דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תכז]
ה:
שלא לחון ולא לרחם על עובדי ע"ז שנאמר ולא תחנם. בחינוך כ' כלומר שנרחיק ממחשבתינו ולא יעלה על פינו במי שעובד ע"ז איזה תועלת ולא יעלה חן בעינינו בשום ענין לפי שתחלת מעשה ב"א הוא קביעות המחשבה והדבור ואח"כ המעשה ע"כ בהמנענו במחשבה ודבור למצוא בהם חן הננו נמנעים בכך מללמוד מהם איזה דבר עכ"ד. וי"ל מ"ז באות ה דהוא ה' אחרונה הנקראת כלה רומז לכנ"י אשר מצאו חן בעיני הש"י כמ"ש כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב והוא חן אשה על בעלה. וכמ"ש בזוה"ק ולא געלתים לכלת"ם שהיא כל"ה דילי' בסוד ה' אחרונה לכן אסור לנו לתת חן לעע"ז עוברי רצונו כי אז נאבד מתנת החן הניתן לנו דוקא. וי"ל עוד עד"ש בס' יצירה המליך ת בחן וברא צדק בעולם ושבת בשנה ופה בנפש וי"ל בזה דהנה אות ת רומז מלכות דמלכות דעשי' שנתרחק הרבה מהארת א"ס ע"י עונות ח"ו ורומז על ישראל שהם בחי' מלכות שמים בגלותם ובעניים ע"י עונותיהם עם זאת הם נושאים חן בעיני הש"י אף שאינם כדאי כנ"ל והנה צדק הוא דינא דמלכותא וכן שב"ת מלכתא הוא ש' ב"ת בחי' כלה מ"ש וכן פ"ה רומז תושבע"פ מלכות פה ה אחרונה וזה המליך ת בחן אשה על בעלה וז"ש דוד המע"ה אני בצד"ק אחזה פניך ר"ל ע"י מדת צדק שהוא בחי' מלכותא ק' אזכה לסוד הארת פנים שהוא ברכת יאר ה' פניו אליך ויחנ"ך אף שאיני כדאי כטעם וחנותי את אשר אחון ואמר זה בשביל כל ישראל שהם בחי' צד"ק מ"ש ושומרים שב"ת מלכתא ולומדים תורה שבעל פ"ה לכן זוכים לבחי' הארת פנים ויחנ"ך לחן אשה על בעלה כביכול משא"כ על עע"ז נאמר יוחן רשע בל למד צדק ר"ל שאין להם בחי' זו של מדות צדק בעולם שנה נפש שהם צד"ק שב"ת פ"ה לכן אין להם חן ואסור לחוננם ולא עוד אלא בארץ נכוחות יעול שהם פוגמים בבחי' ארץ מלכות שהוא כנס"י ומצערים ומאנים בחי' ארץ שהם כנס"י ומלכות שמים ופוגמים בה' אחרונה לכן לא תחנם וי"ל עוד דהנה האו"ע עובדי ע"ז הם רוצים להסיר אותנו לדרכם ח"ו לעבוד ג"כ ע"ז כמוהם לכן אסור להתחבר עמהם ולהראות להם חנינה ואהבה בל יקבע בלבבינו איזה מעלה בהם וכמ"ש בחינוך פן נבוא ח"ו לידי מכשול תקל"ה ונרמז במספר ול"א תחנ"ם מצוה זו גי' תקל"ה לכן אסור לחוננם להרחיק מאתנו תקלה: