אור ברסלב
דרך חוקיך דרך חוקיך [אות שפז]

דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן

דרך חוקיך [אות שפז]

דרך חוקיך [אות שפו]

ש:

לעשות ציצית על ד' כנפי בגדיהם שנאמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם. בחי' כ' טמ"ז למען נזכור מצות הש"י תמיד ואין טוב לזכרון כמו הנושא חותם המלך אדוניו תמיד כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם וארז"ל ציצית רומז תריג"מ עם ח' חוטין והקשרים ועוד יש בו רמז שגופו ונפשו הכל להש"י שהלבן שבו רומז לגוף שהוא מן הארץ שנברא משלג והתכלת רומז לנשמה שדומה לרקיע ולים ולכסה"כ עכ"ד וכ"כ מהר"מ שע"י ציצית נעשה מרכבה לכסא ע"כ. ויש לרמוז באות ש שהוא צי"ר הדל"ת עיין ע"ח שער הירח שהוא סוד החותם אשר ביסוד דנוק' כביכול בסוד צי"ר הדלת וכ' שם עוד צי"ר גי' ש ובסוד ג' קוין שבה שהוא באר חפרוה שרים הם האבות עש"ה הרי ש רומז שמירת היסוד וחותם שבה. וכן הציר הזה שומר ד ביסוד שלו שלא תדמה לריש כמ"ש בתיקונים שלא יהיה ח"ו ר' הרומז אל אחר ולזה בא הקוץ שהוא צי"ר השין הרי ש' שומר בחי' היסוד ובחי' האחדות שלא יטעה אחר ע"ז אל אחר וזהו הנרמז במצות ציצית שנאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם זה מינות שהוא ע"ז ר"ל ואחרי עיניכם זה זנות שהם ב' בחי' יצר הרע ונרמז עוד ש גי' יצ"ר ומתהפך מן יצ"ר לצי"ר וכן ארז"ל דבאו הציצית וטפחו על פניו של אותו האיש שרצה לנאוף כי הציצית מסוגלים לשמור היסוד וכן איתא בפע"ח ציצית הם בסוד יוסף שיש בהם קנ"ו אורות כמספר יוסף. והנה איתא בע"ח שער אבי"ע דיש באדם ד' בחי' נשמה גוף לבוש היכל נגד ד"א הויה. והנה השי"ת נתן לנו שמירות לכל ד' בחי' הנשמה משמרה הקב"ה כטעם ואתה משמרה בקרבי. ובגוף המילה הוא חותם ושמירה ובמלבוש יש מצות ציצית ובהיכל מצות מזוזה לשמירת הבית וכללות השמירה לכ"א ע"י שדי כי ע"י המילה נצטייר בגוף שד"י כידוע ועי"ז נשמרה הנשמה בקדושת חותם הש"י וממילא נשמר גם הגוף בקדושה זו. ובמלבוש השמירה הם ציצית שהם סוד יוסף הרומז יסוד חותם שד"י כנ"ל בפע"ח ובבית המזוזה כתוב מבחוץ שד"י ר"ת שומר דלתי ישראל. וזה י"ל בש הרומז שדי כמ"ש בזוהר הקדוש. ועוי"ל עפמ"ש בכוונת חוט גי' כ"ג מילוי שם ב"ן וכן רומז בש' צורת זי"ו גי' חו"ט ורומז זיו השכינה שהוא שם ב"ן שכינה ובגמ' סוטה דף י"ז בשכר שאמר אאע"ה אם מחוט כו' זכו בניו לחוט של תכלת וי"ל כי מחו"ט גי' ס"ג שהוא בבינה סוד אימא מקננא בכרסייא בעולם הכסא וכן תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד כמשארז"ל שם ונרמז ג"כ בשין דאמ"ש שהוא בבינה ש' שורקת והבן. וז"ל הבחיי חז"ל המשילו האדם העומד להתפלל לחיות הקודש כו' ויש לך להשכיל כי הקב"ה כיון בבריאות האדם להיות בארץ כאחד מן המלאכים או כחיות הקודש בד' אברים שהם מוח ולב וברית הלשון וברית המילה ע"כ נצטוינו להתעטף בטלית להיות ד' כנפות מחופפין על החי' וזה שכ' על ד' כנפות כסותך ובא הקבלה להיות ח' חוטין בכל כנף כדי שיהי' ל"ב חוטין ושיתן פתיל תכלת כדי שיתדמה לחיות המרכבה ]של כה"כ{ ואמנם הלבן היא העיקר עכת"ד ותוכן דבריו הק' מבוארים בפע"ח שיהי' בכל חוט ד' חוטין כפולים שהם ח' וחפ"ח גי' ס"ד בכל כנף וד"פ ס"ד הם רנ"ו דכללותהון הם רנ"ו כנפים הרי ציצית נגד כנפי החיות: ועיין במג"ע שלח ד' כנפות לקביל ד' רגלי מרכבה ונער קטן מט"ט נוהג בם ונרמז באות ש הרומז ג"א המתייחדים במלכות ג' קוין עם הרגל דלמטה שהם אברהם יצחק יעקב דוד והם המרכבה הרומז לכסא וחיות הקודש דשם וכ' בכנפ"י לציצי"ת עם ח' חוטין גי' אברהם יצחק יעקב ע"ש ורומז בש' ג' קוין. וכ' בס' מאה שערים מצות ציצית הוא העול שנותן האדם על צווארו בתחלה ליישר מעגליו והוא כסא לעלות הקדושה עליו כי הציצית הוא מצוה ותפילין הם קדושה והכסא צריך בתחלה להכין אותה ולסעדה והקדושה על המצוה לעולם עכ"ד ובפע"ח כ' בסוד שמלתו לעורו ציצית שמלתו. תפילין לעורו. וי"ל הטעם משום דיראה קודם לחכמה. והנה ציצית רומז ליראת שמים בחי' מצוה לכן קודמים הציצית. והתפילין המה מוחין קדושים וסוד המוחין הם חכמה ובסוד קודש לכן הם אחר ציצית שצריך האדם להקדים היראה בזמן אל החכמה:

תוכן העניינים

דרך חוקיך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה