דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תע]
ה:
שלא לאכול פסולי המוקדשין כגון פגול או יוצא או עשה בו מום בכוונה ובמזיד וכן הצורם אזן בבכור שנאמר לא תאכל כל תועבה. בחי' כ' כי מנענו האל מלהתקרב אל הקודש כדי לתת מוראם בלבבינו למען יתעורר רוחינו בבואינו לבקש סליחה על עונותינו ומתוך כך יושיענו ה' מכל צרותינו ונהיה טובים עכ"ד. והנה בנפל בו מום בשוגג מותר לאכילת אדם והטעם כי הכל תלוי במחשבה ובכוונה כמו פסול דפגול כי הקרבנות הם באים לרצות בסוד המחשבה כמ"ש בסה"ק רעותא דקרבן סליק עד עתיקא לכן מועיל ביותר המחשבה הן להכשיר והן לפסול וכן היוצא ממחיצתו אסור משום דשם במקומו שלטא בו רזא דמחשבה עליונה אשר הגביל ה' לכל קודש ובמק"א אינה קולטות אותה המחשבה וח"ו יוצא למקום השעירים ונרמז באות ה בחי' מחשבה והוא ה עילאה בחי' קדשים ה מן השב"ת עולם הבינה אשר ממנה סוד ש' ב"ת והמשנה בה במעשה מום במחשבה פסול לאכילה והיא תועבה מלשון תועב ה ר"ל שעשה פסול בקודש שהוא אות ה ראשונה. ובאוצה"ח כ' בפסולי המוקדשין הם נובלות חו"ב שהם ד' בחי' אחורים שכולם נכללים בבינה ה ראשונה והם סוד בד"ק חי"ה שמספרו הוי"ה הו"א האלקי"ם שנתבררו ע"י י' הרוגי מלכות שהעלו נפשם עד ה ראשונה בינה עכ"ד הק'. ולפ"ז י"ל ל"א תאכ"ל כ"ל תועב"ה מספרו ג' אלקים מלאים יה"א תתפ"ו מלכות שמים עם הוי"ה הו"א האלקי"ם הנזכר בדברי אדומ"ר הק' כי אלקים בבינה ה ראשונה ודו"ק: