דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תקיז]
א:
שלא להתנבאות שקר בשם ה' ושלא להתנבאות במה שנאמר לזולתו שנא' אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי אשר לא צויתיו לדבר כו'. בחי' כ' לפי שיש בזה חורבן גדול באמונתינו כי עי"ז יוציאו לעז על אמיתת הנבואה ואם יאמר מה שנצטוה לאחר ונראה שדבריו מתקיימים נחזיקנו לנביא אמת וקדוש ונקח ראי' ממנו לכל אשר יאמר ואולי אינו ראוי לסמוך עליו עכ"ד. ונרמז בא הרומז אמ"ת כמ"ש באודר"ע אלף אמת למוד פיך וכן רומז אמונה אלף ר"ת "אמונתי "לישראל "פקדתי והנביא שקר פוגם בחותם אמת של הקב"ה ומחליפו בשקר ומהרס האמונה ונרמז וידב"ר "ה' א"ל מש"ה לאמ"ר גי' חות"ם אמ"ת וזהו כלל גדול בכל התורה וכל המצות שהם חותם אמת. לכן הנבואה האמיתית הוא חותם אמת ולהיפוך נביא שקר מקלקל החותם. וענין השני הנ"ל שמתנבא מה שנאמר לזולתו הוא עוד גרע מראשונה שהוא רק שקר לבד ובענין השני עושה מן אמת שקר כי הנבואה בעצמה הוא אמת שנאמרה לנביא אחר והוא מהפך האמת לשקר ואומר שנאמר לו ונרמז באות א הרומז אמת כנ"ל. והנה א הוא שוה לכל הצדדים אף אם יהפכה נשארת בצורת א כן ירמוז על אמ"ת שיהי' אמת לכל הצדדים ולא יתהפך באיזה צד לשקר ודו"ק. ותו"ד אוצה"ח נביא שקר פוגם בא' אמ"ת סוד אלף עשית פל"א ]זהר בלק קצ"ג{ כסויא ולבושא בסוד א' אלף אלף למד פא גי' חשמל מלבו"ש ומתלבש בדם עכור נדה שקר ומתלבש בא' ארור של יצה"ר ונביא אמת ממשיך רוח טהרה ממקור עליון אלף יחיד ומיוחד עכ"ד הק':