דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שיא]
ת:
לשבות ממלאכה בראש השנה שנאמר בחודש השביעי בא' לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. כתב הרדב"ז להיות היום הזה תחלת מעשיו ית"ש ונקרא יום הדין רצה הקב"ה לזכות ברואיו לקבוע להם יום א' בכל שנה לפקוד מעשיהם כדי שלא יתרבו העונות ויהי' מקום לכפרה ויפרע מהם ראשון ראשון כו' נמצא יום הזה קיומו של עולם ואין ראוי שיהא אדם נדון והוא עוסק במלאכתו אלא יהי' פנוי כו' לשוב בתשובה ויש אות בשמים שיום זה יום הדין שהחודש הזה מזלו מאזנים כי פלס ומאזני משפט לה' עכ"ד. ומהר"ם הבבלי כ' המקטרג עוסק להלשין עבד אל אדוניו וצריך לתת אל לבו לתקן אשר עיות כל השנה ואם יעסוק אז במלאכה איך יפשפש במעשיו לתקן חטאיו עכ"ד. ויש לרמוז טעם זה באות ת הרומז דין כמ"ש בזוהר חקת ת צורתו ד"נ גם נרמז מ"ש מזל תשרי מאזנים שהוא פלס ומשפט להכריע לזכות או לחובה. ונרמז באות ת הרומז ת תחי' ת תמות כי ביום הזה נדון לחיים ולמות. עוד נרמז מ"ש שצריך שיהי' פנוי לשוב בתשובה כי ת רומז תשובה כמ"ש ברז"מ וכן משמע באודר"ע גם נרמז יום הזכרון שכ"א בא בספר הזכרון ביום הזה כי ת"ו מלשון והתוית ת"ו וצריך לשבות כדי להפקד בזכרון טוב ת' תחי':
כל: