דרך חוקיך· רבי מנחם מנדל הרטמן
דרך חוקיך ]אות רמט כ שלא לאכול אכילת בן סורר ומורה אכילה המביאה לידי דם
שנאמר לא תאכלו על הדם. והנה כן נכללו בזה הלאו עוד אזהרות שלא לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה ושלא יטעמו הסנהדרין כלום ביום שהורגין הנפש ושלא לאכול קודם התפלה ושלא להברות על הרוגי ב"ד וסמכו רז"ל כל אלו על ל"ת על הדם ויש לרמוז בכולם דהנה בבהמה הדם הוא בנפש לכן אסור לאכול ממנה בעוד נפשה בה דהרי כאוכל הדם וידבק בו נפש הבהמית שהוא בדם ויזיק לנפשו וכן ביום שהורגין נפש מישראל שהוא אבוד נשמה אין לאכול בו הדיינים הגורמים ע"פ הדין אבוד נשמה להרבות להם דם מאכילתם וחיות כי נעשה יום הזה יום מהומה ומבוכה בבחי' המות ואבדן נפש וכן קודם התפלה הוא עודנו בחי' ד"ם כיון שלא קיבל עליו עול מלכות שמים להכניס אלוף ש"ע בשם מ"ה ב"ה באות וא"ו שאז נעשה אדם אבל קודם לזה הוא דם ואסור להרבות חיות בבחי' זו שהוא דרגא דמות ומכ"ש אכילת סורר ומורה אשר המות כרוך בעקביו וכן להברות על הרוגי ב"ד דטעם הבראה הוא לכפר חמת מלאך המות אשר מעתה יבולע המות ויתרבה החיים ויתוסף הדם ע"י אכילה שהוא רבות החיות וזה הוא במת על מטתו אבל בהרוגי ב"ד שהמשיך עליו המיתה בחטאו לה' הנה המות לכפרת עונו וזהו תכלית טובתו לכן אסור להעביר המות הזה ע"י אכילת ההבראה. והנה כללות הטעם של כל אלו לפי שכל אכילה מרבה דם וחיות ואין להרבות חיות במקום המיתה ושפיכות הדם. ויש לרמוז זה באות כ עד"ש בס' יצירה המליך אות כ בחיים לכן רומז שבמקום המות אין להרבות חיים כי יתהפך לדרגא דמות ודם: והנה בפרטות מצות אכילת בן סורר ומורה שהוא מצות התורה הזאת נרמז בכ"ף שיכוף תאוותו ויצרו לכן בא בכפל כ"ף כפופ"ה שיכוף הרבה את תאוותו ולא יאכל אכילה הזה. ובחינוך בטמ"ז לפי שרוב עבירות באים ע"י ריבוי אכילה כמ"ש וישמן ישורון ויבעט וכו' כי המזונות הם עיסת החומר והתבוננות באלקית ותורתו הוא עיסת הנפש ובהתגבר עיסת החומר תחלש עיסת הנפש וזהו קדש עצמך במותר לך עכ"ד וז"ש רז"ל סעודה שהנאתך הימנה משוך ידך ממנה. וזה כפיפת כף שרומז י"ד ושמעתי בשם מרן הק' מלובלין זי"ע כף אחת עשרה זהב באם יכוף האדם יצרו בדבר א' מתאוות עוה"ז הוא שוה עשרה זה"ב שדוחה עשרה דינים שהם בחי' זה"ב מלאה קטרת מלשון דביקות וקישור שע"י כפיית יצרו יבוא להתקשר בהש"י: