דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שנט]
ו:
שלא למכור חרמי כהנים שנאמר לא ימכר. בחי' כ' הטעם כמו בגוף החרם במצוה הקודמות שלא לצאת מן הברכה והרדב"ז כ' החמיר הכ' בחרם שלא ימכר ולא יגאל שכיון שנתכוין להוציאו מרשותו לגמרי בדין הוא שלא ישוב אליו עוד וישאר ברשות אדון כל שצוה לתת למשרתיו לכן כל מי שיחרימו הכהנים אינו נתפס כלל כיון שחרם של אחרים הוא שלהם כ"ש חרם של עצמן. ועוד כי אין הקללה שורה במקום הברכה והם ממקום ברכה זוכים והמקדיש שדהו ובא לפדותו מוסיף חומש כדי שלא יבוא לגאול בפחות אבל המחרים אפי' מוסיף חומש א"א להכניסו לרשותו כיון שהחרימו הכניסו לרשות כוחות החיצונים שנק' חרם כד"א והיית חרם כמוהו כו' ואין לו תקנה אלא שיהי' ק"ק לה' עכ"ד. וי"ל באות ו עפמ"ש בשעג"ע ו אין לו תמורה דאף אם יתהפך לכל הצדדים הוא ו וכן במבטא נרגש עוד וו כזה וזה נרמז במצוה זו שלא להוציא החרם מרשות הקדושה והברכה כמ"ש בחינוך הנ"ל כי אין לה תמורה וחילוף. ועוד י"ל דו' הוא רחמים בסוד ת"ת ורומז לעשות מן חר"ם רח"ם כמ"ש בזוהר הנ"ל ע"י הכהן איש החסד דאיהו רחמא: