דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תכא]
ה:
לקרות קריאת שמע פעמים בכל יום בבוקר ובערב שנאמר ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. בחינוך כ' שרצה הש"י לזכות עמו שיקבלו עליהם מלכותו בכל יום ולילה כו' ע"כ הי' בחסדו לזכותינו וצונו לזכרו שני העתים האלו בקביעות אחת ביום להועיל לכל מעשינו שביום כי בהיות זוכר האדם בבוקר אחדותו ומלכותו והשגחתו ויכולתו ית"ש יהי' לו למשמר מחשבתו הזאת והודאת פיו לכל היום ההוא ויהיה לו הודאת הלילה ג"כ למשמר לכל הלילה עכ"ד: ומהר"ם כ' טמ"ז ליחדו ערב ובוקר לפי שאז עובדי הלבנה והחמה וכו"ם מכעיסים ליוצר כל ומאריך אפו בעבור ישראל ע"כ והנה כללות כוונת מצות ק"ש לקבל עליו עול מלכות שמים בפרשת שמע כמ"ש במשנה הקדושה וכן הוא כללות כוונת המקובלים הקדושים ונרמז באות ה' דהוא מלכות שמים ה' מן הארץ והבן. ובגמ' ברכות ב' יליף מברייתא של עולם ויהי ערב ויהי בוקר והרמז הוא משום דמצות ק"ש לקבל עמ"ש לקבוע בלבבו אמונה אשר הש"י בטובו מחדש בכ"י מ"ב וכאלו היום נברא מחדש ונתחדש בריאות עולם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם וזהו הרומז באות ה על ק"ש הרומז על חידוש עולם בכ"י תמיד. ונרמז בצורת ה בצורת דו ד' רומז מידת לילה ו' מידת יום כברייתא ש"ע ערב בקר וזה הרמז להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה באות ה בצורת ד"ו שכן בריאות עולם הי' ע"י ה כמ"ש ובאתא קלילא דלית בה מששותא. וי"ל בזה דהנה עולם חסד יבנה בה' דאברהם שרומז ה"ח והם ה' אור דיומא קדמאה שאינו מתעבה כלל עיין ע"ח דרושי הצלם כלל י"ז וזהו ובאתא קליל"א שכן ה' זאת הוא ה"ח ה"פ הויה גי' ק"ל דלית בה מששיתא ר"ל שאינו מתעבה להיות איזה ממש רק אור קדמאה ה"ח. וי"ל מ"ש בחינוך דק"ש של לילה הוא למשמר על כל הלילה מן החטא וק"ש דבוקר על כל היום להנצל מחטא יש לרמוז באות ה עפמ"ש באודר"ע אות ה אינה מקבלת טומאה שכל השמות המפורשות אינן נכתבות אלא בה' ובה' נחתמו שמים וארץ עוה"ז ועוה"ב וימות המשיח עכ"ד וזה הרומז למצות ק"ש שע"י ק"ש נשמרים מן הטומאה ומן החטא ויש להמתיק זה הענין דאות ה רומז לשכינה הק' ה' תתאה שהוא סוד השוכן אתם ה שוכן אתם בתוך טומאתם לכן ביצ"מ נאמר ועברתי בלילה זה באמ"צ כו' אנ"י הויה ודרשו רז"ל אני ולא מלאך וכתבו בסה"ק דאם הי' שולח לשם למקום טומאה ערות הארץ הי' נתגשם ג"כ לכן הי' צריכה השכינה הק' בעצמו לעבור לשם שכן השכינה אינה מקבלת טומאה וזה הענין ביחוד ק"ש שהוא סוד מס"נ שמקבל עליו אז כמ"ש בסה"ק בכוונת פסוק שמע ואהבת והוא סוד נקודה היהודית התקועה בלב איש יהודי שאינו נפגם ח"ו ובאם ירצו ח"ו להכריחו ולאנסו על אמונת היחוד הש"י הוא מוכן למסור נפשו וזה סוד ה אינה מקבלת טומאה נרמז על מצות ק"ש הרומז על מס"נ על אמונת הש"י ויחודו ועי"ז ינצל מכל טומאה וחטא ר"ל. ונרמז עוד ה רומז ה' אבנים דקירטא עד"ש זוהר עקב דף רב"ע וז"ל קירטא דא ק"ש ה' אבנים דקירטא שמע ישראל הויה אלקינו הויה. לקבלייהו ויקח דוד ה חלוקי אבנים ע"ש. ועוי"ל עד"ש לכוין ד' דאחד על לאה כמ"ש פע"ח שער הק"ש פי"ג ד' דאחד יש לכוין כתר לאה. והנה זה יש לרמוז בה' עפמ"ש בכוונת תורה לשמה לשם ה כי ה יש לה ג' מילואים הי הא הה ועם ה' שרשית גי' לאה ויש לה ג' ציורים דו די ווו גי' מ"ב ועם ה' גי' מ"ז. ל"ו עם מ"ז גי' פ"ג ובכפל ה' פעם ה' הא פ' הא הה פ' הה גי' שס"א ועם פ"ג הרי מד"ת הרומז על לאה בסוד ד' אלפין ד"פ אלף והוא ד' דאחד כמ"ש בכוונת הנ"ל. ונרמז עוד כפל הציורים די פ' די דו פעם דו ווו פעם ווו גי' כתר הרי כתר לאה הנרמז בק"ש באות ה ויש לרמוז עוד שע"י מצות ק"ש באים לדבקות הבורא ב"ה כמ"ש בסה"ק והוא נרמז באות ה' בג"מ הי הא הה בכפל כנ"ל גי' שס"א סוד בא"ר מי"ם חיי"ם כי ה היא סוד הבא"ר וציורים הנ"ל בכפל כנ"ל גי' כת"ר הרי כת"ר שס"א גי' ואת"ם הדבקי"ם בהוי"ה אלקיכ"ם חיי"ם כלכ"ם היו"ם. והנה כ' שם בכוונת כ"פ דיש לחשוב המילואים לבד שהם יה"א ועיין בכוונת הסדר דבכ"מ שיש מילואים נחשבים המילואים לבד. והנה מספר כפל ג' מילואים וג' ציורים של ה' הנ"ל גי' פסוק הנ"ל שהוא תתקפ"א ובהוסיף יה"א הנ"ל הרי תתקצ"ז רומז מספר אותיות שיש בק"ש והיינו בג' פרשיות שמע והיה ויאמר יש תתקצ"ז אותיות הרומז מספר ישרא"ל רח"ל יעק"ב לא"ה הכולל כל יחודי זו"נ כביכול ובהחשב מה שמוסיפין על מ"ש בתורה שהם יח"ת ברוך שם כמל"ו וכן כופלים הויה אלקיכם אמת שיש בהם לז' אותיות הרי יש ל"ז בק"ש אלף ל"ד אותיות העולה עם הכולל האחד שמייחדים בק"ש אלף ל"ה גי' ה' פעם אור הנרמז באות ה' ה"ח ה"פ אור דיומא קדמאה כמש"ל דלית בה משושיתא ונרמז שצריך להמליכו בד' רוחות עולם שהם סוד ד"א הוי"ה ב"ה וסוד המרכבה איי"ד כי ק"ש הוא בעולם הכסא ונרמז באות ה' בג' ציורים די דו ווו גי' מ"ב ובכפל ציורים הנ"ל גי' כת"ר הרי תרס"ב גי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב דוי"ד ותוכן דברי אוצה"ח רומז מ"ז באתא קלילא ה דלית בה מששיתא לית מחשבה תפיסא בה כלל שאינו נרגש וזהו מורה על אחדות אלקות המחיה כ"ע ואין בו תפיסא ומאות זה יוצאים כל האותיות סוד ה' מוצאות הפה שורש כ"ע שנבראו באותיות ושורש ק"ש עליות מ"ן להשתתף עם כל נפש דצח"מ להעלותן לאחדותו ית"ש ושורש מ"ן שם ב"ן דההין שכל ה' י"ד והם ה' ידות להעלותן ועיין שעהק"ש פ"ט עכת"ד. ועי"ל עד"ש בסי"צ המליך אות ה' בשיחה ויש לרמוז כי במצות ק"ש כתיב ודבר"ת בם ומצוה לדבר בפה מלא כטעם השמע לאזניך ובזה המליך ה' בשיחה כטעם ודברת בם: