דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות שט]
ש:
לשבות ממלאכה בחג השבועות שנאמר מקרא קדש יהיה לכם. מהר"מ כ' מדמשני קרא מבכל דוכתא ואומר וקראתם כו' מקרא קדש אלמא יום מיוחד הוא לקריאה כיון שבו נתנה התורה ורושם שקבלו הנשמו' אז מתנוצצים להאיר על הקוראים בה בזה היום לפיכך לא יעשה מלאכה וקראתם ביום הזה מקרא קדש עכ"ד. וכ' הרדב"ז ונקרא חג שבועות ע"ש שהוא סוף ז' שבועות מיום א' ש"פ ונקרא חג הקציר שהוא בזמן הקציר ונק' עצרת ע"ש שהוא עצרת של פסח כמו שמיני עצרת של סוכות ונק' מתן תורה שבו נתנה תורה עכ"ד. והנה בתורה לא מצינו רק ג' שמות ומתן תורה נקרא רק בלשון חכמים וכ' בכלי יקר שלכן לא נק' מ"ת בתורה לפי שצריך שיהי' דומה כאלו היום נתנה ע"כ אין יום נתינתה מבואר בתורה עכ"ד. והנה גם עצרת הוא בלשון חכמים ובתורה נק' שבועות וקציר ויש בתורה עוד שם לחג הזה והוא בכורים. וי"ל ד' שמות הנ"ל המה נגד ד' רגלי המרכבה אברהם יצחק יעקב דוד. כי שם שבועות הוא ע"ש ז' שבועות מיום א' של פסח שהוא נגד אברהם כמש"ל במצות מוסף פסח ויום ראשון הוא חסד הראשון יומא דאזיל עם כולא יומין וכן ז' שבועות הם נגד ז' חסדים כמ"ש בכוונת סה"ע ויום האחרון הוא חסד שבחסד דמקיפין הרי שבועות נגד אברהם. קציר נגד יצחק כמ"ש בתיקונים חד אריך חד קצ"ר חד בינינו. בכורים נגד יעקב מלשון פרי שבכרה שכבר נגמרה הפרי בלי פסולת שהי' מטתו שלימה. עצרת בלשון חכמים נגד דוד מלכא מלשון זה יעצו"ר בעמי. ונרמזו ד' אלו באות ש' שהוא סוד ג' אבות המתייחדים במלכות כמ"ש בזהר הרקיע והם איי"ד כי רגל התחתון הוא מלכות דוד כ' כלי המקבלות מכולן. ויש לרמוז עוד שבועת קציר בכורים עצרת גי' ב"א רי"ו. רומז מספר ז' רועים הנרמזים באות ש' בצורת יי"י וו"ו כ' שהם חג"ת נהי"ם והם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד גי' אלף תט"ו. וצורת ש' הנ"ל גי' חיים ומנינו ש' ומילואו שין הרי גי' תשכ"ח ובהוסף חכמ"ה שכן אוריתא מחכמה נפקית הרי אלף תט"ו תשכח ע"ג גי' ב"א רי"ו ד' שמות החג הנ"ל נרמזים באות ש' ועוי"ל באות ש' ג' קוין נגד תנ"ך ונגד כהן לוי ישראל והוא ע"ד דיהיב לן אוריין תליתאי לעם תליתאי כו' ונרמז מ"ש בסי"צ המליך ש' באש כטעם הלא כה דברי כאש שנתנה תורה בלפידים וברקים ולכן יש לשבות ממלאכה עכ"ל: