דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקנב]
ל:
לישא אשה בקדושין כדת משה וישראל שנאמר כי יקח איש אשה. בחי' כ' שצונו הש"י לעשות מעשה באשה קודם שישכב עמה ולא יבא עליה כמו על הזונה וגם היא תתן אל לבה שהוא קנויה לו ולא תזנה תחתיו ע"כ וכ' בס' מאה שערים אחרי שהנחש הטיל זוהמא בחוה ע"כ יצטרך האדם לקדש האשה ואז מסתלקת ממנה זוהמא הנשאר בה מששת י"ב ושורה עלי' קדושה וחייבו חכמים לברך את האשה מטעם כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה מעל והאשה רומזות לכנ"י ולפי שכנ"י מתברכת מן ההיקף ע"כ תקנו ז' ברכות עכ"ד והנה ענין קדושין הוא לשון הזמנה והכנה שמזמינה לו ע"י קנין להיות שלו וברשות היחיד שלו כי קודם לכן היתה בחי' רשות הרבים והפקר לכל ועתה נעשית שלו כלי שלו ונרמז צורת ל לפעמים כ"י ועם ל הרי כלי. ועוד אמרו דעיקר הקדושין הוא תיבות ל"י שהוא ידים מוכיחות ואיתא במדרש כ"מ שנאמר לי הוא בעוה"ז ובעוה"ב וכן האשה אשר הוכיח הש"י להתקדש לב"ז היא ב"ז בב' עולמות לכן העיקר לי ונרמז צורת ל ל"י כי בלא י' למעלה הוא ג"כ צורת ל כמ"ש בש"ע. ואיתא במג"ע ל"י רומז יחוד קובה"ו ל' מלכות י' יסוד ע"ש. כי הקידושין המה יחוד זו"נ כביכול ונרמז באות ל צורת כו הרומז שם הוי"ה ב"ה אשר נעשה ע"י הקידושין כמ"ש בסה"ק הטבעת י' והאצבע ו' וב' ידים שלו ושלה כל א' ה' אצבעות הרי הוי"ה וכן כ"ו הם יחוד זו"נ כ' מלכות ו' ת"ת חתן כלה. והנה הקידושין הם בסוד חכמה הנק' קדש כמ"ש בכוונת וידוע דחכמה גניז בבינה שהם תרין ריעים ריעים האהובים או"א שבהם ז' מילואים לחכמה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. לבינה קס"א קמ"ג קנ"א שהם שמות או"א עולה גי' תרפ"ז מספר כס"ף שט"ר ביא"ה שהם שלש דרכים שמתקדשת האשה וגי' זר"ע קוד"ש כי ע"י הקידושין הוא הכנה לבחי' זר"ע קוד"ש וסוד אשה כי תזריע גי' הכי הוה וכ"ז נעשה ע"י בחי' דעת והוא אות ל המלמ"ד לאדם דעת "לב "מבין "דעת והנה יש בקדושי אשה בחי' קדושה ברכה יחוד כמ"ש בתיקונים תיקון ו' וז"ל בזמנא דמייחדין בזווגיהון בקדושין וז' ברכאין דאינון יחודא דלהון בקדושה וברכה עכ"ד: והנה יחוד קדושה ברכה גי' עה"כ האחד אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד סוד הכלה שנתמלאה כל טוב ע"י יק"ב והנה הכל נעשה ע"י הדעת הטוב שהוא שם אהו"ה גושפנקא וכמ"ש בסידור ר"ק הק' בכוונות קדושין אצב"ע של הכלה גי' אלף ה"י וי"ו ה"י סוד הדעת והנה יחוד קדושה ברכה גי' תר"ע ועם אהו"ה גי' תרפ"ז גי' כס"ף שט"ר ביא"ה זר"ע קוד"ש כנ"ל ויש לרמוז עוד דהנה ע"י קדושין נמשך לה מבעלה ה"ח וה"ג וידוע דמקודם נכללים ה"ח וה"ג ביסוד הרי הם ו"ח ו"ג ואח"כ נכללים במלכות עיין שער הלולב והיה החסדים הה שמות הוי"ה ב"ה והגבורות הם שמות אלקים הרי ו"פ הוי"ה ו"פ אלקים נכללים בה מבעלה והנה ו"פ הוי"ה אלקים שהם ו' יב"ק גי' שלש פעם דר"ך תרע"ב וזהו האשה נקנית בשלש דרכים שהם החסדים והגבורות שמקבלת מבעלה שהם שלש פעם דר"ך והנה הקידושין שורשם חכמה הנק' קדש כמש"ל והוא שם י"ה ובהצטרף י"ה אל שלש דר"ך הנ"ל גי' כס"ף שט"ר ביא"ה בשוה וכן תזרי"ע הנ"ל ומזה נעשה זר"ע קד"ש ודו"ק בס"ד. ויל"ע עוד בשל"ש דרכי"ם גי' שם שקוצי"ת עיין שער מ"ן ומ"ד דרוש י"ג והוא יחוד קדוש נורא וזה האשה נקנית בשל"ש דרכי"ם וה' יכפר כי כתבתי ע"פ הקדמות אמיתית מסה"ק ובדרך אפשר. ואגב ארמוז פרפרת נאה דהנה יחוד קדושה ברכה הם חג"ת סוד האבות אי"י כמ"ש בתיקונים כ"פ ובפע"ח שער הברכות וכן יחוד קדושה ברכה גי' אהב"ה ירא"ה אמ"ת והם חס"ד די"ן רחמי"ם והמוחים על גביהם והנה המוחין הם חב"ד סוד שמות הוי"ה אהי"ה אהו"ה דהאבות לפעמים הם חב"ד כנודע. והנה יחו"ד קדוש"ה ברכ"ה חס"ד די"ן רחמי"ם אהב"ה ירא"ה אמ"ת אברה"ם יצח"ק יעק"ב עם המוחין חב"ד שהם שמות הוי"ה אהי"ה אהו"ה הרי תר"ע תל"ד תר"ע תרל"ח ס"ד גי' ב' אלפים תע"ו עולה ב' יחודים שמ"ע ישרא"ל י"א י"א ברוך שם כמל"ו הרי בקידושין יח"ע ויח"ת סוד יחוד חתן כלה דלעילא כביכול וה' יכפר: