דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך [אות רפה]
ו:
שלא לאכול טבל בין כהן בין ישראל שנ' ולא יחללו את קדשי ב"י את אשר ירימו. כ' הרדב"ז ואמרו ולא יחללו שלא ינהג בה מנהג חולין ועדיין הקדשים עתידין לתרום ועון זה חמור מיתה ביד"ש לפי שמפקיע שער עובדי ה' הכהנים ולוים ועניים ונמצא גוזל מתנות והאוכל טבל מערב קודש בחול ואין מפריש בין טהור לטמא לכן הוציאו הכ' בלשון ולא תחללו כי את קדש ה' חילל מלמעלה והכהן אף שהוא מותר בתרומה אפ"ה אסור בטבל כי האיסור בשביל שלא הבדיל בין קודש לחול לכן ענשו מיתה ביד"ש כי עד שמים עונו עכ"ד. ויש להמתיק ענין מצוה זו לפי דה"ק עפ"י מ"ש בסה"ק דהפרשת תרומה ומעשר הוא בסוד תיקן האדמה וצמח השדה מן זהומות הנחש שנתקללה האדמה ע"י עון עץ הדעת. ועי"ז נפלו ניה"ק ונתערב טו"ר ונתהווה קליפות בכל דבר לכן צונו הש"י לברר הכל ע"י קיום המצות. ובפרטות בהפרשת תרומה ומעשר נתבררו הניה"ק ונדחו הקליפות מן תנובות האדמה. והנה זהו הבירור הוא בבחי' עולם שהוא האדמה. וכן בבחי' שנה נתקן לנו זמנים ומועדים טובים לתקן בחי' שנה שהם ימי חול אלף יומין דגלותא אשר שלט בהם בחי' הרע נצרפו ונבררו ע"י ימים הברורים והבהירים ובנפש הוא האדם שהוא עולם קטן הנה הוא נתקן ע"י המילה בהסיר ממנו בחי' הנחש הכרוך בו כמש"ל כ"פ. הרי בעולם שנה נפש נצטוינו אנחנו לברר הרע מהטוב לתיקון עץ הדעת טו"ר. ונרמז באות ו' שהוא עץ החיים כמ"ש בזהר משפטים ומטה דאתמסר בידך דא ו' עץ החיים כמו שהבאתי כ"פ. וכן ו' רומז לסוד הדעת דקדושה שהוא דעת טו"ב. המבדיל ומפריש בין טוב לרע. ואם אין דעת הבדלה מנין ונשאר מעורב ברע וזהו טבל שארז"ל טבל הוא ט"ב ל"א. לכן אסור לאכלו בלי הפרשה טוב מרע. כנרמז באות ו' רקיע המבדיל: