דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות תז]
י:
לדין דין הפרת נדרים והתרת נדרים ע"י האב והבעל והחכם שנאמר איש כי ידור נדר כו'. בחינוך כ' כי האדם כל יתרונו כח הדבור שלו לכן צריך לשמור מוצא שפתיו ודבורו ע"כ. ומהר"ם כ' לפי שהבת ירך אביה והאשה צלע הבעל והרי שניהם שותפים ולא הסכימו בהמקח לכך שניהם מפירים וכן לשון חכמים מרפא בהיות פיו הוגה תמיד בתורה מרפא החולה ומתיר הקשר החזק הנעשה ע"י הבל פה בהבל פיו של ת"ח וזה שארז"ל היתר נדרים פורחין באויר הבל פיו של ת"ח עכ"ד. והרדב"ז כ' היות האדם נבנה בצורה העליונה והפה לא נברא כ"א להלל את בוראו לכן צוה הכ' ככל היוצא מפיו יעשה וכל המקיים נדריו פותח פה עליון לדבר טובה על ישראל עכ"ד. ובלק"ת ז"ל סוד חכם מתיר הנדר כי נדר בבינה וכן הוא נודר בחיי המלך חכמה חיי הבינה לכן בעלה שהוא חכם מתיר הנדר וז"ש אישה יקימנו כי חכמה עיקר הבינה וגם ז"ס הפרת נדרים דבעל לאשה שהוא חכמה בעל האשה בינה עכ"ד הק' וזה נרמז באות י' דהוי"ה ב"ה שהוא חכמה בעל הבינה ה וכן התרת חכם בי' חכמה וכן התרת האב לבתו כי אב הוא סוד אבא חכמה י' ובתו היא ה ותו"ד אוצה"ח הנודר נודר בחיי המלך שהם י"ה חיות המלך ז"א שמושך חיים מאו"א לכן נרמזים ב' מצות אלו באותיות י"ה המ"ע ביוד חכמה ומל"ת דבל יחל בה' ראשונה בינה דשם ה' מוצאות הפה סוד פתוחי חותם ככל היוצא מפיו יעשה עכת"ד הק':