דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקמח]
ת:
שלא לזרוע כלאים בכרם שנאמר כרמך לא תזרע כלאים. בחי' האריך במל"ת רמ"ו ותו"ד דהש"י ברא הכל בציור מכוון וצוה לכל מין למינהו מבלי התערב זה בזה והמערב כוחותם מחסר שלימותם ע"ש ובזהר קדושים ולית לך עשבא זעירא בארעא דלית לי' חילא לעילא ובג"כ אסור למחלף זינין בזינא אחרא בגין דאעקר לכל חילא מאתרייהו כו' כלאים כמאן דיהיב בבי' מטרא כד"א בית הכלא בגין דלא למעבד מידי כלאים מגיעותי' דמנע דכל חילא מעבידתא דלהון ואכחיש פומבי דמלכא ואתדבק בסט"א ע"כ. והבחיי כ' שכל הנבראים מדצח"מ יש לו כח ומזל מלמעלה וכ"א נברא למינו והמעמיד תולדות למטה מין במינו גורם שלום למעלה והמעמיד תולדות מבשא"מ גורם היפוך השלום כי הוא מערבב כוחות העליונים וכלאים מלשון מניעה כלומר ביטול הכחות ומראה בזה שלא יספיקו הנבראים שברא הקב"ה אך רוצה להתחכם ולהוסיף חדשות עכ"ד. והרדב"ז כ' שע"י תערובות צמחים ואילנות יפעלו נגד הטבע והוא מעשה שידים וכשפים שאסור לפי שמכחישין פש"מ לכן באה המצוה במה שהוא אוכל ושותה ומשתמש בהם בבע"ח ולובש במלבושים עכ"ד. ומהר"ם כ' לפי שכל העשבים עליהם ממונים ידועים שהתחתונים תלוים בעליונים וברדת הטל יורד הניצוץ מאותו הכח ומתגדל ממנו והזורע כלאים מערב הכחות הממונים והם כלואים ומנועים מלעשות תפקידם עכ"ד. ונרמז מ"ז באות ת הרומז חותם אמת והוא חותמו של הקב"ה שפעולתו אמת כמו שעשה אותם והמערב כוחותם מקלקל חותם המלך ומזייף ומשקר בשמא דמארי' ומגרע שלימותם ומעורר בחי' העירבוב הנעשה ע"י הנחש שהוא תערובות טו"ר ובסוד ת תמות שגורם עי"ז הזיוף וז"ש בזהר ואכחיש פומבי דמלכא היינו החותם אמת שלו ונרמז עוד דהנה כר"ם הוא המלכות בעת שמאירין בה י' שמות הוי"ה ב"ה מכל י"ס גי' כר"ם ע' מאו"א והפוגם שם נעשה כרם דל שנעשית רק נקודה קטנה בחי' ת שהוא בסוף דרגין דילי' שתרד למקום הקליפות ויונקין ממנה הסטרא אחרא. ועד"ש בזוה"ק הנ"ל ואתדבק בסט"א ותו"ד אוצה"ח כשזורעין כלאים בכרם גורמים להעלות רע גמור וזה פגם גדול כי אות ת דקדושה נכנעת להשפיע לרע נחש ממית בסוד נחש נחשת ת דנוגה עכת"ד הק' וזה נרמז בת מן תגנב כי זהו ענין גנבה הגונב כל חילין דלהון ואכחיש פומבי דמלכא ואחליף להון: