דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקמה]
ף:
אם לקח האם עם הבנים מ"ע לשלוח האם והבנים יקח לו שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. וז"ל תיקוני הזוה"ק תיקונא שתיתאה בזמנא דישראל מקיימין האי פקודא כל ממנין אוליף זכו על עופי' דילי' וקוב"ה כניש לכל פמליא דילי' ויימא וכי כל ממנא דעופי דלתתא אולפין זכו על עופין דילי' ולית בכו מאן דיוליף זכו על בני דאינון בני בכורי ישראל ועל שכינתא דאיהי בגלותא דקינא דילה דאיהי ירושלים חרבה ובניי בגלותא כו' בההוא זמנא צווח הקב"ה ואמר למעני אעשה כו' ע"ש. והרדב"ז כ' על מאמר רז"ל במצוה זאת שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות הכוונה כדי לצערה לעורר רחמים בעולם ]ר"ל עד"ש בת"ז הנזכר דאז השכינה בצער דלית מאן דיוליף זכו כו' או לצערה על שלוחה מן הבנים שלה ועי"ז מעוררת רחמים בעולם כנזכר בתיקונים למעני אעשה{ וכ"מ דאינו מטעם רחמנות דא"כ למה יצוה לשלוח האם ולשחוט הבנים וכן ארז"ל שקדתי ואהי' כצפור בודד על גג מה הצפור הזה בשעה שאתה נוטל גוזליה היא יושבת לה בדד כך הקב"ה אמר שרפתי את ביתי והגליתי בני לבין האומות וב"ב יקבצנו ויבנה ביהמ"ק עכ"ד. ומהר"ם כ' כשהאדם נוטל הבנים האם צועקת והאי דממנא על עופי שמיא אתער לגבי הקב"ה והקב"ה אתער על בנוהו דכתיב כצפור נודדת מקינה כן איש נודד ממקומו ע"כ. ולפ"ז המצוה הזאת מסוגלת להחיש פדות ופורקן וזה נרמז באות ף הרומז פדות כמ"ש בהקדמת זוהר ועיין בזהר הרקיע פדות הוא בחי' נוקבא וכן במ"ז הפדות נתעורר ע"י האם עילאה ושכינה הק' כמ"ש בתיקונים וכן כצפור נודדת מקינה ואות ף פשוטה רומז גאולה פשוטה אף מבלי זכות כמ"ש בתיקונים הנ"ל למעני אעשה. ועוד נרמז שע"י מ"ז יש להקב"ה כביכול פתחון פה ללמד זכות על ב"י כמ"ש בתיקונים הנ"ל וזהו נרמז פה כמ"ש בלק"ש פ' רומז פה וף' פשוטה רומז על פה הפשוט מכל הפשוטים כביכול שיש לו פ"פ ללמד סנגוריא על ב"י כנ"ל ובשל"ה כ' כלל העולה ע"י שלה"ק למטה רומז שלוח האם למעלה ורומז לאם עליונה שלח תשלח האם כי היא צריכה לך לעוה"ב שכלו ארוך כד"א והארכת ימים והבנים תקח לך לעוה"ז והרמז בזה לסוד שמיטין ויובלות ע"כ ונרמז בף' לפמ"ש ברז"מ פ' רומז לבינה מלמטה למעלה לכן פא בצירי בינה ורומז שלוח האם העליונה:
לא: