דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקצג]
ב:
מ"ע להניח עומר השכחה לעניים כמ"ש לגר ליתום ולאלמנה יהיה. בחינוך כ' עוד במצוה זו גם יש תועלת שיקנה בעל השדה נפש טובה ורוח נדיבה כו' ועל נפש הטובה ינוח ברכת הש"י כו' והוא כמ"ש במ"ע זו למען יברכ"ך י"א. ונרמז מ"ז באות ב הרומז ברכה כמ"ש בזהר ובמדרש כ"פ. וי"ל עוד דארז"ל אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין שנא' ישלח ה' את הברכה באסמך. ולכאורה יש סתירה דהלא ארז"ל דכל מידי דצייר ומני לית להו רשותא למישקל כמש"ל רק בדבר הפקר א"כ נהפוך הוא בדבר הסמוי יש חשש קללת מזיקין ושידים ר"ל ובתוס' מס' תענית דף ח"י הקשו כן וע"ש בתירוצם. וי"ל בזה עוד לחלק בין דבר רשות לדבר מצוה וקדושה דבדבר הרשות אם הוא סמוי והפקר יש חשש הנ"ל שיוכלו המזיקין לשלוט שם וכנ"ל משא"כ בדבר קדושה ומצוה אין להם שליטה ח"ו ואז ישלח ה' הברכה מצד הקדושה משא"כ אם אינו סמוי רק מני וחתים אין הברכה שורה כיון שכבר שבעתן עין בשר ודם שהוא בעל גבול ותכלית עד פה תבא ולא יותר אבל אם הוא סמוי מעין בו"ד שורה ברכת ה' והנה התורה מיירי בזמן שב"י מקיימים מצות תרומות ומעשרות בתנובות שלהם לכן הוא דבר קדושה לכן ישלח ה' הברכה באסמך הסמוי מהעין וכן כאן במ"ז אם שכח עומר בשדה ונעשה סמוי מה"ע והפקר אם אינו מקיים בה מצות שכחה הוה כדבר הרשות כיון שעדיין לא באו לידי חיוב תרומות ומעשרות לכן יש לחוש לעה"ר כיון שהוא הפקר אך אם נתן השכחה לעניים אז הוה דבר מצוה וקדושה נשלח שם הברכה בתבואות שלו וזהו הנרמז במל"ת אות ע' היינו אם ח"ו יעבור ע"ז ישלוט עין הרע ר"ל ובמ"ע זו שנותן השכחה לעניים נרמז אות ב' הרומז ברכה כמ"ש למען יברכך י"א: