דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שסו]
ך:
לעשות לסוטה כמשפט הנאמר בפרשה איש איש כי תשטה אשתו כו'. בחי' כ' דזה שבח גדול להיות לנו תחבולה להוציא מלבבינו החשד בנשותינו ולדעת האמת אם זנתה ונתן הש"י לנו האות הנעלם משאר עמים ומתוך כך יתרבה האהבה בין איש לאשתו וזרעינו יהי' טהור עכ"ד. והרמב"ן כי אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולת זה כי ה' חפץ לייסר הנשים ולנקות ב"י משמץ ממזרות שיהיו ראוים להשראת השכינה עכ"ד. והבחיי כ' ארז"ל מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה זכתה יצא ממנה בן כאאע"ה שאמר ואנכי עפר ואפר לא זכתה תחזור לעפרה עכ"ל. ומהר"ם כ' טמ"ז לצרף עם קדוש מפסולת ויהי' שלום בין איש לאשתו וזווג תחתון רומז לזווג עליון כי בועליך עושיך ה' צבאות ועפר ומים רומז שאם לא נטמאת נעשית ברי' חדשה כבריאות עולם שגבל עפר ומים וברא אדם ואם נטמאת היא ככלי חרס הנשבר ואין לה תקנה עכ"ד. וי"ל מ"ז באות ך עפמ"ש בפרד"ס ך' רומז כף זכות כף חוב של מאזנים ומכריע לכאן ולכאן כפי אשר חטא והעוה וכפי הזכות ע"ש. ורומז מצות בדיקות הסוטה אם חטאה או אם היא נקיה ונזרעה זרעה כן יהי' כ"ף מאזנים פשוטה למטה ומכריע עליה חוב או זכות. ועוי"ל עפמ"ש בזהר בהקדמה כ בה אשתמע כלה ונחרצה וכ' שם בעט"צ כ רומז כתר דבריאה שהוא מצד החשך והשמאל וכד דאין עילת העילות אתמר בי' ואין מידי מציל. וזהו רומז מצות בדיקות סוטה ואם נטמאה נעשה בה כלה ונחרצה ואם נקתה הרי כ רומז כסא כבוד ששם חקוק דמות יעקב שנאמר בו אותך לא אעשה כלה ומכריע כ"ף זכות לחיים עד"ש בסי"צ המליך כ בחיים. ונרמז מ"ש מהר"ם הנ"ל וזיוג תחתון רומז לזיוג עליון כביכול ע"ש. יש לומר בחיל ורעדה באות ך רומז זיוג עליון עד"ש פע"ח שער נפילת אפים ך רומז זיוג או"א הנרמז בא יו"י סוד הויה אהיה בשילוב ע"ש. והנה זיוג זה נמשך ממזלא כביכול ע"ש. לכן אם היא נקיה ונזרעה זרע כי נתעורר עליה ממזלא עילאה כביכול הנרמז בך' פשוטה זווג עליון אשר משם חיי בני מזוני לכן נשתנה עוד למעליותא ע"י הבדיקה. ובזה יונח דיקשה מדוע תזכה עוד ביותר מקדם הלא עשתה שלא כדת במה שנסתרה. אמנם ע"י הבדיקה הזאת נתעורר עלי' מזל עליון אשר שם לאו בזכות תליא וזכתה להבנות עם זרע קודש בני אל חי וכ' עוד מהר"ם הנ"ל עפר ומים רומז שאם לא נטמאת נעשית ברי' חדשה כו'. וי"ל בזה דהנה שם י"ה הוא באיש ואשה המתנהגים בקדושה ואם להיפוך נשאר א"ש וא"ש כנודע. והנה יסוד המים הוא נגד י' מן הוי"ה ב"ה כמ"ש בע"ח שער טנת"א ושער אבי"ע ועפר הוא ה הרי י"ה וי"ל דעפר הזה מקרקע המשכן הוא בסוד ה' ראשונה שכן משכן הוא ה' ראשונה והוא ארץ עליונה ועיין באוה"ח לכן רומזים מים עפר לשם י"ה שהוא ג"כ זיוג עליון כביכול לכן נעשית בריה חדשה כי זיוג זה בא ממזלא כנ"ל לכן נשתנה למעליותא דאם היתה עקרה נפקדת ואם ילדה בצער יולדות בנחת כמשארז"ל. כי נגה עליה קדושת יחוד עליון ע"י מים ועפר ממקדש ה':
עבדך: