דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקצט]
ת:
לחלוץ נעל מרגל היבם אם אינו רוצה ליבמה שנאמר וחלצה נעלו מעל רגלו. הרדב"ז כ' כי שליפת המנעל ונתינתו לרעהו הוה קנין סידור שנוהגין שנוטלין ממנו קנין שלא יחזיר בו עוד ועי"ז מתקיים הדבר והיותו במנעל לבזותו על שלא רצה להקים לאחיו שם ומט"ז ירקה בפניו והעומדים שם אומרים חלוץ הנעל לבזותו ועיקר הטעם להמציא לנשמות תקון לתקן את אשר עוותו כי הנשמה העליונה אשר נאצלו ממנה שאר הנשמות משתדלת לתקן אותם ע"י גאולה ותמורה להתפאר בהן לפני המלך ית' וזאת התעודה דרכה מיום שנברא אדה"ר ע"י דוד ומשיח עכ"ד. ובחי' כ' לפי שהאשה הזאת היתה ראוי' לשמש לאיש הזה תחת אחיו והוא לא רצה לכן צריכה לעשות שימוש זה של חליצות המנעל כעבד הקנוי בפירסום לפני הב"ד להראות שקנוי' היתה לו לגמרי ולפי שלא רצה להקים שם לאחיו יצאה מת"י וירקה בפניו להודיע לכל שנפטרה ממנו לגמרי עכ"ד. וז"ל זוה"ק אי ההוא פרוקא לא בעי לקיימא לאחוהו בהאי עלמא בעי למשרי חד נעל ברגליו וההוא אתתא תשרי לי' לההוא נעל לגבה אמאי אלא דההיא נעל בגין מיתא איהו ואתייהב ברגלי' דחייא אחוהו ואתתא מקבלה לההוא נעל לגבה לאחזאה דהא ההוא מיתא בין חייא אהדר בעובדא דא והא בהפוכא מההוא נעל דנטיל מיתא מחייא וההוא נעל נטיל חייא מן מיתא עכ"ל. ובלק"ת טמ"ז כי ע"י יבום באים נר"נ שנית בקשר אחד וכשהיא חולץ אותה מתיר הקשר הזה לפזרם איש לדרכו יפנה וחולץ במנעל ממעל לרגלו לרמוז על הפירוד הגדול שעושה עכ"ד עוד שם סוד חלוץ הנעל הוא מט"ט כשאין זווג למעלה באצילות יורד ביצירה ומתלבש במט"ט ושם מזדווג בנוקבא כמו אדם שמת שמתעלם באחיו שהוא היבם לכן משימין הנעל ברגליו שיחזיר לעלות בשרשו וז"ס החליצה עכ"ד הק'. ונרמז זה באות ת עם רגל עקום היורד לעולמות התחתונים בסוד ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה ששם משתמשין מט"ט וסנד"ל וסוד טר"ף גי' חלו"ץ הנע"ל שע"י החליצה ניתן טר"ף למט"ט וסנדל ודו"ק וה' יכפר. ונרמז ת היא מדה עשירית י' וצורתה ד"נ ועם ת' הרי ידנ"ת גי' מטטרו"ן נע"ל וכן נרמז ת רומז רגליה יורדות מות בההוא נעל דנטיל חייא מן מיתא. ומהר"ם כ' טמ"ז כי הנשמה תוך הגוף כרגל תוך המנעל וכשנפטר מהעולם חולץ רגלו מן המנעל וכשמת בל"ב נפשו עגומה על שלא קיים דמות צלם הקדוש ואם יבם אחיו נגאל ואם לאו נשאר רגלו בלי מנעל לכן חולצין מנעלו ע"כ. ובשל"ה כ' האשה היא מנעל של הבעל שהוא נעול ומוסגר תוך חיקה וכשחולצת המנעל ליבם אז מסתלקת מבעלה ונפתח ויצא הרוח וצריך לבקש לו מנוח באשר ימצא עכ"ד ונרמז באות ת דהוא חותם והוא מנעל לבן זוגה שהוא א' כמ"ש בזו"ח שיר כמש"ל כ"פ וז"ס א' נחתא לגבי ת' לאמשכא לגבי'. וכשחולצין המנעל דהוא ת הולך הבעל לבקש לו מנוח וישוב הרוח למעלה ומצאתי בס' עשרה מאמרות מאמר המדות חלוץ הנעל בהחשב ץ' מנצפ"ך גי' נפש רוח נשמה חי' יחידה כי ע"י החליצה מעלה כל ה' חלקי נרנח"י בסוד ת' תחי'. ויל"ע חלוץ הנע"ל מספרו טר"ף רומז על רפ"ח ניה"ק שנפלו בקליפות שצריך להעלותן ולקשרם ע"י א' חכמה המברר ומחי' ונעשה טר"ף וכן האדם עולם קטן שמת בל"ב הוה כעין חורבן עולם ושבירת הכלים שהם רפ"ח וע"י תיקון זה של חלוץ הנעל נעשה בחי' טר"ף נתן ליראיו לכן מצוה לקרוא חלו"ץ הנע"ל. ונרמזו ג' מצות דיבום בג"א אמ"ת כי מצות הללו הם חסד של אמ"ת שעושים עם המתים ברוך שנתן לנו תורת אמת: