגד תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ בני נח ]ואנן קיימינן ז' מצות דרבנן{ ע"כ:
והנה אחרי הדברים והאמת האלה. אשר נבעו ממקור קדושים חכמי קבלה. אמרתי להתבונן ע"פ משל ומליצה. להבין דברי חכמים וחידותם הנרצה. יען כי התורה לאור נמשלה ונרמזה. והמצוה נדמה לנר שבו האור נאחזה. כנאמר נר מצוה ותורה אור במחזה. וכמו שהאור לא יגיה שביבו. בלתי אם הנר טמון בחובו. וכן הנר לא יהל אור סביבו. בלעדי אם אור מלהיבו. כן התורה והמצוה אחוזים אלה באלה. להעלות ברק נוגהם מעלה מעלה. ואחד מהמה לא יוכל היות לבדו. בלתי אם השני אתו לסעדו. וכמו הנשמה והגוף יחד נאגדו. יתלכדו ולא יתפרדו. כן נר מצוה ואור תורה נאחדו. לכן כמו שבפרטות כל מצוה ברה. אותיות התורה שנצטוה בהם אליה מאירה. כן גם בכללות התורה. אשר בעשה"ד נגמרה. יש לכל נר מצוה אור אות א' בהירה: לכן יש להשים עין ולב אלה באלה להחבירה. לקשר נר מצוה באור התורה. והנה קם ארי שבחבורה. אשר לו נגלו חדרי תורה. ה"ג אדומו"ר הרב הצדיק בו"ק ע"ה פ"ה הגאון הגדול חכם חרשים. לו דעת קדושים. כל רז לא אניס לי' קדוש ישראל מו"ה יצחק יהודא יחיאל זצוק"ל מקמארנא זי"ע בספר' הק' אוצה"ח. לחבר האהל להיות לאחדים. כתר מצות עם תר"ך אורות יחד מצומדים, ע"פ הקדמות אמיתים וקדושים אשר רדה מגויות האריז"ל ותלמידיו הק' והדברים עתיקים. שבעתים מזוקקים. אשרי העומדים על סודו ונעימו. ברוך הוא וברוך טעמו. אמנם לאו כל מוחא סביל דא. ובני עלי' המה מועטים. אשר יוכלו לשאב ברהטים. מבאר מים חיים. אשר חפר יצחק ברוחו בעים. אי לזאת אמרתי אנכי השפל אבליגה נא כגבר איל. להתאזר עוצם כח וחיל. לחבר נרות ומאורים. ואף אנשים כערכי יבינו הדברים. ואספתי באמרים. מפי סופרים וספרים. שנים ושלשה גרגרים. ע"פ הקדמות אמיתים ונכוחים תחת אחד השיחים לפתח פטורי ציצים ופרחים. אשר באלה המצות מוכרחים. עם אורות אותיות עשה"ד נותחו לנתחים. ע"ד פשט רמז דרושים וסודות, כאשר חכמים הגידו במראה ובחידות. לדרוש האותיות מן אנכי עד לרעך כסדר האמורים. ולעומתם ירמזו המצות כסדר התורה סדורים. כפי אשר סידר הגאון בס' החינוך לתת משפט הקדימה. לאשר בדת אמת קדומה. ולכל הטעמים מטעמים שונים. טעם בעל החינוך הצעתי בראשונים. ועל שרשי רגליו אתחקה. בכל מצוה וחוקה. יען כי בקדשו הרחיב לשונו לבאר כל דבר. שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר. וכ"פ נמצא באמרותיו הנעימים. לוטה אור יקר מסודות וטעמים. המתאחדים עם טעמי חכמי זהר הצפונים ונעלמים. ואח"כ הבאתי טעמים כטעם לשד השמן. לתקוע יתד במקום נאמן. וקבצתי על ידי להקת קדושים. אלים ותרשישים. גמרא הק' וזוה"ק והמפורשים. הם זוהר הרקיע ומקדש מלך ועטרת צבי וזו"ח. ומדרשי רז"ל. רקאנטי פרד"ס רמב"ן רדב"ז פרי עץ חיים ולקוטי תורה ולקוטי ש"ס מהאריז"ל רמ"ע רבינו בחיי של"ה מהר"ם הבבלי עיר מקלט אוצה"ח. ועוד סה"ק כולם ברורים. וע"פ טעמי המצות האלו ערכתי הנרות מול האורות אותיות עשרת הדברות. כפי אשר עמדתי על הכונת האותיות במספריהם ובצורתיהם ומלואיהם ורבועיהם. ותמורתיהם בספר וסופר וספור כאשר לקטתי מן גמר"א הק' וזהר ומדרשים וזו"ח וס' הבהיר ואותיות דר"ע וס' התמונה ולקוטי הש"ס וס' ברוך שאמר כתבי האריז"ל פרד"ס מגן דוד מאורי אור שערי ג"ע רזא מהמנא רגל ישרה קהלת יעקב וכהנה סה"ק ומלבי לא הוצאתי דבר אך לפעמים עשיתי סמיכות ע"ד גמטריאות. אשר המה לחכמה פרפראות. להבין בקודש נוראות. בעזר המפליא פלאות. הראני לטובה אות:
אף כי בכמה מקומות הי' לאל ידי לטייל ארוכות וקצרות. ע"פ הקדמות ישרות. אמנם את אלה בחבורי זה העלמתי. ואך את מלאכתי שמרתי. אשר למטרה לי שמתי. בעזר צור ישועתי. לחבר נרות מצות באורות האותיות צפיתי:
וז"ל ס' מק"מ בזוהר בראשית דף ה' בענין המחדש חדושי תורה ומקדים הקדמות רז"ל ומדברי קבלה אין בזה עון ח"ו כיון שהקדמ' אמיתית ואם אותו הפירוש הוא אמיתי מה טוב ואם לאו יהי' הפסוק אסמכתא לאותו הקדמה. אבל המחדש הקדמה מדעתו. אם הוא אמיתית והוא בפשט יברא ע"י ארץ חדשה. ואם הוא בסוד יברא ע"י רקיע חדשה ואם ח"ו ההקדמה אינה אמיתית ח"ו כו'. וכ' עוד ונלע"ד דאם מסתפק אם הקדמה שחידש היא אמיתית יאמר בדרך אפשר עכ"ל הק':
ובסידור קול יעקב הק' בענין קבלה אל יוציא מפיו דבר שלא שמע מאדם הגון וראוי לסמוך עליו כו' או שלא ימציא לו איזה הקדמה מה שלא שמע מרבו. אבל לתרץ איזה פסוק או מאמרות ע"י הקדמות אמיתית מותר דאל"כ מה יעשה בחלקו שקבל במעמד הק' הרי שאם מחדש ע"י הקדמות אמיתיות ששמע מקדושים מה טוב. ועפ"י הדברים האלה הרהבתי בנפשי עוז לגשת אל הקודש ושמתי שם החבור הזה דרך חקיך כי בו יבוארו כמה דרכים. בטעמי חקים של מלך מלכי המלכים. שמורים בכל וערוכים. כי ישרים דרכי ה' ונכחים. וגם שמי מנח"ם במספר חקי"ך עולה. וכן נמסר לרמוז שמו לסגולה:
ויש לרמוז עד"ה דרך חקיך גי' שמ"ב מספר דין רחמים. אשר נרמז בתרי"גמ שהם רמ"ח מ"ע הם צד החסדים והרחמים. ושס"ה מל"ת הם צד הגבורה והדין כמ"ש בע"ח שער קיצור אבי"ע פרק ד'. הרי תרי"ג מצות המה דין רחמים. חו"ג והנה הכוללם יחד הוא סוד הדעת הדעת הטוב. כי מן הדעת יסתעפו חסדים וגבורות. וכן ע"י הדעת הטוב נדע למאוס ברע ולבחור בטוב להבדיל בין טו"ר כדי להיות בבחי' סור מרע ועשה טוב שהוא כולל תרי"ג מצות. מל"ת הוא מאוס ברע ומ"ע להיות בוחר בטוב וכ"ז ע"י הדעת כי אם אין דעת הבדלה מנין, והנה דעת הטוב הוא בחי' משה רבינו ע"ה. שהי' כלול ס"ר נשמות סוד התורה ס"ר אותיות. ובו הם נאחזים כל תרי"ג מצות. וכן משה רבינו גי' תרי"ג כי הוא סוד הדעת חו"ג מ"ע ומל"ת תרי"גמ והוא דעת טו"ב שכן טו"ב גי' שם הדעת שהוא שם הק' אהו"ה כנודע לי"ח. ומעתה נרמז בטוב. מספר דר"ך חקי"ך גי' מש"ה עם שם אהו"ה שלו שהוא טו"ב הכרוך בו כטעם ותרא אותו כי טו"ב הוא. והבן וה' יכפר. ויש לרמוז עוד דר"ך חקי"ך רומז ב' יחודים יח"ע שמע ישראל י"א י"א. ויח"ת בשכמל"ו עם ב' יחודים השייך להם כי כן יחוד הק' הוי"ה אהי"ה הוא יח"ע דאו"א כנודע. ויחוד הק' הוי"ה אד"נ הוא יח"ת דזו"נ. והנה דר"ך רומז גי' ב"פ יב"ק. אשר יב"ק האחד הוא יחוד הוי"ה אלקי"ם יחודא שלים. אשר במילואם כזה הוי"ה בד"מ ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גי' רל"ב. אלקים בג' מלואים יה"א הידועים ביודי"ן ההי"ן אלפי"ן גי' תתפ"ו הרי רל"ב תתפ"ו גי' בשוה שמע ישראל י"א י"א יח"ע. ויב"ק השני הוא הוי"ה אהי"ה אד"נ אשר במילואם כזה. הוי"ה בד"מ גי' רל"ב אהי"ה בג' מילואים הידועים קס"א קמ"ג קנ"א גי' תנ"ה הרי תרפ"ז הידוע ואד"נ מלא גי' תרע"א הרי תרפ"ז תרע"א גי' יח"ת בשכמל"ו אלף שנ"ח בשוה. הרי נרמז בתיבות דרך ב' יחודים. והנה בתיבות חקיך שהוא גי' קל"ח נרמז שמות הקדושים הנ"ל של ב' יחודים. כי חקיך גי' ב' שמות הוי"ה אהי"ה הוי"ה אד"נ שהם ג"כ ב' יחודים כנ"ל. והנה יח"ע של הוי"ה אהי"ה שייך ליח"ע דשמע כו' ויח"ת של הוי"ה אד"נ שייך ליח"ת דברוך כו'. הרי ב' תיבות דרך חקיך מצומדים יחד זב"ז לרמוז בהם ב' יחודים הק' ושמותם הק' והנה זה שביקש דוד המלך ע"ה הורני ה' דרך חקיך לייחד ב' יחודים הק' ואצרנה עק"ב להמתיק מהם ב' אלקים גי' עק"ב וד"ל לכן מה טוב ומה נעים שם דר"ך חקי"ך על תרי"ג מצות שהמה בחי' חו"ג כטעם כל אורחת ה' חסד ואמת כמ"ש באדרא ק' וכמש"ל בשם ע"ח הק' שהמה נגד זו"נ מ"ע ומל"ת. והנה מ"ע נגד יח"ע. ומל"ת נגד יח"ת שהם שמע ישראל י"א י"א. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והבן בס"ד וה' יכפר: ובאתי להסיר ממני תלונה. בפני אנשי מדע ותבונה. על אשר הרהבתי עוז לבוא במגלת ספר, ולחקוק הגיון אמרי שפר ואנכי נעור וריק כבן חפר, אל נא רבותי וחבירי אל תאשימוני, ולאיש גבה לבב אל תשימוני, כי ידעתי גם אנכי ידעתי ויותר מהמה מכם הבנתי, כי בביתי אין לחם ושמלה, נעדר מעש ואפס פעולה. אך אמרתי במה אכף ואקדם, לפני אלקי קדם ותשורה אין להביא פנימה, הנה ימים ידברו נדרי לשלמה, להשלים כתר מצות עוטה אורה, בחיל ורעדה ופחד ומורא, ולזכות הרבים בטעמי מצות התורה, אשר אספתי באמרים כעמיר גרנה, ופה לא עשיתי כי אם הכנה, ותערב נא לפני צור ישועתי גודל שקידתי ורוב יגיעתי, להיטיב לי אחריתי, ולכלכל את שיבתי:. בנחת והרחבה, בתורה ותפלה ותשובה, ולראות בנים ובני בנים בתורה ובמצות שקודים והגונים, ולשבת בבית ה' לאורך ימים. בטוב ובנעימים וללמוד וללמד להבין ולהשכיל תורת חיים. לשמור ולעשות ולקיים. עד הנה רחשת לב עבד לעבדי ה':
מעתיר נעימות חסד משמים. מצות עליון נאה דורש לקיים. בתורה נעימה ישכיל ויבין אורח לחיים: דברי מנחם מענדל בן יואל לפ"ק:
ר"ת הבאים בס' זה:
א"א אריך אנפין: א"י או יאמר. או"א אבא ואמא. אדה"ר אדם הראשון. אודר"ע אותיות דר' עקיבא. א"ס אין סוף. אבי"ע אצילות בריאה יצירה עשי'. אה"מ אלה המצות. א"יי אברהם יצחק יעקב. אוצה"ח אוצר החיים: בחי' בחינוך. בחי' בחינות. ב"ש ברוך שאמר. ב"ז בת זוגו. בי"ע בריאה יצירה עשי': ב"ש ב' שלישים. ביד"ש. בידי שמים: ג"ע ג' עולמות. ג"ר ג' ראשונות. ג"א ג' אמצעית. גז"ש גם זה שם. ג"ת ג' תחתונות: ד"ח דרך חקיך. ד"ז דין זה,דבר זה. ד"פ דרך פקודיך. דה"ק דבריו הק'. ד"ע ד' עולמות: ה"ג ה' גבורות ה"ח ה' חסדים. ה"ר ה' ראשונות: וי"ל ויש לרמוז. ו"ק ו' קצוות. ו"ח ו' חסדים: זוה"ק זהר הק'. זהר"ק זהר הרקיע. ז"ח זהר חדש. ז"א זעיר אנפין זו"נ זעיר ונוקבא ז"מ ז' מלכין. ז"מ ז' מרגלאין ז"ס ז' ספירות ז"ע ז' עממין ז"ק ז' קצוות: ח"ב חכמה בינה ח"ג חסד גבורה חג"ת חסד גבורה ת"ת, חב"ד חכמה בינה דעת. חגת"ם חסד גבורה ת"ת מלכות: טע"מ טעמי מצות. טמ"ז טעם מצוה זו. ט"ז טעם זה: י"ס י' ספירות. יסו"ת ישראל סבא ותבונה: כ"ע כתר עליון. כנס"י כנסת ישראל. כנ"י כנפי יונה. כ"כ כף כפופה כ"פ כף פשוטה. כח"ב כתר חכמה בינה: לק"ש לקוטי ש"ס. לק"ת לקוטי תורה. ל"ת לא תעשה: מאו"א מאורי אור. מ"ע מנחם עזר"י. מ"ע מצות עשה. מ"ז מצוה זו. מל"ת מצות לא תעשה. מק"מ מקדש מלך. מ"ש מלכות שמים: נה"י נצח הוד יסוד. נהי"ם נצח הוד יסוד מלכות. נוק' נוקבא. ניה"ק ניצוצין הקדושים: סה"ק ספרים הקדושים ספרי הקבלה. סט"א סטרא אחרא: עד"ש על דרך שכתב. עש"ה עיין שם היטב. עש"ה על שם הכתוב. עי"מ עיר מקלט. ע"מ עשרה מאמרות. עט"צ עטרת צבי. עשה"ד עשרת הדברות. עד"ה על דרך הסוד. ע"ח עץ חיים. ע"ס עשר ספירות: פע"ח פרי עץ חיים: צי"ע צדיק יסוד עולם: קה"י קהלת יעקב: רז"מ רזא מהימנא: ש"א שערי אורה. שעג"ע שערי גן עדן. שה"ק שער הקדושה: תו"ד תוכן דבריו. תו"מ תפארת ומלכות:
פתיחה:
בגמרא מכות סוף המסכת אמר ר' שמלאי תרי"ג מצות ניתנו לישראל שס"ה ל"ת נגד שס"ה ימות החמה ורמ"ח מ"ע נגד רמ"ח אברים שבאדם ובזוה"ק וכל סה"ק דורשים שס"ה ל"ת נגד שס"ה גידים שבאדם רמ"ח מ"ע נגד אברים והכל נגד האדם. ועיין של"ה הק' מאמר בית חכמה כ' שיש לומר שאין חילוק בזה והכל אחד. עד"ש בס' ע"מ מאמר חקור דין ח"א פי"א בשם א"ע שבאדם יש ב"פ שס"ה גידין דהיינו שס"ה דופקים ושס"ה שוקטים. והדופקים הם נגד שס"ה ימים. והשוקטים נגד הלילות וכ' ע"ז הרמ"ע שכן יש במל"ת ב' בחי' א' בחי' סור מרע לבד בשוא"ת נגד שס"ה השוקטים שהם נגד הלילות. ובחי' הב' יש גם במל"ת בחי' ועשה טוב אם מכוין לאסור בזיקים המתעה בהן וצבאו ופקודיו תחת שולטנתא דקוב"ה ]עיין זוה"ק משפטים קי"ד ע"ב וע' ע"ח שער קאבי"ע פ"ד וז"ל שע"י מ"ע מתקן היצ"ט ועל ידי שמירת מל"ת גורם לתקן היצה"ר תחת רשות הקדושה עש"ה והוא ג"כ ע"ד הרמ"ע{ והוא מובחר הכוונה בשמירתם והוא נגד שס"ה הדופקים שהם נגד שס"ה ימים עש"ה עכת"ד הק'. לזה ההוצעה כ' בשל"ה דדברי ר' שמלאי דמל"ת נגד שס"ה ימות החמה הוא ממש כדברי הזוה"ק שכ' שהם נגד שס"ה גידים. אך ר"ש בא לפרש שהם נגד גידים הדופקים לכן אמר נגד שס"ה ימים דוקא דהיינו שיכוין בשמירתם לאסור היצה"ר תחת פולחנא דקוב"ה בבחי' וע"ט והכל ניחא ובזה יתבאר במאמר ערובין י"ג ע"ב שני שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא (ב"ש) והללו אמרו נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא (ב"ה) נמנו וגמרו טוב שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. וכ' ע"ז מור"ש בסוף מס' מכות דטעם פלוגתתן ב"ה סברו דהבריאה טובה שעי"ז מסגל מצות ומע"ט בעוה"ז וב"ש סברו כיון שבנקל יוכל האדם לחטוא ולפגום ח"ו לכן הי' טוב יותר ההעדר. וע"ז נמנו ר"ל שמנו התרי"ג מצות ומצאו שהל"ת יתרים במספר על מ"ע א"כ קרוב להפסד מלשכר לכן טוב שלא נברא כיון שמועד לקלקל יותר מלתקן עכ"ד: והנה לכאורה נפלאו הדברים כפשטם שיהי' ההעדר טוב מהבריאה כי הבורא כל ברא עולמו להיטב לברואיו ואף שכתבו תוס' שם דמצדיק לא מיירי אמנם הלא רוב העולם הם בינונים: א"כ יהי' בריאתם לריק ולרעה ח"ו. גם הלא בכ"מ הלכה כב"ה וכאן נמנו וגמרו כב"ש. אמנם לפי הנ"ל יונח. דהנה ב"ש הם בחי' גבורות בחי' לילה. וב"ה הם החסדים בחי' ימים. לכן ב"ש איירי בבחי' מל"ת שכנגד גידים השוקטים שכנגד הלילות לכן המל"ת הם יותר ממ"ע והוה קרוב להפסד לכן אמרו טוב שלא נברא משנברא וכנ"ל. משא"כ ב"ה שהם בחי' הימים גידים הדופקים א"כ גם המל"ת הם בחי' וע"ט לאסור היצה"ר והס"ם תחת פלחנא דקוב"ה. א"כ הוה מצות עשה יותר שכל התרי"ג מצות המה בקום ועשה: ואם יזדמן לפניו איזה עבירה יהפוך למעשה הטוב. והל"ת המה רק שס"ה לכן טוב שנברא שקרוב לשכר יותר. ואמרו נמנו וגמרו ע"ד המור"ש הנ"ל שמנו כפשוטם ומצאו שהמל"ת הם יתרים לכן גמרו שטוב שלא נברא וכנ"ל אמנם עכשיו שנברא יפשפש במעשיו שיראה שיהי' גם השמירה מל"ת בחי' מעש"ה ועשה טוב כנ"ל שיכוין בהם לאסור הס"ם ואז יהי' הכל בחי' וע"ט ויהי' קרוב לשכר יותר:
ולפ"ז יש ליישב מאמר ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. דמה נ"מ בזמן הזה שנחלקו. ר"ל עפמ"ש לק"ת בראשית הטעם למה נשים פטורות ממ"ע שהזמן גרמא לפי הידוע שהנוק' יוצאות מחזה דדכורא למטה ושם הם דבוקים ומקום ההוא יקרא זמן כי זמן הוא היותו בחי' יום ובחי' לילה וז"א נק' יום ונוק' יקרא לילה וכל המצות שהם נגד המקום הזה נק' מ"ע שהז"ג לכן נשים פטורות דנוקבא אתכלילת בדכורא בעשות הזכר המצוה אין מהצורך שתעשה גם היא. והמצות שתלוים למעלה ממקום הזה חייבת כי שם אין הזמ"ג ואינה נכללת בדכורא לכן חייבת בפ"ע עכ"ד עש"ה בקדשו:
הנה שנה גי' ספירה וכן כתבו בסה"ק כ"פ לרמוז שנ"ה על ספירה וידוע דב"ש וב"ה הם בחי' דכר ונוקבא יום ולילה. כמ"ש המקובלים שהם חו"ג וב"ש בחי' גבורה נוקבא לילה. וב"ה בחי' חסד דכר יום. וזהו ב' שנים ומחצה היינו ב' ספירות וחצי שהם ח"ג וחצי ת"ת נחלקו ב"ש וב"ה דכר ונוקבא כביכול ואינם דבוקים יחד ואז יש מחלוקות ביניהם שב"ש בחי' לילה גידים השוקטים אומרים טוב שלא נברא שקרוב להפסד וכנ"ל כיון שהל"ת יתירים. וב"ה אומרים טוב שנברא שהוא בחי' יום גידים הדופקים והכל בחי' וע"ט וכנ"ל: אבל לאחר ב' שנים ומחצה שם דבוקים יחד ואין מחלוקות שנכללו יחד והנוקבא טפלה אל הזכר וב"ש כב"ה בבחי' שס"ה ימים גידים הדופקים ולכ"ע טוב שנברא כי גם במל"ת עושה טוב וכנ"ל וה' יכפר כי כתבתי דרך אפשר:
לפ"ז יש ליישב מה שהקשה בלק"ת בראשית גם בכסא מלך תיקון ס"ט על מ"ש שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח והקשו הלא מ"ע הוא במעלה יותר מן ל"ת ולמה ירמז הל"ת קודם בשם י"ה והמ"ע באותיות ו"ה. ולהנ"ל יונח דמיירי במכוין במל"ת לאסור הס"ם וחילי' דילי' תחת פולחנא דקוב"ה דהוא ג"כ בחי' מ"ע. וגם לפמ"ש בע"ח הנ"ל במ"ע גורם לתקן רק הטוב והיצ"ט ובמל"ת מכוין לשעבד הרע תחת הטוב ועושה מרע טוב והיינו באופן הנ"ל. והנה הכוונה הזה הוא רק במחשבה דהוה כמעשה לכן נרמז זה בשם י"ה עולם המחשבה. משא"כ מ"ע הוא במעשה ממש לכך נרמז בו"ה ששם ז' ימי הבנין עולם המעשה:
ויש ליישב עוד דהנה כתיב סור מרע וע"ט דקודם צ"ל סור מרע כי כל המצות ומע"ט שאדם עושה בעודנו רשע הם הולכים למקום הקליפות ר"ל כמ"ש נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים לכן משפט הקדימה בזמן הוא מל"ת. לכן הוקדמו גם ברמז שם הוי"ה ב"ה הקודם לקודם י"ה למל"ת ו"ה למ"ע. ויל"ע דהנה הוא בנוקבא שהוא ש"ם כנודע מכוונת שמ"ע דק"ש. והנה אבא יסד ברתא כטעם. בחכמה יסד ארץ לכן נרמז שמי עם י"ה שהוא חכמה למל"ת ומ"ע הוא בדכר סוד זכ"ר לכן זכרי שהוא ז"א בחי' ו' ואות ה' טפלה אליו תמיד לכן במ"ע זכרי עם ו"ה:
ובלק"ת בראשית מיישב בקדשו כי שמי גי' קפ"ד קס"ו אחורים דע"ב ס"ג והפנים הוא י"ה לכן שמי מצטרף עם י"ה ונעשה שס"ה כי ע"י קיום ל"ת גורם להתחבר אחוריים דאו"א עם הפנים. ולהיות כי זווג או"א נעלם מאוד לכן להיות מל"ת שהם דינים גורמים החילוף ונתחלפו י"ה באותיות מ"צ. ובמ"ע גורם זווג בלי העלמה וחלוף לכן נקראים מצוה ע"כ. וי"ל שלכן כתיב זה שמי לעלם לשון העלמה. כי אותיות י"ה הפנים של שמי באים באותיות מ"צ כטעם הנסתרות לה' אלקינו וזה זכרי היינו אותיות ו"ה נזכרים בגלוי לדר דר הנגלות לנו ולבנינו:
וידוע שיש בכל מצוה בחי' מחשבה דבור מעשה ובזוה"ק עובדא מלולא רעותא. והם נגד נפש רוח נשמה. והם נגד כל קומת עשר ספירות מחשבה חב"ד. דבור חג"ת. מעשה נהי"ם כנודע וצריך אדם השלם לכוין בכל מצוה ומע"ט ג' בחי' הנ"ל. ואם לאו הוא חסרון ומום ח"ו. וכן נרמז אדם א' רומז למחשבה אלף חכמה כנודע ד' דבור מ' מעשה:
והנה מחשבה הוא לכוין לקיים המצוה לשם שמים ולעשות לו נ"ר שעושה רצונו ית' שציונו. ודבור בעת שלומד הלכות המצוה. ומעשה הוא מעשה ממש. והנה במל"ת יש ג"כ מעשה אם מכוין כנ"ל לאסור הסם וכת דילי' תחת פולחנא דקוב"ה. ומכ"ש בענין ל"ת שצריך להטריח א"ע להנצל ממנה כמו חמץ בפסח שצריך לעבוד בגופו וממונו קודם פסח. וכן מאכלות אסורות צריך להכנה דרבה וכן לשבות בשבת ויו"ט ממלאכה צריך מעשה מקודם וכדומה. וי"ל לפמ"ש בתיקונים שבכל ממלל דקדושה צריך לייחד קול דבור ביחד שהוא יחוד קוב"הו א"כ צריך לד' בחי' מחשב"ה דבו"ר קו"ל מעש"ה עולה בשוה יחוד שמע ישראל הויה אלקינו הויה אחד ליחד בכל מצוה יחודא עילאה ית"ש:
וידוע עוד מסה"ק דבכל מצוה יש יב"ק יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה. כי מכל מצוה נעשה יחוד למעלה. והאדם מתקדש למטה כטעם אשר קדש"נו במצותיו וברכה הוא הברכה. וג' אלה נגד אברה"ם והיה ברכ"ה. יצח"ק קדוש"ה עולה על המזבח ונתקדש. יעקב יחודא עם בניו כנודע והם חס"ד גבור"ה ת"ת עיין זוהר משפטים קט"ז ובפע"ח שער הברכות. שהם אהב"ה ירא"ה אמ"ת במספר יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה. אשר הם ג' קוין ימין שמאל אמצע והם ג' ווין יחוד קדושה ברכה אהבה יראה אמת עם ג' ווין גי' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ונרמז גם יח"ת בכל מצוה הרי נרמז בכל מצוה ב' יחודים שהם יח"ע שמע ישראל י"א י"א ויח"ת ברוך שם כמל"ו:
והנה מבואר בסה"ק שכ"א צריך לקיים כל תרי"גמ ואם לאו הוא מוכרח להתגלגל שנית וכ"פ. והנה יש כמה מצות שלא יוכל לקיים כ"א גם מצות התלויים בארץ. ונתנו עצה לזה חז"ל להתכלל כל אחד עם כל ישראל ומה שחסר זה גלה זה ובין כולם מתקיימים תרי"גמ ומצות התלויות בארץ יוכל לקיים עד"ש ונשלמה פרים שפתינו בלימוד ההלכות כנודע. ועוד אמרו בזה דהנה כל מצוה כלולה מכל התרי"גמ כי בקדושה יש התכללות. והמצות תלויות בספירות וכמו שהספירות כלולים זב"ז כן תרי"גמ כ"כ בשל"ה. לכן אם מקיים מצוה א' כראוי נחשב לו כאלו קיים כל תרי"גמ התלוים בה וכן אומרים יה"ר כאלו קיימתיה כו' ותרי"גמ התלוים בה וכ"כ הרמב"ם ז"ל במשנה א"ר חנינא בן עקשיא כו' לפיכך הרבה להם תו"מ כי כשהם הרבה א"א שלא יקיים א' על מתכונתה וזוכה לעוה"ב:
לכן אומרים בברכות המצות אשר קדשנו במצותיו וצונו המצות לשון רבים והמצווים לעשות לשון רבים כדי לכלול המצוה עם כל המצות ולכלול העושה עם כל ישראל העושים ומקיימים ובזה יחשב כאלו כל ישראל מקיימים כל המצות התורה והבן:
רש"י בתחלת התורה ז"ל הק' אר"י לא הי' צריך התורה להתחיל אלא מהחודש הזה לכם כו' ומ"ט פתח בבראשית כו' והקשה במזרחי הלא יש ג' מצות בתורה קודם החודש הזה שהם מצות פ"ו מילה גיד הנשה. ותירץ דהי' יכול לכתוב תוך שאר מצות התורה. ויש לדקדק א"כ לפי תירוצו של רש"י משום כח מעשיו הגיד לעמו קשה תינח מעשה בראשית ומעשה אבות צריך להקדים אבל המצות הי' נכון לכתבם עם שאר המצות. וי"ל בזה דג"מ האלה הם שרשי כל המצות ויסודותם. לכן להם משפט הקדימה כמו יסוד הבית שהוא קודם לבנין הבית. דהנה פ"ו הוא קיום מין האדם וכמ"ש בס' החינוך דאם לא יהיה אדם מי יקיים כל המצות. וכן מצות מילה הוא הסרת הערלה מגוף האדם דהיא בחי' הנחש וכמ"ש בזהר ומקובלים ואם לא יסיר הנחש לא יעצור חיל להתקדש במצות ה' וכאמרם ז"ל מה פסח שהוא מצוה אחת אמרה תורה וכל ערל לא יאכל בו כו'. וגיד הנשה כתב בזוה"ק דהוא מנשה לבני אנשא פולחני' דמארא ומוסיף כח היצה"ר והטומאה נמצא ג"מ האלו הם יסודי המצות ושרשם:
ויש לרמוז בזה דרך צחות דהנה ג' מצות האלו נרמזו בג' אותיות א"נ"כ מן עשה"ד כמש"ל בס"ד ורומז אל אנ"ך שביד הבונה ליישר בו יסודות הבית וחומותיו. לבל יפלו ולבל יתעקמו קירותיו. כן כאשר נתן לנו אלקינו תורת אמת מגדול עוז בשם ה' הנה ה' נצב על חומות אנ"ך שהם ג"מ הנ"ל ליסד יסודות התורה והמצות להשריש בלבבינו לנכון קיימת:
וידוע מארז"ל דאין לתת טעמים למצות הש"י כי יש לחוש לחורבה שידמו שאם אין שייך זה הטעם גם המצוה בטלה. וכמו שפקרו פורקי עול כמה מצות תפח רוחם מטעם זה. אמנם ראינו גדולים חקרי לב נתנו עידיהם טעמיהם ורמזיהם במתיקות המצות בגמ' ובמדרשים ובזוה"ק ומקובלי' הק'. אמנם הענין הוא כי איש הנבער מדעת אשר תומך יתדותיו רק ע"פ הטעם הידוע לו כפי שכלו המוגבל בגבול אזי ימעדו קרסוליו. ובקל יהרסו מעגליו: אבל האיש הנלבב אשר יתקע יתד במקום נאמן. להאמין אמונת אומן. כי אין חקר להבין רצון אלקים חיים במצותיו כמו שאין מבין דבר במהותו ית"ש כן הוא ודעתו ורצונו אחד ואין לידע ואין להרהר אחר נתיבי מצותיו ית"ש שהם רצונו. אך עם זאת נפשו כלתה לדרוש ולהשכיל טעמי המצוה כפי מה שגילו לנו חז"ל מוסדי ארץ הקדושים והאמיתים אשר זרחה עליהם רוח חכמה ודעת לדעת את ה' ולעבדו ולעשות ולקיים גזרותיו ועדותיו עד"ש דרוש וקבל שכר באופן כזה הרשות נתונה לכ"א ועוד יחשב לזכות ולמצוה רבה וזה שיש לפרש פסוק טוב טעם ודעת למדני כו' ואין לחוש לחורבה הנ"ל פן ע"י הטעמים יבוא לבטל ח"ו לפעמים כשידמה לי שאין שייך הטעם. לזה איני חושש כי במצותיך האמנתי אמונה פשוטה מושרשת בלבבי:
וזה שי"ל בפסוק אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך כו' כי חקים המה המצות שאין בהם שום טעם כגון פרה אדומה וכדומה שאין לומר בהם רק גזרות המלך. וביקש שיכונו דרכיו לשמור החקם בלב שלם ואז יוכל לחקור גם בשאר המצות איזה טעם שיוכל למצוא כי כבר הורגל לשמור החקים אף שאין בהם שום טעם לכן אז לא אבוש בהביטי היינו להביט בעיני השכל ולחקור אל כל מצותיך ואין לחוש לחורבה הנ"ל כי עכ"פ אקיים אותם מצד חוק וגזרת המלך ב"ה. לכן ערכתי לפני עם אמונים. טעמים מטעמים שונים במצות אל עליון אדון האדונים. כי המאמין לא יחוש למים הזדונים. ויוסיף לקח עשרת מונים:
במס' שבת פ' ר"ע אמר ר"א בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול מי גילה רז זה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו שנ' גבורי כח עושי דברו ואח"כ לשמוע בקול דברו. ויש להבין מפני מה יתייחס לשון זה למלאכים יותר מלישראל. ואף שבפסוק נמצא זה הלשון במה"ש מי יימר דאין שייך זה גם לישראל. וי"ל דכתיב סור מרע ועשה טוב דהיינו קודם ישתדל להיות סו"מ שלא לעבו' על מל"ת ואחר כך ישתדל לקיים וע"ט דהיינו מ"ע. ואף שמ"ע הוא במעלה יתירה מן מל"ת והראי' שמ"ע דוחה ל"ת אמנם בזמן קודם מל"ת ממ"ע כי האדם יצר לבו רע מנעוריו והוא בעל חומר לכן צריך מקודם להסיר הרע ממנו וזוהמתו ואח"כ יוכל להתקדש לקיים המ"ע כמ"ש בסה"ק שכל מצות ומע"ט שהאדם עושה והוא בעל עבירה ר"ל הוא מקלקל ביותר. משא"כ המלאכים שאין בהם שום רע ושום מגע יצה"ר וזהומא לכן הם מקיימים קודם מ"ע לפי שמ"ע יותר במעלה מן ל"ת ואח"כ המל"ת שהיא בחי' שמיעה לכן קודם עושי דברו במ"ע ואחר כך לשמוע בקול דברו שלא לעבור מל"ת כמ"ש מור"ש על נעשה ונשמע כי נעשה רומז מ"ע ונשמע מל"ת. אמנם ישראל היו אז במעמד הר סיני שפסקה זוהמתן והיצה"ר ונזדככו כמו מלאכי עליון. לכן אמרו ג"כ נעשה קודם ואח"כ ונשמע. כי היו ב"ח מיצה"ר ולא הי' בהם רע כלל. וז"ש מי גילה רז זה לבני רז זה שמה"ש משתמשין בו להיות מקודם עשה טוב ואח"כ סו"מ:
הנה נתבאר שיש בעשה"ד כת"ר אותיות נגד תרי"גמ התורה וז"מ דרבנן. ובמשנה תורה נתוסף פ"ז אותיות בעשה"ד ויש לרמוז מספר לבנ"ה עד"ש בתיקונים תיקון כ"א יפה כלבנה תורה שבע"פ והוא משנה תורה כמ"ש זוה"ק ואתחנן דף רס"א תושב"כ ותושבע"פ דא תורה ודא משנה תורה לכן נתוסף במשנה תורה שהוא תושבע"פ כמספר לבנ"ה אותיות יותר על דברות הראשונות שהם תושב"כ והבן:
ויל"ע בתוספת אותיות כמנין אנ"י הוי"ה. לרמוז בל יטעו עוד כמו שטעו בלוחות הראשונות שאמרו שצריכים לממוצע שילך לפניהם. ועשו מעשה העגל ר"ל ועי"ז נשתברו הלוחות. ונרמז להם בלוחות אחרונות תוס' מנין אנ"י הוי"ה אני ולא מלאך ולא השליח רק הוא בכבודו ובעצמו מנהיג העולמות כולם ומשגיח בכלל ובפרט. ועוד י"ל אנ"י גי' טדה"ד כוז"ו שהם הלבושים והסתר אל ד"א הוי"ה ב"ה. מ"מ הכל הוא הש"י והוא בחי' אל מסתתר. לכן אין לעבוד ח"ו לשום כוכב ומזל או שר של מעלה רק הקב"ה שהוא מסתתר ומתעלם בכל העולמות ומלא כל הארץ כבודו להנהיגם ברחמיו וחסדיו כי אף בחי' אנ"י שהוא הסתר וכסוי הוא הוי"ה בכבודו ובעצמו ית"ש והנה כל אותיות של עשרת הדברות האחרונות הם תש"ז גי' אל אדון על כל המעשים. רומז ג"כ כנ"ל שהקב"ה הוא אדון על כ"ע ואף בעשי' שהוא המעשים אין עוד מלבדו:
והנה יש קע"ב תיבות בדברות הראשונות ועם י' שהם י' דברות הרי מספר יעקב שהוא תורה שבכתב כנודע. ויש לרמוז קע"ב גי' ב"פ אלקים שכן כתיב בלחות הראשונות, והלוחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הרי ב"פ אלקים, והנה זה רומז על בחי' הדינים שהי' בהם כמ"ש בס' לק"ת הק' פ' תשא וז"ל שבירות הלחות כעין שבירות הכלים שהי' בשביל הגבורות שירדו בהם כו' לכן נשברו לכן לא הי' ט' בראשונות דהיינו טוב החסדים עכ"ל הק'. והנה בלחות שניות נאמר למען ייט"ב לך וכן ט' דהנטויה בלוחות שניות דמרע"ה ועיין ס' ברית כ"ע מאמר אילו של יצחק הוסיף בלוחות השניות ב"פ טוב שלא יקרם כמקרה הראשונות שנשברו בחסרון הטוב יע"ש. נמצא לחות שניות הם סוד עולם התיקון:
והנה יש טוב תיבות יותר בשניות מבראשונות וי"ל שזה כנגד ב"פ אלקים שיש בראשונות מעשה אלקים ומכתב אלקים לכן בשניות ב"פ טוב במעשה ובמכתב במעשה היינו מה שיש טוב תיבות יותר במעשה הלחות ובמכתב מה שנאמר בפירוש במכתב למען ייט"ב לך:
ויש לומר דרך אפשר לכן ערב לב משה להוסיף בחי' טוב מדילי' ובהדי כבשא דרחמנא למה לי' משום שכן נרמז מהקב"ה שאמר לו כתוב לך את הדברים האלה וקאי על לוחות השניות ותיבות לך כמיותר וי"ל ל"ך משל"ך והיינו מדרגא דילך שנאמר בלידת משה כי טוב הוא וארז"ל מלמד שנתמלא הבית אור שנ' וירא אלקים את האור כי טו"ב. וכ' בסה"ק אור קדמאה והם סוד ה' אור ה' חסדים והוא סוד טוב אור הגנוז דטובי' גניז בגווי'. וי"ל דלכן נאמר במשה ותצפנהו בחי' אור הגנוז לכן נאמר כתוב ל"ך מדרגא דילך היינו בחי' הטו"ב את הדברים האל"ה. אל"ה גי' אלף ל"ה ה"פ אור שהם ה"ח וזה שנתמלא הבית אור"ה ה' אור והוא בחי' טוב הנ"ל שהוא מדרגת משה לכן כן הוסיף משה בחי' טוב בלוחות שניות מבחי' שלו לכן נתקיימו הלוחות וכנ"ל ודו"ק:
אנכי: