דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שמג]
ל:
שלא לשנות בערי הלוים לעשות מעיר מגרש וממגרש עיר ולא מגרש שדה ולא שדה מגרש שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר. ורז"ל דרשו האי לא ימכר לא ישונה בחי' כ' לפי שערי הלוים מוכנים לצורך כל השבטים לכן בדין הוא שאותם הערים אשר יד הכל שוה בהם יהיו בתכלית היופי ואדון החכמה תיקונם להגביל גבולם כי כן הטוב, והמשנה גורע עכ"ד ונרמז באות למד הרומז על הדעת כמש"ל כ"פ והנה הדעת הוא המגביל כל דבר ומבדיל ואם אין דעת הבדלה מנין להבחין בין מדרגה עליונה לתחתונה. והנה מבואר בסה"ק ובפרט בפרד"ס עיר היא בבינה ושדה במלכות שמים אשה שדה דבעלה ומגרש י"ל דהוא מקום פנוי לקליפות כנודע בסוד תחום שבת הסביב לעיר וכ"כ בס' אמרת הצרופה ע"ש בטעמו. והנה כל ג' בחי' הנ"ל נרמזים באות ל שיש בו ג' קוין כמ"ש בשעג"ע והנה קו עליון הוא מגדל הפורח באויר והיא בינה בחי' עיר וקו אמצעי הוא חג"ת רומז לשדה דבעלה הת"ת לאשר קומתה מגיע עד הת"ת דהיינו ב' שלישי ת"ת אחורי ז"א בעלה ורגל התחתון הוא נה"י אשר נעשה לפעמים מקום פנוי לקליפות עיין בסוד קבלת שבת הרי נרמזו באות ל' ג' הגבולים הנ"ל אשר נגבלו בבחי' השכל ודעת בבחי' למד לכן אין לשנות: