דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקסד]
ש:
שלא לתעב מצרי מדור שלישי ואילך שנאמר לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. כ' הרמב"ן לפי שהיו אכסניא בימי הדחק ונמלטו אליהם בימי הרעב ע"כ. וכ' הרדב"ז שצונו הש"י שאדום ומצרים עד ג' דורות לא יבואו בקהל דתלת הוה חזקה לכ"ע כי שמא מתוך גדלות שריהם וממשלתם יחזרו לסורם ועד ג' דורות נתייאשו מהם ע"כ. ונרמז מצוה זו באות ש מן שקר שהוא אות קשוט אשר שם בסוד נהירו דקיק המתלבש בסט"א ועי"ז יוציאו בלעו מפיו ויחזור לשורשו בקודש ונעשה משקר קשר כמש"ל כ"פ לכן נרמז מ"ז שלא להרחיק מצרי לעולם אך ראוי להתאחד עמהם ולהתקשר בסוד קשר אחר ב' דורות שיסירו הסוגים והזוהמא דבתלת הוה חזקה כמש"ל ועוד יובן בסוד הן כל אלה יפעל פעמים ושלש עם גבר לכך כאשר נתגיירו וקבלו עליהם דת ישראל מותרים אחר ב' דורות וכמו שמצינו בסוד הגלגול כנ"ל שלא יצטרך יותר מן ג' פעמים וכמו שנרמז באות ש ג' קוין עד"ש ברז"מ שרומז לסוד הגלגול שלש פעמים ותו"ד אוצה"ח ש הוא נקודה אמצעית דיסוד הפנימי דקליפה כמו בקדושה להבדיל נחקק ש ביסוד בסוד ציר הדלת נקודה הפנימית בית עין כתר הכולל שלשה אבות אות ש כן ערות מצרים יונק מש' דשקר נקודה אמצעית כתר דקליפה לכן נאחז בהם הרע עד דור שלישי ואז כבר נסתלק ש' דשקר ונעשה שדה דקדושה מאתוון דקשוט ג' אבות עכת"ד: